הרב לאו על מחאת הדיור: הזדמנות לקדם הנושאים החברתיים

רבה של תל-אביב יפו מצטרף אף הוא למחאת הדיור, בטענה כי במדינה "צריך רמונט כללי, לתקן את החברה מהמסד עד הטפחות, קודם כל בחינוך"

חדשות כיפה אורי פולק 01/08/11 12:55 א באב התשעא

הרב לאו על מחאת הדיור: הזדמנות לקדם הנושאים החברתיים
matanya, צילום: matanya

הרב ישראל מאיר לאו מצטרף אף הוא למחאת הדיור. לאחר שהרבנים יובל שרלו, יעקב אריאל ושלמה אבינר הביעו את תמיכתם במחאה, אומר היום (ב') הרב לאו כי "כל עוד שהמחאה נשארת של כולם, יש לנו הרבה מה ללמוד ולהפיק ממנה".

בראיון לעיתון "מעריב" הדגיש הרב לאו כי "חשוב מאוד לא לעבור לפסים פוליטיים ובוודאי לא חלילה אלימים". לטענתו, "לשמחתנו, בשבועות האחרונים עלו על סדר היום הציבורי שלל סוגיות בעניין יוקר המחייה. בני המעמד הבינוני, ועוד יותר - בני המעמד הנמוך, מתקשים מאוד להשיג דלק, דיור ראוי ומוצרי מזון במחירים סבירים, וגם לפרנס את ילדיהם. כל אלה הולכים ומתייקרים ויוצאים מחוץ להישג ידו של המעמד הבינוני והנמוך".

"הזילות של חיי האדם מול היוקר של חיי היומיום, הם מציבים בפנינו תמרור אזהרה שאומר 'עצרו ועשו חשבון נפש'", הדגיש הרב לאו בדבריו, "אנחנו נמצאים בדיוק שבוע לפני תשעה באב. בית המקדש הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. עבירות נוראות שעליהן נאמר 'ייהרג ובל יעבור', אבל כעבור 70 שנה הוא כבר נבנה מחדש, בעוד שהבית השני אשר חרב בשל שנאת חינם לא נבנה כבר קרוב ל-2,000 שנה. משמע שהנושא של שנאת חינם לא תוקן על ידינו".

הרב לאו מוצא במחאה הזדמנות להעמיד את הנושאים החברתיים בראש סדר היום. "הקשר צריך להיות בהעמדת סדר עדיפויות ערכי", הוא אומר, "צריך רמונט כללי. צריך לתקן את החברה מהמסד עד הטפחות, קודם כל בחינוך. בעוד חודש בדיוק פותחים את שנת הלימודים. אם עדיין ערכי יסוד כמו כבוד האדם וחיי האדם והשוויון עדיין לא ברורים ומוטמעים בכל תלמידי ישראל, ראוי מאוד להעמיק בהם. צריך ללמד על השוויון ועל סגירת הפערים, ובמקביל לדאוג שייסגרו".

רבה של תל אביב מסביר בדבריו כי המחאה החברתית התגבשה בצירוף של מספר אירועים, שראשיתם במאבק הקוטג', עד ש"כל הדברים הללו חברו יחד למחאה גורפת והמונית. לדעתי, זו הזדמנות טובה ונאותה לשבת פעם אחת בצורה רצינית ולהעמיד את הנושאים החברתיים בראש סדר היום שלנו, וכך אולי מעז ייצא מתוק. חובה לעסוק במקביל בנושא של כבוד האדם. לא ייתכן שתלמיד יופיע בבית הספר כשסכין בין בגדיו, באותה מידה שלא יתכן שבני המעמד הבינוני והנמוך לא יוכלו לנהל משקי בית תקינים".

הוא מציין כי הרקע לפערים החברתיים החל דווקא בנושא הנדל"ן, בעיקר בשל העלייה הגדולה לישראל. "ברוך השם, העם הולך וגדל, קשה למצוא תקדים לכך שאוכלוסיה הגדילה את עצמה תוך 60 שנה מ-600 אלף לשבעה מיליון. זכינו לעלייה גדולה מחבר העמים ומאתיופיה, ובמקביל יהודים רבים מצרפת זיהו מצב מעורער בארצם ורכשו ליתר ביטחון דירות בארץ, כך גם יהודים מארה"ב, קנדה ואנגליה. זה בוודאי השפיע על שוק הנדל"ן והמשימה צריכה להיות הסתכלות פנימה, כיצד מסייעים לאנשים בארץ לגדל ילדים בכבוד. כמה מן ההצעות שעליהן דיבר ראש הממשלה יכולות להיות בהחלט פתח לפתרון, השאלה מה ייעשה בהצעות הללו. חשוב מאוד לנצל את ההתעוררות הזו כדי להניע תהליכים".

לטענתו, מחאת הדיור שומרת על פסים הגיוניים בהתנהלותה עד כה. "המחאה הזו צודקת ומובנת", מדגיש הרב לאו, "אני מאוד מקווה עבור כולנו שלא תהיינה חריגות של אלימות או פוליטיזציה שלה. כל זמן שמחאה היא צודקת, כמו למשל מחאת העגלות הנהדרת או הרופאים שמוחים בצדק רב, חשוב מאוד לא לסטות לפוליטיזציה ולשמור על טוהר המאבק. אני מאוד מקווה שגם הצעירים שמוחים בעניין הדיור יישארו בתוך הנושא ולא יסטו ממנו החוצה. כנראה שבשנים האחרונות עסקנו יותר בבעיות חוץ וביטחון ופחות בבעיות חברה. אני מבקש מהצעירים, כדי שכולנו נוכל להמשיך לתמוך בהם ולאהוד אותם - שימרו על המסגרת האותנטית של המחאה, וכך, בעזרת השם, תוכלו להביא לשינוי משמעותי בסדר היום של מדינת ישראל".