התייחסות ראשונה לביטול המופע "מרימים כיפור" ממי שהיה אמור להפיקו, הזמר והיוצר אסף אמדורסקי. בדף הפייסבוק שלו, גולל אמדורסקי את שרשרת האירועים שהביאה לביטולו.
"אחרי קיתונות של בוז והרבה הרבה תלונות ונאצות", כתב אמדורסקי בראשית הפוסט, "אני רוצה לחרוג ממנהגי לדלג בהומור מעל פני הדברים ולגלות קצת איך התגלגל העניין". לדברי היוצר המוערך, "לפני שבועיים קיבלתי דרך משרד ההפקה שלי, המון ווליום, פניה לנהל מוזיקלית ערב סליחות שמארגנים דתיים מכפר חבד. הבנתי לפי רשימת האומנים שרובם ככולם דתיים מאוד בעצמם ונכונים לקיים מופע סליחות מיוחד ברוח יום הכיפורים שהתרומה שלי היא לשרת את האג׳נדה שלהם ושאני נדרש, כמפיק מוזיקלי, להכנס לעולמם המוזיקלי והערכי בלי צידה שהבאתי מהבית. כלומר לבוא נקי ולהשתלב". אמדורסקי מספר שפרסום המופע קצת חרג ממה שתוכנן באמת וניסו להציגו לא כמופע סליחות דתי אלא כ- "פסטיבל מוזיקה רגיל". אמדורסקי מספר שפנה למארגנים וביקש לשווק את האירוע כפי שהוא באמת אך "תוך דקות כבר הגיע הטלפון מכתב עיתון הארץ ובעוד שאני מנסה להחזיר את הפרסום לשפיותו ולהבהיר שמדובר באירוע דתי לכל דבר-התחיל כדור השלג של הדרת נשים להתנפח למימדים אימתניים".
אמדורסקי כותב שגם אם לתרבות החילונית קשה עם זה שחלק מהדתיים מקפידים שלא לשמוע אשה שרה "אני חושב וגם חשבתי כך אתמול ושלשום שאירוע דתי שמתארח במרחב הציבורי הלא דתי בו מכבדים אנשים שקיבלו על עצמם דיני שולחן ערוך (לפיו לא שרות נשים לפני קהל מעורב), אירוע שכזה לא מאיים על החילוניות ועל ערכיה של עיקר החברה הישראלית, גם אם הוא מתקיים בככר העיר העברית הראשונה, אותה הככר בה חוגגים שמחת תורה שנה אחר שנה בלי שירת נשים ואין מי שמערער על כך. אין שום סיבה לפחד ממנהגי הציבור הדתי ואפשר להאמין שהם טועים נורא וששיויון מגדרי הוא מעל כל הלכה ומנהג ואפשר גם לא לתת לזה לאיים עליך".
אמדורסקי מעלה גם את הנקודה שבקרב המגזר הדתי יש גם לא מעט נשים שבוחרות שלא לשיר בפני גברים. "נשים במגזר הדתי הן גם 50 אחוז (אם לא יותר) והן כח סקטוריאלי שמצביע בבחירות ומנהל את חייו מתוך בחירה חופשית. גם הן בוחרות, למשל, לא לשיר בפני קהל מעורב. ויש הרבה מהן פה בארץ, כמה מאות אלפים..."
"במוזיקה יש הרבה גוונים" ממשיך אמדורסקי וטוען ש-"כמו שתיתכן מוזיקה טובה שנשים ורק נשים מקיימות, כמו שיש כח אדיר במוזיקה שמקיימים גברים עם נשים יחדיו, בהחלט יש מקום לקיים מופע בו שרים רק גברים למשך שעה וחצי. גם בתיאטרון לפעמים יש רק גברים (או רק נשים), גם במחול, בספורט, גם בקולנוע ובאומנות פלסטית (קבוצתית), אז חשבתי שכך גם במוזיקה. לא ככלל, לא לתמיד, לשעה וחצי לערב חד פעמי. כבר הפקתי ערב בו הופיעו רק נשים: קורין אלאל ונינט ואפרת בן צור ואפרת גוש וניגנו בו רק בנות. אז לא נשמעו קולות זעקה ומחאה על אפליה מגדרית..."
"נכון שיש יותר מדי בנים ופחות מדי בנות בפלייליסט, על הבמות, בבתי המשפט, במשרדי הממשלה, בשירות הציבורי ואיפה לא" הוא מודה, אך מוסיף ש- "אי אפשר לכפות תיקון חברתי, צודק ככל שיהיה, על ענייני אומנות ובטח שלא לבוא עם זה לחברה דתית ולבקש ממנה ליישר קו. חשבתי שלפעמים אפשר להניח בצד את תיקון העוולות החברתיות ולהתעסק רק במוזיקה".
"בערב שיתרחש בככר (ללא שירת נשים)" מסיים אמדורסקי, "לא אשתתף כמובן, מתוך סולידריות עם הצד המודר, אבל אני מציע במקום לנסות לטרפד את הערב - להרים ערב אחר שיבטא את מה שרוצים לבטא, לא מתוך כעס והרגשת גזל והתקרבנות אלא כדי ליצוק תוכן אחר, משמעותי. של העצמה נשית או שיויון מגדרי או איך שלא נקרא לזה. אני מבקש סליחה מכל הנשים שנפגעו מהאופן בו זלזלתי במעמדן ובחשיבותן בלי משים ולהודות על ההזדמנות להביע את דעתי בנושא ולעורר עוד דיון בנושא סובלנות הדדית ושוויון הזדמנויות".