המיעוט החרדי ושליטתו בוועדה למינוי דיינים

לפני שלוש שנים הציע ח"כ אלעזר שטרן הצעת חוק לשינוי ההרכב הגוף הבוחר לרבנות הראשית לישראל כדי לשפר את סיכוייה של הציונות הדתית למנות את הרב סתיו ולשבור את המונופול החרדי ארוך השנים בגוף הבוחר לאחר שליטה ארוכה במשרד הדתות.

ההתנגדות שהגיעה בעיקר מהבית היהודי טענה אז שלא ניתן לשנות את הכללים תוך כדי מערכת בחירות, שזה יפגע ברבנות הראשית, יתן פתח לשינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ועוד ועוד סיבות רבות ומגוונות. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.

היום עומדות המפלגות הציוניות כמו הבית היהודי, העבודה והליכוד בתוך הוועדה למינוי דיינים כשיש להן רוב ברור למינוי של דיינים לבתי הדין האזוריים אבל ברור לכולם שהם לא יעשו שימוש ברוב הזה. יכול להיות שהם לא באמת רוצים לנצח? איך קורה שרוב לא משתמש בכוחו מפחד המיעוט? מה קורה בוועדה למינוי דיינים? מה יחסי הכוחות? תקראו, תתעצבנו ותבקשו הסברים מחברי המפלגה שהצבעתם לה. ניסינו לעשות לכם סדר:

הוועדה למינוי דיינים מונה בעיקרון 11 בעלי זכות בחירה והיא מתחלקת על פי המפתח הבא:

2 הרבנים הראשיים, 2 דייני בית הדין הגדול, 2 שרים (אחד מהם משמש כיו"ר הוועדה), 2 חברי כנסת, 2 עו"ד וטוענת רבנית.

עד לקיץ 2013 הרכב הוועדה כלל גברים בלבד, אך הצעת החוק לתיקון לחוק הדיינים שהגישה עליזה לביא בתמיכת שינו את המצב כך שמלבד הרחבת מספר חברי הוועדה מ-10 ל-11, ישנה חובה ש-4 מתוכם לפחות יהיו נשים. כך לפחות מקום אחד של השרים יהיה לשרה ומקום אחד ממקומם של חברי הכנסת יהיה לחברת כנסת וכן עורכת דין אחת. בנוסף, הוספה אישה נוספת על תקן של טוענת רבנית מקצועית שעוסקת בתחום.

עליזה לביא הציעה שהטוענת הרבנית תמונה על ידי ראש הראשות למעמד האישה, אך החרדים הכריחו ששר המשפטים יכריע מה שהביא לבסוף למינויה של רחל לבמור על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי ליבני על תקן הטוענת הרבנית.

(צילום: סטודיו כיפה)

מצב הכוחות בוועדה

עד לאחרונה החרדים שלטו בוועדה באמצעות הרבנים הראשיים, חבר כנסת חרדי שנבחר, ושני מקומות של דייני בית הדין הגדול. כך לא ניתן היה למנות כלל דיינים לבית הדין הגדול לאור העובדה שבהרכב מלא של הועדה צריך לפחות 8 חברים כדי לאשר מינוי שכזה. בשנה האחרונה פרשו שני דייני בית הדין הגדול לגמלאות - הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי ובהיעדר דיינים אחרים קבועים בבית הדין הגדול נותרו כיסאותיהם בוועדה ריקים. במצב היום, של 9 חברים בוועדה,נחוצים 7 קולות בלבד למינוי דיין לבית הדין הגדול.

בניגוד למינוי הדיינים לבית הדין הגדול מינוי התקנים לבתי הדין האזוריים קל הרבה יותר. כדי למנות דיין לית הדין האזורי יש צורך ברוב רגיל ולא מיוחס כלומר לחמישה חברים בלבד שזה הגוש הציוני בדיוק. כרגע, בגלל הלחץ הקואליציוני שמפעילים החרדים, יו"ר הוועדה השר שטייניץ מסרב להעלות להצבעה את מינוי הדיינים לבתי הדין האזוריים עד שהמינויים לבית הדין הגדול יושלמו.

בפועל כיום לחרדים יש בוועדה שלושה קולות בלבד, הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו ואת חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה. מנגד, בצד הציוני של הוועדה יושבים חמשה, שרת המשפטים, איילת שקד, חברת הכנסת רוויטל סוויד מהמחנה הציוני, עו"ד אפרת רוזנבלט ועו"ד אשר אקסלרד והטוענת הרבנית רחל לבמור. יו"ר הוועדה, השר יובל שטייניץ מהליכוד, מאזן מעט את היתרון כשנכנע ללחץ הפוליטי שמופעל עליו על ידי המפלגות החרדיות וסירב להביא את בחירת הדיינים האזוריים להצבעה שהייתה מביאה למינויים של הדיינים הדתיים לאומיים.

חברי הוועדה:

יובל שטייניץ: שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. חבר כנסת מטעם הליכוד, נבחר לראשות הוועדה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מעוניין לסיים את סבב מינוי הדיינים לאור הלחץ מכיוונו של בג"צ שדורש להפסיק עם המינויים הזמניים לבית הדין הגדול ולמנות דיינים קבועים. שטייניץ משתדל לרצות את החרדים שמאיימים כי מינוי דיינים שלא על פי רצונם יהווה עילה למשבר קואליציוני אותו יעדיף נתניהו למנוע.

איילת שקד: שרת המשפטים מטעם הבית היהודי. בעבר היה שר המשפטים גם יו"ר הוועדה אך על פי ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות הוחלט שראש הממשלה ימנה את ראשות הוועדה כששקד תהיה רק חברה בה. מתוקף תפקידה היא מרכזת את המחנה הציוני בוועדה במטרה להביא למינוי דיינים דתיים לאומיים.

הרב יצחק יוסף: הרב הראשי הספרדי, בנו של הרב עובדיה יוסף ז"ל. הרב יוסף משמש כנשיא בית הדין הגדול. פועל ושואף למינויי דיינים ספרדים חרדים לבית הדין הגדול ולבתי הדין האזוריים. נחשב לנוקשה בכל הנוגע למינוי הדיינים מצוהר ומסרב לכל הצעות הפשרה וחלוקה בין המגזרים השונים שהועלו עד עתה בוועדה.

הרב דוד לאו: הרב הראשי האשכנזי, בנו של הרב ישראל מאיר לאו. הרב לאו משמש כדיין בבית הדין הגדול ומוערך מאד בשל פועלו למען העגונות. ככל הנראה קולו היה זה שסייע למינויו של הרב אליעזר איגרא לבית הדין הגדול כאשר הצטרף לגוש הציוני והצביע בעדו למרות רצונם של החרדים להותיר את המצב על כנו ולא לאשר אף מינוי, זאת על אף שהרב איגרא מקובל גם על החרדים.

ח"כ ישראל אייכלר: חבר הכנסת מטעם יהדות התורה. אייכלר מייצג את חסידות בעלז בתוך הסיעה ונחשב לאחד מחברי הכנסת הוורבליים יותר של המפלגה.

ח"כ רויטל סוויד: חברת הכנסת מטעם המחנה הציוני. בילדותה למדה באולפנת כפר פינס ועד היום היא שומרת תורה ומצוות. סוויד עו"ד בעברה וזו הכנסת הראשונה בה היא חברה. משתייכת למחנה הציוני בוועדה

עו"ד אפרת רוזנבלט: חברה בוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, מתגוררת באלקנה חברת המועצה המקומית של היישוב, הקימה לשכת קשר של לשכת עורכי הדין באריאל ומשמשת כסגנית יו"ר מחוז ת"א והמרכז של הלשכה. משתייכת למחנה הציוני בוועדה

עו"ד אשר אקסלרד: חבר בוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, חילוני באורחות חייו, נחשב לדמות דומיננטית ומקושרת מאוד בקהילה המקומית של עורכי הדין. אקסלרד היה שותפו של רוני בר און, לפני שעזב את משרד עורכי הדין לטובת הפוליטיקה, והוא נחשב חבר קרוב של מבקר המדינה, יוסף שפירא. אקסלרד פעיל גם בתחומים ציבוריים, ומכהן בין היתר כיו"ר ועדת הבחירות של עיריית ירושלים, בהיבט הציבורי.

בין לקוחותיו ניתן למצוא את אגד וחברה קדישא. בין השאר הוא מייצג חברות עירוניות, חברות ממשלתיות וחברות בנייה. על אף היותו של אקסלרוד חילוני, ישנה על פי גורמים המקורבים לוועדה למינוי דיינים, השפעה רבה של לקוחותיו החרדים על עמדותיו בוועדה.

אקסלרד מכהן בתור יו"ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין ובמסגרת תפקידו זה הוא חבר לשרה איילת שקד והוא נמצא לצדה בהצבעות בוועדה למינוי דיינים.

טוענת רבנית, ד"ר רחל לבמור: מחברת הספר 'מנעי עיניך מדמעה: הסכמי קדם-נישואין למניעת סירוב גט', מונתה על ידי שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, לאור המלצותיהן של ארגוני הנשים ורבנים מחו"ל ומישראל. היחידה בוועדה שאינה משתייכת במוצהר ואינה מחויבת לאף גוף פוליטי. מתגוררת באפרת ומשמשת כמנהלת הפרויקט למניעת עיגון וסירוב-גט בתנועת ישראל הצעיר והסוכנות היהודית.

מינויה צפוי לפוג באוגוסט הקרוב והגוש החרדי מקווה כי תוחלף על ידי טוענת רבנית המשתייכת בדעותיה לש"ס וכך יוחזר האיזון הפוליטי לוועדה.