פרשיות השבוע

זאת היתה מלכודת מאוד פשוטה. לקחת שתי דקות מתוך שיחה מוקלטת, לנפח אותן קצת, לשסות את כל חובשי הכיפות הסרוגות אחד בשני ולקבל הרבה רייטינג. משרד הפרסום של אורנג חשב שחייל עם תפילין מושך דתיים, ynet יהדות הבינו כבר מזמן שרק פילוגים, סכסוכים ושנאת חינם מושכים אותנו באמת, והם הצליחו בגדול. אבל המדור לא יפול במלכודת הזאת, ולא יגיד אף מילה על הפולמוס המיותר והמזיק הזה. אפילו הפיסקה הזאת, היא כבר יותר מדי.

ואיפה הוועדה למינוי דיינים?

סערה אחרת התחוללה השבוע בשל מועמדותו של השופט דרורי לבית המשפט העליון, ומה שחולל את הסערה הוא פסק דין בו הוא זיכה אברך שדרס אישה, ואף לא עצר להגיש לה עזרה. ההקלה בעונשו של הדורס פחות מטרידה את המדור; יכול להיות שהנאשם באמת התחרט על מעשיו, ובאמת לא מגיע לו עונש חמור יותר. מה שמטריד את המדור הוא פרט אחד שמופיע בהקדמה לפסק הדין: "הנזק העתידי העלול להיגרם לנאשם עקב הרשעתו, ובמיוחד התוצאה הסופית אשר לפיה לא יוכל לכהן כדיין בבית-דין רבני". הנאשם למד דיינות במשך כמה שנים, והרשעתו לא תאפשר לו להיות דיין, אחרי כל המאמץ והלימוד. כלומר: נזכה את הפושע כדי שיוכל להיות שופט. אין בזה משהו שאמור להפריע לוועדה למינוי שופטים; זה אמור להפריע למי שממנה את הדיינים. כאילו שבשביל דיין צריך להיות רק בקיא בחושן-משפט ולעבור בהצלחה את כל המבחנים, לא משנה אם בינתיים עשית מעשה חמור ונפתח נגדך תיק. לא מערכת המשפט הישראלית היא שצריכה להזדעזע מכך, אלא מערכת המשפט הרבנית.

שכחו להזדעזע (צילום: usharf-cc-by-sa)

מי יושיענו מתש"ע

קרוב לחודשיים לפני סוף השנה, ונראה כאילו לאף אחד לא אכפת. שנת התש"ע עומדת להיכנס, ואף אחד אינו מנסה לעצור בעדה. אף מאבק, שום הפגנה, אפילו לא סערה ציבורית אחת. המדור כבר התריע בעבר מפני התופעה, אבל שום דבר לא נעשה מאז בנידון, ושעון החול הולך ואוזל. אנחנו הולכים להיכנס לעשור שלם שבו יהיה קשה להגות את התאריך העברי. גם מי שמקפיד להגות את האות ע כתקנה (וכל פעם שהוא יגיד תש"ע, זה ישמע כאילו הוא עומד להקיא), וגם מי שאינו מקפיד על כך (אבל נראה אותו אומר משפט כמו "חלה התקדמות בין תש"ע לתשע"א" בלי להדגיש את הע). האופטימיים יוכלו למצוא כל מיני יתרונות במצב הזה (אולי בני 65 ומעלה ישמחו בשנה הבאה להרגיש שוב צעירים, כמו בתש"ה), אבל בסך הכל מדובר באסון לאומי. המדור קורא בזאת לציבור: הדבר תלוי בכל אחד ואחד מכם! בימים הקרובים כל אחד מכם יצטרך להתכונן לשנת הלימודים התש"ע, לקנות יומנים לשנת התש"ע או לשלם על כסא בבית הכנסת לראש השנה התש"ע. אם במקום זה נתכונן לשנת התשס"י, למשל, נמנע הרבה תקלות מיותרות. אם לא, בשנת השמיטה הבאה אף אחד לא יחשוב איך מונעים נזק לחקלאות או איך מייעלים את היתר המכירה, אלא איך אפשר להסתדר עם "תשע"ה".

(צילום: Mihaieli, ויקיפדיה העברית)

לא מוזר לכולם

המדור האזין לאלבום החדש של אביתר בנאי, "לילה כיום יאיר", וחשב שאמנם הפיוטים היו טרנד חזק, אבל שירים שרובם סובבים סביב תהליך חזרה בתשובה (אם הטקסטים האלה לא יככבו בשיעורים ובפעולות של חודש אלול הקרוב, זה יהיה פשוט פספוס), מן הסתם פחות יתפסו. אבל מסתבר שכבר בשבוע הראשון של המכירות, למעלה מ-20,000 איש (לא כולל צורבי דיסקים למיניהם) חשבו אחרת.

בזכות האמונה

שכוייח השבוע הולך הפעם לאוהדי המשלחת הישראלית לגביע דיוויס. ראשית כל: על ההתמדה והמסירות - לראות משחק טניס שלם בלי להשתעמם, זו משימה מאוד לא-פשוטה. שנית: גם ההצלחה המסחררת של ישראל בגביע דיוויס, לא הצליחה לגרום למדור לגלות עניין בכדור לבן קטן שנע מצידה האחד של הרשת לצידה השני, אבל השירה הסוערת של "מאמינים בני מאמינים" (מי אמר שהקהל הישראלי לא התעדכן מאז "משיח משיח"?) בחגיגות הניצחון של הרוסים, גרמו לו - בפעם הראשונה בחייו - להתרגש קצת מטניס.

ותהייה קטנה לסיום

מבצעי "חודש הספר העברי" לא היו אמורים להיגמר כבר? אנחנו בשנה מעוברת או משהו?

בברכת תקציב ההומור של המדור לא נכלל בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות, עמכם הסליחה.