הרב הראשי האשכנזי הנבחר הרב דוד לאו, מיעט לדבר במערכת הבחירות, מהיותר סוערות שידעה הרבנות הראשית לישראל. כשלפוליטיקאים החרדים מחד וליריביו מאידך היה נוח לכנותו 'מועמד החרדים' לכהונת הרב הראשי האשכנזי, או 'ניצחון החרדים' אחרי בחירתו, הוא לא הגיב והסתפק באמירה צנועה, בדבר כוונתו להיות 'הרב של כולם'. בסביבתו היו דווקא מי שביקשו למתגו כ'לא חרדי'. בכל מקרה, כמות 'סרוגי הכיפה' שסייעה לבחירתו והייתה חלק מרכזי במטה הבחירות שהקים, מלמדת עד כמה הרב לאו מחובר וקשור לציונות הדתית.
מבחינה טכנית חברי הגוף הבוחר מהזרם החרדי אכן שילשלו את שמו לקלפי כמועמדם, אבל היו גם לא מעט, חובשי כיפות סרוגות, ששמחו על הבחירה, אפילו שמחו מאוד. "מועמד של החרדים ??? באותה מידה אפשר היה גם לומר עליו מועמד של הציונות הדתית", אמר גורם סרוג שסייע לבחירתו. וכמוהו, כאמור, היו עוד כמה שמות ודמויות מאוד מוכרים במיגזר הדתי לאומי (על גווניו), שהיו חלק ממטהו ופעלו לבחירתו.
באחת הפעמים שכן התבטא בתקשורת, במהלך מערכת הבחירות, ביקש הרב לאו שלא לקטלג אותו כחרדי, ציין כי ביום העצמאות הוא אומר 'הלל' עם ברכה, ולאחר ערבית של יום העצמאות הוא פותח את החגיגות באמירת תפילה לשלום המדינה - וגם שמדובר ברס"ן (מיל') בחיל המודיעין. הרב הראשי לאו הגיע ממודיעין - תרתי משמע.
המשיך ללמד בבסיס אחרי שהשתחרר
הרב דוד לאו נולד בכ"א בטבת תשכ"ו, 13 בינואר 1966, גדל והתחנך בתל אביב. בנם של הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר ורב העיר תל אביב כיום, וחיה איטה לאו, בתו של הרב ידידיה יצחק פרנקל זצ"ל. הרב דוד לאו נשוי לציפי, אב לשבעה. בנערותו למד בישיבת היישוב החדש, ולאחר מכן בישיבת בית מתיתיהו. כבר בגיל צעיר עבר את הבחינות המקיפות ברבנות, בכתב ובעל פה, והפך לאחד הרבנים הבודדים שעברו את כמות המבחנים הגדולה ביותר לרבנות.
בנוסף, הרב דוד לאו עבר אי אז בשנות ה-90 קורס רבנים צבאיים מלא. גורם ששירת באותה תקופה ברבנות הצבאית סיפר ל'מצב הרוח' כי למרות השם והייחוס והיותו 'הבן של', לא ביקש הנחות, לא התחמק מתורנויות ומילא כאחרון חיילי הקורס את כל המטלות והמשימות. "ציפינו ש'הבן של' יבוא עם גישה מתנשאת משהו, אבל בפועל קיבלנו חייל צנוע, עניו, שלא ויתר על אף משימה ואף בלט בקורס בשקידתו וברצינותו", סיפר אותו גורם.
משסיים את קורס הרבנים הצבאיים, שובץ באחת מיחידות המודיעין במרכז הארץ, בתפקיד רב צבאי. במסגרת זו הגיע, מדי שבוע, כמה פעמים לבסיס, והעביר שיעורי תורה, שיחות מוסר וחיזוק לחיילי הבסיס. הוא התמיד בתפקיד זה במשך שנים, וגם לאחר שנבחר לרב העיר מודיעין והיה פטור ממילואים, לא ויתר על התפקיד והמשיך לפקוד לפחות פעמיים בשבוע אותו בסיס מודיעין, בעיתות רוגע וגם בעיתות מתיחות.
"החיילים מאוד אהבו אותו ואת שיעוריו והיו מגיעים בהמוניהם לכל מיפגש אתו. עבור רבים הוא הפך להיות מעין 'הרב הפרטי', איתו התייעצו במיגוון תחומים וענייניים", סיפר אותו גורם.
צילום באדיבות "דתילי"
יש גם מי שגורס כי שירותו של הרב דוד לאו בחיל המודיעין נגע בנושאים רגישים שלא קשורים לרב צבאי. עו"ד גלעד בוק, ידידו הקרוב של הרב מזה שנים (שמילא תפקיד משמעותי במטה הבחירות של הרב), ובנו של טומי בוק, ממייסדי המפד"ל ההיסטורית, אמר בשיחה עם 'מצב הרוח' כי "אני יודע שהוא שירת ביחידה מאוד חשובה במערך המודיעין". עו"ד בוק סיפר גם, כי כאשר עמד להתחתן ביקש מהרב לאו שיחתן אותו, לא לפני שבדק כי הרב אכן שירת בצבא. "מידת הצניעות שלו ראויה להערכה. הוא אף פעם לא עשה עניין מהייחוס המשפחתי שלו, לא בצבא ולא באזרחי. אנשים התחברו אליו ברמה האישית, בגלל יכולתו לדבר איתם בגובה העיניים, ולא משנה אם אתה דתי, חילוני או חרדי", ציין עו"ד בוק, ששימש בין השאר יועצם המשפטי של שלושה שרי משפטים: מאיר שטרית, טומי לפיד וציפי לבני.
השבוע, בהתבטאות ראשונה כרב ראשי, התייחס דווקא לנושא הכאוב של שיחרור המחבלים הרוצחים, כשקבע כי "שחרור מחבלים חושף את אזרחי ישראל לסיכונים ביטחוניים ופוגע קשות ברגשותיהן של משפחות שכולות".
רב האינטרנט
תחום אחר שהרב הראשי הנבחר הצטיין בו לאורך השנים, ורחוק מאוד מההגדרה של רב חרדי, הוא עובדת היותו חלוץ בכל הקשור לשימוש ההלכתי באינטרנט. אחרי הכל, הרב דוד לאו, היה לרב הראשון שהשיב תשובות להלכה דרך האינטרנט באתר 'מורשת', וממשיך בכך כבר 13 שנים. "אני בהחלט מכיר את המדיה הזו", אמר הרב לאו בשיחה עם 'מצב הרוח', אשתקד. לדבריו, "אפשר להשתמש בכלים אלו ליידע, אולי אף לגרות ולעורר סקרנות, אך מסר תורני צריך לעבור בצורה ישירה".
לדעתך, זו במה ראויה להשמעת תשובות הלכתיות תורניות?
הרב לאו: "קיבלתי גם פניות לפרסם את התשובות ההלכתיות שאני משיב בשו"ת סמס, ולמרות שאני משיב רבות בכלי זה, אני עושה זאת בקיצור, מפני שאיני סבור שזו הדרך הראויה לפרסם דברי תורה. רב משיב לשואליו גם בשיחת טלפון ולכן רב משיב גם באמצעים המודרניים, אבל מעבר לתשובה הלכתית נראה לי, שרב צריך להיזהר ולא לגרום לזילות של פסקי ההלכה. הגמרא מספרת על ר' חייא שפירסם בשוק את דברי התורה של רבי, באומרו שהוא מקיים בכך את ציווי הכתוב: 'חכמות בחוץ תרונה'. רבי גער בו והסביר לו שאכן צריכים להפיץ תורה בכל דרך, אך לא ברמה שלא תכבד את הלימוד".
מה לדעתך ניתן ליידע הציבור באמצעות האינטרנט ומה לא?
הרב לאו: "כשיש לי הודעה חשובה ליידע בה את הציבור, אני מעביר את המידע דרך רשימת מיילים, של קרוב ל-3,000 כתובות במודיעין, כך שהודעה על כשרות, או סדר תפילה כלשהו, או תגובה קצרה על עניין ציבורי, מגיעה מיד לבתי אב רבים בעירי. סבי הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, רבה של תל אביב, העיר פעם, שכל הכלים שהיו במשכן במדבר, עברו למשכן שילה, חוץ מהחצוצרות. זאת מפני שהחצוצרות היו כלי התקשורת של ימי המדבר, וכשנכנסו לארץ וכלי התקשורת השתנו, צריכים היו למצוא את דרך ההתקשרות השונה והמתאימה לארץ ודרכה להפיץ בשורה. אבל אם נבחין נשים לב, שהחצוצרות היו רק כלי להעברת מידע: אם נוסעים, מתי נוסעים וכדומה. לעומת זאת, את שיעורי התורה העביר משה בצורה ישירה. כשחז"ל מתארים את סדר הלימוד האישי שמשה מלמד את אהרן, את בני אהרן, את הזקנים ואת כל העם ולאחר מכן אהרן והזקנים ממשיכים לדון פנים אל פנים על העם על הסוגיות. כך מתברר עניין, כך לומדים, כך מבינים, וכך מקיימים גם את ההוראה התועלתית של 'והיו עיניך רואות את מוריך'".
אם אני מבין נכון, על ה'טוויטר' הרב מוותר.
הרב לאו: "הן בשל החשיבות הראויה של דברי התורה, הן בשל העובדה שהתורה ניתנה כתורה שבעל פה שדרך ההעברתה הנכון תהיה בעל פה, לא נראה לי נכון שרב יצייץ בטוויטר. אין תחליף למפגש ישיר. העולם כידוע מחולק לארבעה חלקים: דומם, צומח, חי, מדבר. המיוחדות שבאדם, זו היכולת לתקשר באמצעות הדיבור. נשאיר, אם כן, לעופות את אפשרות התקשורת באמצעות הציוץ...".