הטור של יוסי קליין, בפני עצמו, לא שווה התייחסות. הטור זרוע בקללות וטינופת מילולית כמו ילד בגן טרום-חובה שמגלגל על הלשון מילים כמו 'פיפי' 'קקי' ו'תחת' ומחייך כשהמבוגרים שלידו מזדעזעים. אז למה בכל זאת שווה להתייחס אליו? בגלל התגובות אליו שחושפות את מה שחושבים המנומסים שלא יעיזו לדבר ככה לעולם.
לא, הם לא מסכימים איתו, אבל אפשר ללמוד הרבה למשל מהתגובה של יאיר לפיד שכתב: "רועי קליין ז"ל מסוכן? אלעזר שטרן ועליזה לביא מסוכנים יותר מהחיזבאללה? הרב שי פירון מסוכן יותר מתאונות הדרכים? גם אצל עמנואל מורנו ז"ל, גיבור ישראל, "השקר הוא דרך חיים"? מאמרו של יוסי קליין נגד הציונות הדתית, שפורסם היום ב"הארץ", הוא טקסט אנטישמי צרוף".
לפיד מזכיר חמישה שמות: שלושה מתוכם דתיים לאומיים החברים במפלגתו ושניים אחרים, גיבורים שמסרו את נפשם למען עם ישראל. אני לא בטוח שאם רועי קליין ועמנואל מורנו זכרונם לברכה היו פורשים בפני לפיד את השקפת עולמם על להט"בים, על גיוס נשים לצבא או על מקומו של הקב"ה והשאיפה לבית מקדש שלישי הוא היה מציין דווקא את שמותיהם בסטטוס שלו. אבל שניהם לא הספיקו לעשות את זה(ככל הנראה בגלל שלא פתחו פרופיל בפייסבוק לפני שנהרגו על קידוש ה') והם אנשים שאין עליהם מחלוקת ולכן הכי קל להוכיח באמצעותם שיוסי קליין הוא אנטישמי.
הייתי משתכנע מכנות כוונותיו והזעזוע של ח"כ לפיד אם במקום להזכיר את חברי הכנסת לביא ושטרן היה מזכיר את חברי הכנסת סמוטריץ' ויוגב, ובמקום להזכיר את הרב שי פירון היה מזכיר לפיד את הרב יגאל לוינשטיין (הרב של קליין ומורנו ז"ל). כי זו חוכמה מאוד קטנה להביא כדוגמא את החבר הכי טוב שלך, שאתה מסכים איתו ואוהב אותו, ולכתוב "הוא לא חיזבאללה". זה הרבה יותר אמין להביא דוגמא שאתה חלוק עליה במיליון נושאים ומרגיזה אותך ולכתוב הוא אח שלי ואני מוכן להתווכח איתו עוד 20 שנה, אבל לא לגיטימי לקרוא לו מחבל.
זו לא הפעם הראשונה שלפיד בוחר בקפידה את הדוגמאות שהוא מביא. כמו ש'התחרט' על הסלוגן "הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר" ואמר מאוחר יותר למקור ראשון: " דקה אחרי האמירה 'בין יצהר לאיתמר' התחרטתי שהזכרתי את איתמר, בגלל משפחת פוגל. היום הייתי מדבר על יצהר ותפוח". שזה במילים אחרות: לא נעים לי להסית נגד תושבי איתמר שהם שותים את תקציבי המדינה כי נרצחה שם משפחה, אז אני אשווה אותם ליישוב אחר. אם אסור להסית נגד ציבורים שלמים ולהכליל אז אסור. ואם התייחסות לציבור של ארבע מאות אלף איש כאל שודדי הקופה הציבורית הוא משהו שאנחנו לא רוצים בשיח הישראלי אז צריך להפסיק לדבר כך. במקרה הזה בלט אפילו עוד יותר שההבדל, בין לפיד ליוסי קליין הוא רק בנימוסים של השניים.
ואם יש עוד סיבה אחת להתייחס לטור של קליין ברצינות היא דווקא העובדה שהוא מכליל את כל הציונות הדתית תחת כיפה סרוגה אחת. הטור של יוסי קליין אנטישמי כי הוא מפוחד ומכליל ומתייחס לכל מי שכיפה סרוגה לראשו כאל משיחיסט מסוכן. אבל, האם אנחנו בציונות הדתית יכולים להגיד ביושר שאנחנו לא כאלה? אנחנו יכולים להסתכל במראה ולהגיד 'אנחנו לא מכלילים'?
כשאנחנו רואים בחור עם פאות גדולות, זקן וכיפה סרוגה מצמר על הראש אנחנו לא מקטלגים אותו כנער גבעות מסוכן עוד לפני שאמר מילה אחת? כשאנחנו רואים איך מתייחסים בתקשורת לדניאלה וייס או לאיתמר בן גביר אנחנו לא מיד נזעקים להגיד 'אנחנו לא כאלה'? כשהתקשורת סוערת מדבריו של הרב לוינשטיין אנחנו לא מיד מזדרזים לגנות ולהתנער? ומהעבר השני, זה בדיוק אותו דבר: האם בציבור החרד"לי באמת מקשיבים למה שיש לנאמני תורה ועבודה או רבני בית הלל להגיד, או שהם מרשים לעצמם לפטור את עצמם ב"יפי נפש" או "מי מממן אותם"?
ורק נבהיר ונחדד: מותר לחלוק, מותר לחשוב אחרת, חובה עלינו לנהל את הויכוח על מראה פניה של החברה הישראלית בכלל או הציונות הדתית בפרט. אין שום בעיה במישהו שמרגיש שהרב ליאור או הרב סתיו לא מייצג אותו. אסור, להתייחס אל ציבורים שונים דעות או ערכים אחרים, כאל פלקט. בתיוג אין סופי של קיצוני או פנאט מחד, ו'רפורמי' או 'משת"פ' מאידך.
והאמת היא, שלמרות כל המחלוקות וזעקות ה"אנחנו לא כאלה" אנחנו הרבה יותר 'כאלה' ממה שאנחנו חושבים. המכנה המשותף העמוק, של כל מי שמגדיר את עצמו כבן הציונות הדתית, עם הרב לוינשטיין או בצלאל סמוטריץ', הרבה הרבה יותר רחב מאשר עם תמר זנדברג גם אם אתה גר ב'גבעת שמואל', יש לך על הראש כיפת גרוש וחצי, נוסע לסקי בשוויץ, הצבעת למחנה הציוני, ומתפלל תפילה אחת ביום.
ואם יש משהו אחד נכון בבליל הקשקושים של יוסי קליין זה זה. הקרע בציונות הדתית שאנחנו כל כך אוהבים לדוש בו; דקי הדקויות של ההבדלים בין הבית היהודי לתקומה שווים כקליפת השום בעיניים של קליין ועורכיו ב'הארץ'. הוויכוחים החשובים על חינוך ממ"ד נפרד או לא, יחס לרפורמים, לספריית פיג'מה או פקודת השירות המשותף חסרי משמעות בעיניו של קליין. בעיניים שלו, כולנו אותו דבר.
הוא יודע שהציונות הדתית עומדת מול ומול חבריו במאבק תרבותי עמוק. כולנו, מהר המור ועד 'הגוש'. מיצהר ועד גבעת שמואל. מבני עקיבא ועד עזרא. מאילת שקד ועד מיכאל בן ארי.
הלוואי שהיינו מפנימים ביום יום את הגישה המאחדת הזו שלו.