ח"כ זבולון אורלב פנה היום (ב') לרבנים בכירים בציונות הדתית, בבקשה לגבש חוות דעת הלכתית בנוגע לחוק שאושר אתמול על ידי הממשלה, לפיו יום העצמאות ייקבע ביום חמישי בשבוע, במנותק מהתאריך העברי.
על פי ההחלטה, יום העצמאות ייחגג מדי שנה ביום חמישי בשבוע בו חל ה' באייר, כך שערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יחול ביום שלישי, וברביעי בערב ייפתחו החגיגות הרשמיות של יום העצמאות. בחמישי יחול החג עצמו, ולאחריו סוף שבוע של מנוחה.
"מובן כי להצעה זו יש השלכות הלכתיות באשר לסדרי התפילה ולהפסקה במנהגי האבלות של ספירת העומר ביום העצמאות שאיננו בתאריך המקורי ואיננו נדחה בגלל שבת או חשש לחילול שבת. יום העצמאות הוא לא רק חג אזרחי אלא נקבע גם כיום חג עם משמעויות הלכתיות", מציין אורלב במכתבו לרבנים.
לדבריו, "על מנת שנוכל לגבש את עמדתנו כתנועה דתית לאומית אבקש מאוד את התייחסות חשובי רבני הציונות הדתית כמו גם הרבנים הראשיים לישראל, חברי מועצת הרבנות הראשית ורבני ערים", ציין אורלב, "אשר על כן אני מתכבד לפנות לכבודו על מנת לקבל את חוות דעתו בעניין. הואיל והליכי החקיקה יחלו כנראה ביום רביעי השבוע אבקש את חוות דעת כבודו בהקדם האפשרי".
הרב שרלו: "אם יעדיפו את חמישי, נחגוג בחמישי"
גם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה, התייחס היום לסוגייה במכתב ששיגר לבוגרי ישיבתו. לדבריו, "ברוב השנים יום העצמאות אינו בה' באייר, בשל נימוקים שונים. צריך להסתכל על העובדה שרק כשהוא חל ביום רביעי הנושא עולה, וזה יקרה בפעם הבאה בתש"פ ולאחר מכן בתשפ"ג. לפיכך, לא ניתן להפוך את הנושא הזה לעקרוני כל כך".
לדבריו, "הנושא העיקרי החשוב בהקשר זה הוא המשמעות הדתית של הקמת מדינת ישראל. לא מעשה שטן הוא כי אם מעשה אלוקינו, ובין אם מדובר בעקבתא דמשיחא, בראשית צמיחת גאולתנו, בדפיקת הדוד לא משמעות גאולית או בכל משמעות אחרת - אנו מודים לריבונו של עולם הודאה על הקמת המדינה, ומקשרים בין הכרעת שלוחי הציבור והמבט האנושי על היום הזה לבין המבט האמוני והדתי ביום זה. השאלה האם נציין זאת דווקא בה' באייר או ביום אחר סביב אותו יום של הקמת המדינה - היא לא נושא לאידיאולוגיה רמת דרג, אלא לשאלות אחרות".
"על כן, אם ייערך משאל דעת קהל בשאלה - אעדיף להשאיר את זה עקרונית בה' באייר, אף שלמעשה זה יהיה רלוונטי רק ביום העצמאות של ימי רביעי", קובע הרב שרלו, שמציין עם זאת כי "אם יעדיפו את יום חמישי כיום קבוע - נשמח ביום הקבוע החדש, נודה לריבונו של עולם על גאולתנו החלקית ועל פדות נפשנו, ונשמח בשמחה גדולה ב"ראש השנה" למדינת ישראל. ננהג בו כבראש השנה: גם בשמחה גדולה ובהודיה על מה שזכינו בו, וגם בחשבון נפש על מה שאנו צריכים לעשות לקראת השנה הבאה של מדינת ישראל".
