לצד חבילת העלונים הקבועה שנחה לה דרך קבע ביום שישי לפנות-בוקר ליד בית הכנסת האזורי, צדה עיני חוברת בגוון אוף-וויט שעשתה את דרכה לבית התפילה בשכונה. "קונטרס האינטרנט בהלכה", נכתב באותיות טל ומטר צנועות וחביבות. עלעול קצר בקונטרס המדובר העלה תמונה נפלאה - מעל צ"ז עמודים רוויי דפוס עם דיונים הלכתיים שונים בעניין החובה ההלכתית להתקין מסנן לאינטרנט, תקפות הקידושין על ידי Skype, חובתו של המזיק את חברו בוירוס מבלי דעת, סוגיית הורדת הקבצים הפיראטית ברשת ועוד. בסגנון של שקלא-וטריא יהודי קלאסי דן אחד הרבנים החרדים (הרב דוד ליכטנשטיין. מישהו מכיר?) בעניינים אלו אחד לאחד. סיבוב נוסף באזור גילה לי שלא רק בשכונתי הופץ הקונטרס, והוא מצא את דרכו גם לבתי כנסת נוספים.
יש משהו מרענן במפגש עם קונטרס שכזה. היתקלות בלתי-צפויה עם קובץ הלכתי רחב-היקף, מעמיק ולמדני, שעוסק בעניינים רלוונטיים מנקודת-מבט הלכתית ממש יכול לעשות לו את השבת. המערכת מודה למפיץ הקונטרס האלמוני על עונג השבת, ומוציא בזאת קריאה לעורכי העלונים באשר הם - בהחלט יש לנו מה ללמוד מאחינו חובשי המגבעת בנוגע לעומק רוחני בתכנים המופצים בבתי-כנסיות.
קול ברמה -נשמע?
"זה הזמן ללמוד מהגדולים איך שוחים בתקשורת!", הצהירה מודעה שהתפרסמה השבת ב"שבתון". רדיו "קול ברמה" מזמין את הציבור הרחב ללמוד אצלו תקשורת בשני מסלולים, אחד מהם בדגש על רדיו ועיתונאות. המודעה מבטיחה מסלול לימוד מקצועי, התנסות מעשית באולפני הרדיו של התחנה וסיורים במערכות תקשורת גדולות. בפינת המודעה נכתב כי יתקיימו קורסים נפרדים לגברים ולנשים.
ואני שואל - אם "קול ברמה" בכל מקרה מרשים לנשים לשדר ברדיו רק שעה אחת בשבוע, שווה בשביל זה לפתוח להן קורס בתקשורת?
טועים, טעה, טעינו...
בשבוע שעבר, נספר לטובת מי מכם שפספס, קונן רן שריד על מותו בטרם עת של העיתונאי דידי מנוסי, אביו של ניר מנוסי, עורך ספרו החדש של הרב גינזבורג. אנחנו כאן במדור בדקנו בשלומו של דידי ומצאנו שהוא בריא ושלם, אלחמדולילה. השבוע הקדיש שריד חלק נכבד מהטור שלו בכדי להתנצל בפני מנוסי על ה"טעות האיומה", כהגדרתו. "חסידים אומרים שטעויות כגון אלו הן סגולה לאריכות ימים," הוא חותם, "אז אולי יצא הפסדנו בשכרנו". אמן, כן יהי רצון.
ויישר כח לשריד על התיקון המהיר.
צל"ש השבוע - וזאת לתעודה
יש בתים שאצלם העניין נראה כמו סרט מתח אחד גדול. רבבות אלפי תלמידי עמך ישראל יצאו לחופש הגדול בשבוע שעבר, כשתלמידי בתי הספר היסודיים יצטרפו אליהם מאוחר יותר השבוע. הלימודים שצעירי ישראל עוסקים בהם במשך השנה הגיעו לסיומם, לפחות עד הראשון בספטמבר. תעודות ההערכה שמחולקות בסוף השנה נותנות לתלמידים הרגשת שמחה מסוימת, אבל גם חשש גדול מתגובת ההורים בבית. טקס קריאת התעודה החצי-שנתית יכולה להיות חוויה משפחתית מלמדת ובונה, ונגד - יכולה להפוך לסיוט אחד גדול. אז איך עושים את זה כמו שצריך? הרב ליאור זיו מארגון "לב אבות" הרים את הכפפה והגיש להורה המבולבל קטע קצר עם ראשי פרקים לניהול נכון של קריאת התעודה. פשוט ומועיל. תודה רבה!
שוב הדיסכותל כאן
בגלגול הקודם של "צהר לשבת" אפילו לא היו מוכנים לכתוב את השם שלו, והסתפקו ב"פרופ' ל.". ב"עולם קטן" הוא הוזכר פעם אחת, וגם זה בטעות. ב"באהבה ובאמונה" בטח מעולם לא שמעו עליו. ובכל זאת, הפרופסור המנוח ישעיהו לייבוביץ' היה אחת מהדמויות המשמעותיות ביותר בחברה הציונית הדתית בדור ובזה שלפניו. נדמה שאפשר לפרש את היעלמותו של לייבוביץ' מהשיח העלוני כהתעלמות מגזרית מכוונת מדמותו. מידור חסר-תכלתית, לדעתי: הגותו של לייבוביץ' מוצאת לה מקום חם בלב תיכוניסטים משכילים כמו גם אצל תלמידי ישיבות שמחפשים משהו קצת אחר.
קשה להפריז בהערכת השפעתו של לייבוביץ' על השיח הישראלי, והבחירה להעניק לו את פרס ישראל מעידה על זה בוודאי. לאחרונה גם התבשרנו שהוחלט לקרוא רחוב על שמו של ההוגה הפורה בירושלים. ואולי הצעד האחרון של "מצב הרוח" יביא לשבירה המבורכת של חומת ההסתרה הבלתי-מדוברת סביב תורתו במגזר הסרוג.
בשבת האחרונה התפרסם דבר-תורתו של הרב יעקב מאיר מרעננה בשער הפנימי של "מצב הרוח". (הערת אגב: גם אנחנו במערכת לא ידענו שיש דברי תורה ב"מצב הרוח". תודו שגם לכם לא היה מושג עד עכשיו). במסגרת המאמר התפלמס הרב מאיר עם תפיסתו של לייבוביץ' את מושג הקדושה, על בסיס טענתו של קורח "כל העדה כולם קדושים". המאמר היה מעניין בפני עצמו, וגם בגלל ההקשר הלייבוביציאני שלו, כמובן. הרב לא קיבל את הגדרתו של לייבוביץ' למוזג הקדושה, אבל עצם היחס לדעתו (שהיא בסך-הכל וריאציה לתפיסת הקדושה של ה"משל חכמה", למי שמבין) מלמד על כבוד והערכה לפועלו, גם אם מחלוקת דעות עזה ניטשת בין האישים. מעניין מה הפרופ' היה אומר על "מצב הרוח".
חכמה בינה ודעת
ג' בתמוז, יום הסתלקותו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוא יום משמעותי בחסידות חב"ד. הצפייה הייתה שיום שכזה יותיר את חותמו גם בעלוני השבת השונים, אבל היבול העיתונאי שעסק ברבי זיע"א היה דל מתמיד השנה. מלבד פינה קטנה (ומבורכת!) ב"מעייני הישועה", פרסומות בתשלום לאירוע ההתוועדות החב"די בבנייני האומה בעלונים השונים וטורו השבועי של הרב משה שילת מ"תורת חב"ד לבני הישיבות" ב"שבת בשבתו" - אף עלון לא עסק בתאריך בצורה משמעותית. לפני כמה חודשים פרסם ארנון סגל מ"עולם קטן" כתבה מקיפה ובהירה על תפיסת המשיחיות של הרבי בחסידות חב"ד, אבל התאריך ג' תמוז נשאר יתום. ממש כמו חסידי חב"ד עצמם.
אהבתם? התעצבנם? השתעממתם? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!