"רב קהילה צריך לדעת את הגבולות. כשרב מתעסק במה שהוא לא יודע זו טרגדיה ואדם עם אחריות חייב לדעת שיש דברים שהוא לא יודע", כך אמר אתמול בערב (א') רב היישוב עתניאל, הרב רא"ם הכהן, במסגרת כנס 'כיפה' בנושא תפקידו של רב הקהילה בעידן המתחדש. “לדבריו, “רב שלמד הלכות מליחה או נידה לא מוכשר בהכרח לטפל בבעיות. רבנים צריכים גם לדעת מה הם לא יודעים".
במסגרת הכנס שהתקיים אמש בבית הכנסת רמב"ן בירושלים, דנו הרב בני לאו, רב הקהילה, והרב רא"ם הכהן בבעיות שונות ובאתגרים איתם מתמודד רב הקהילה בעשור השני של המאה ה-21.
לדברי הרב רא"ם "רב צריך להיות נבון ולא להיות מעורב בכל דבר. הרב צריך לתפקד במקום מזכירות היישוב. כשיש עוול מוסרי צריך להתערב אבל לא בכל דבר. התפקיד הזה הוא מאוד מסובך ומורכב, וצריך להבין שלא הכל כתוב בספרים. רב צריך היום אחריות הרבה יותר גדולה מכיוון שמדובר בעולם דינמי. פעם רבנים ישבו וענו על שאלות, היום הם צריכים להתמודד עם אנשים אינטליגנטים שרוצים יותר מאשר תשובה שאותה אפשר למצוא בגוגל".
"נכון שבעזרת הרב גוגל כל אדם ימצא תשובה אבל כשאתה חי בתוך קבוצה תפקידו של הרב הוא להוביל את הדרך", אומר הרב בני לאו. “רב הקהילה לא עובד מול יחידים אלא מנווט קהילה בתוך עולם מלא ספקות. השאלות שמציפות אותנו בעשורים האחרונים הן שאלות שמאתגרות ומחייבות מאוד. צריך לדון בנושאים כמו מקום האישה בבית כנסת, שאלות של אורחות חיים שונות, של שמיטה, ניווט קהילה באורח חיים של ציונות וחילוניות יחד עם אחריות מלאה למסורת. צריך לייצר קשר של הנהגה, תמיד בתנועה אבל עם איזונים ובלמים".
שני הרבנים עסקו בשאלה האם יש מקום לקהילה המתנהלת בלי רב. מבחינתם, לא מדובר על מצב אידיאלי בשום מקרה שהוא. הרבנים בחרו לתקוף את תופעות השו"ת סמס ורבני האינטרנט בתשובתם.
"רב קהילה הוא בהגדרה רב שנוכח בחיים הפרטיים והשיתופיים של הקהילה שלו. לא יכולה להיות מנהיגות בשלט רחוק. אני לא מאמין בשו"ת סמס או בתשובות באינטרנט”, מפתיע הרב לאו. "הרב הוא לא כספומט. אלו דברים שבלונים וחסרי נשמה. הלכה היא עניין של קשב אישי ואם הופכים את זה פלקט הופכים את התורה לספר מת. התרבות של השו"ת סמס היא המתה של התורה. בשביל מה באים לרב? באים לדבר איתו על כאבים שמלווים אותנו, על חינוך ילדים, מחלות, יחסים עם הורים מזדקנים, כספים, ערעור בתוך התא המשפחתי. אלו דברים שלא לומדים בספרים ושלא ניתן לענות עליהם בבירור בלי הכרות מעמיקה של השואל".
הרב רא"ם מחריף את הטון. “צריך לנדות את רבני האינטרנט. אתר כיפה הוא אתר רדוד מאוד. כשהתחילו ביקשו שאכתוב תשובות והסכמתי בתנאי שאלו יהיו תשובות ארוכות. לא כך עונים תשובות בהלכה. עולם התורה אינו עולם מת. אי אפשר להורות מבחוץ. זה ממש זנות ברשות הרבים וכך זה נראה. שואלים שאלות הרות עולם שמשתנות בין ציבורים שונים ומקבלים תשובה של שלושים מילים. גם שו"ת סמס הוא דבר נורא. מורה הוראה צריך להיות אדם שנמצא בשטח, שרואה את העגונה או את האישה ששואלת אותו שאלה. הוא צריך להיות אדם שלא ישן בלילה".
"יש הרבה דברים טובים באינטרנט", מבהיר הרב רא"ם. “יש תפקיד חשוב בהרבצת תורה באינטרנט אבל היא צריכה להיות בתחומים שלא חודרים פנימה. יש שיעורים שמתאימים לבית מדרש ולא לסרטון באינטרנט. התרבות היום בה כל דבר יוצא לרשות הרבים פסולה. לא יכול להיות שכל מורה הוראה שלא יודע את המציאות פוסק הלכה. איך אפשר לפסוק בלי לדעת את המציאות? עושים נזק עצום לקהילות. חייבים לדעת את המציאות בשטח. אם יגידו לי שגדול הדור פסק משהו בטלפון אטלפן אליו ואומר לו להגיע לכהן כרב היישוב. מורה הוראה לא צריך להיות אדם שיודע לקרוא בגוגל. הגוגל יכול לעזור אבל לא להחליף. אני לא יכול לומר לאנשים מה לשאול אבל כאשר מישהו שואל שאלה אני לא אפרסם תשובה בסמס. זה לא שייך".
הרב לאו והרב רא"ם עסקו בשאלה האם יש מקום לבחור רב בצורה דמוקרטית בקהילה. בנושא זה, שניהם מסכימים: אין ספק שהקהילה צריכה לבחור רב באופן דמוקרטי.
"אין ספק שהקהילה צריכה לבחור את רב הקהילה", אומר הרב לאו. “רוב הקהילות בעולם, כולל בישראל, בוחרות את הרב שלהם. השאלה היא מה קורה כשמתחלף דור. מה קורה כשהרב לא רלוונטי לקהילה שלו? יש קהילות שלא סופרים את הרב שלהם וזה מצער".
"רב צריך להיבחר על ידי הציבור. חד משמעית”, אומר הרב רא”ם. "ביישוב שלי ביקשו שאהיה רב היישוב ולא הסכמתי בלי בחירות. לא היה עוד מועמד אבל אמרתי שזה לא משנה. אני רוצה שהקהילה תדע שהיא בחרה. התפיסה שהציבור בוחר את הרב היא מהותית. אם רוצים שהרב ישפיע על חילונים הם צריכים להיות חלק בבחירתו. הם לא יכולים לקבוע מי יכול להיות רב אבל הם צריכים לקבוע האם הרב ראוי לקהילה. הרב יונק את כוחות מהציבור ואם הציבור לא רוצה בו הוא לא שווה כלום. אם הרב נותן שירותים כולם צריכים לקבוע את זהותו".
ומה בקשר לשליטה על הקהילה? הרב רא"ם מסביר שלא צריך ללחוץ על הקהילה אלא רק להנחות את הדרך. “תפקיד הרב היום משתנה מהקצה אל הקצה. היו דורות שהרב היה מקור המידע, היום תפקידו הוא לא להוות מקור מידע אלא לעסוק בעקרונות, להיות קשוב וקשור לכל אחד על פי עולמו. אין מקום להשתמש בכוח. אם לא ננהיג בהקשבה עמוקה התוצאה תהיה בעייתית. הרב הוא לא מנהל שכולם כפופים לו. מצב כזה הוא כישלון חרוץ. רב זה התפקיד הקשה ביותר שאני מכיר. רב צריך להיות קוסם. יש שאלות מסובכות, ושואלים איך אעשה שלום. ביישוב צריך לעשות שלום ומאוד מסובך לעשות שלום בין קצוות שונים. רב צריך להבין את כל בני הקהילה שלו. רב שיש לו חסיד חב"ד ולא יודע את תורת חב"ד לא יכול להיות רב הקהילה ורב שיש לו חסיד ברסלב ולא יודע את ליקוטי מוהר"ן בראיה פנימית נמצא בבעיה. רב זו לא מחלה, הוא צריך לחיות, לאהוב ולהבין”.
לסיכום הכנס עסקו שני הרבנים בבעיה המתרחשת בעיקר בערים השונות, בין היתר ב'ביצה' הקטמונית הידועה עליה מנהיג גם הרב לאו במסגרת הנהגת קהילת בית הכנסת רמב"ן. “אנחנו מתקשים להגיע לרווקים ולרווקות", מודה הרב לאו. “יש לא מעט רווקים ורווקות שלא נכנסים לקהילה שלנו אבל מגיעים לבית הכנסת והאתגר הוא להכניס אותם לתוך הקהילה למרות השונות. בין היתר, הבעיה בעיר היא שהקהילות נבנות סביב בתי כנסת ומראש יש בידול עדתי. ברגע שבסיס הקיום הוא לפי הלב הפועם של הקהילה זו טרגדיה. הגיע לכאן פעם קבוצה צעירה שרצתה להצטרף ולא הסכימו. איך קהילה שמבוססת על בית כנסת אשכנזי תמשוך גם מזרחים? צריך ליצור בתי כנסת שונים עם מרחב רוחני משותף".
"יש לי פעם בשבוע שיעור לרווקים בוגרים. כאן קוראים לזה ביצה, למרות שאני מניח שלגילאים בירושלים לא הגענו. אני מלמד אותם ליקוטי מוהר"ן עם בירה והרצון שלהם להקשיב הוא לא פחות מכל אחד אחר. השאלה היא האם הם מרגישים שהרב הוא חלק מהם, שהוא מוכן להקשיב אליהם, לרדת אליהם. רב צריך לדבר גם עם הילדים שנמצאים בחוץ ולא לשבת ליד הקיר המזרחי. אם העולם הרבני היה נותן לכל רב להכריע ולהבין שיש דרכים שונות להחליט בנושאים כאלו היה הרבה יותר טוב".