מעלעל

באחד הגיליונות האחרונים של "גילוי דעת" יעץ הרב אליקים לבנון לאישה שבעלה מכה את ילדיהם שלא תפנה למשטרה, ושתנסה לטפל בבעיה ההרסנית הזו בכוחות עצמה. בעקבות ההנחיה הנ"ל שלח כותב שורות אלו כמה שאלות בנושא לרב האזורי של השומרון, ונענה שהקשיים שיחווה ילד מפירוק התא המשפחתי שלו גדולים מהבעיות הפסיכולוגיות שייווצרו אצלו בעקבות המכות של אביו, ולכן יש לפעול כמה שיותר להשאיר את המשפחה בשלמותה.

כנראה שהמעלעל לא היה היחיד שהתקשה לקבל את תשובת הרב. השבת, תחת הכותרת "אלימות במשפחה - התגובה לסערה" שינה הרב לבנון ממנהגו הקבוע בכך שלא ענה לשאלה ספציפית שנשאל אלא התייחס לדברים שכתב בעבר. הוא חזר על דבריו שהתפרסמו בטור כאן לפני כמה שבועות, אבל הפעם זה נשמע קצת אחרת. הרב לבנון פתח וכתב ש"בשנים האחרונות התפתחה בצדק רגישות רבה לסוגיית האלימות במשפחה. עצם החרדה מהתפתחות מצבי אלימות, נכונה והגיונית". הוא ציטט את דברי המהר"ם מרוטנברג לפיהם בעל מכה "יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי, ואף לקוץ את ידו" והוסיף המלצה לפנות לגורם מכוון כדוגמת "יועץ או מטפל זוגי".

בשער העלון נכתב שהרב לבנון "נותן מענה לתגובות הקוראים" בעניין אלימות במשפחה. מה אתם אומרים, מרגישים שקיבלתם מענה מספק? תגוביות בנושא יתקבלו בברכה.

ארץ ישראל נקנית במזומנים

על חוסר אובייקטיביות אין מה להתלונן. בנוגע ל"ראיון בלעדי ומיוחד עם מיכאל בן ארי" - נבליג. בקשר לאיכות העיתונאית שלו נעדיף שלא להרחיב. ובכל זאת, על קשרי שלטון-עיתון שבו קשה להישאר אדישים.

השבת ב"ארץ ישראל שלנו" כתב ח"כ מיכאל בן ארי נגד עסקים הפועלים בשבת. הוא קונן על בתי העסק שמכריחים עובדים דתיים ומסורתיים לעבוד שבעה ימים בשבוע ובכך לחלל את שבת קודש, והמליץ לבדוק אם העסק שומר שבת לפני כל רכישה. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שבעמוד ממול הופיעה פרסומת לפארק שעשועים חוויתי, כולל הכיתוב "אתר שומר שבת".

נקסט: "יש אלטנרטיבה - החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון" - קראה הכותרת המאמר של יהודית קצובר ונדיה מטר מ"נשים בירוק" שהופיעה בעמוד העוקב. הכותבות קוראות לציבור להשתתף בכנס למען החלת החוק הישראלי ביו"ש שיתקיים בקרוב. בצמוד לאותו מאמר הופיע פרסום רשמי של הכנס, שם נכתב שבין משתתפי הכנס נמנים "נשים בירוק", "מרכז מורשת חברון" ו"השדולה להכלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון" (השגיאה במקור).

ועוד אחד: כתבה על מוזיאון גוש קטיף בעמוד האחורי, ובצמוד - פרסומת לאותו מוזיאון. איזה כיף שיש עיתונות איכותית לענג איתה את השבת.

אותה הגברת בשינוי אדרת

חשיפה מיוחדת ב"מקור ראשון" - הוואקף המוסלמי מבצע עבודות שיפוץ נרחבות בהר-הבית, ובכללן העמדת פיגומים על אבן השתיה, שם לפי המסורת היה ממוקם קודש הקודשים. כתבת שער מיוחדת בנושא הופיעה במוסף "דיוקן" של העיתון הכמעט-מגזרי. זכות הראשונים בנושא שמורה לארנון סגל, כתב העיתון, שהקים קול זעקה והוציא את הפרשה לאור עולם.

שבועיים לאחר-מכן התפרסמה כתבת שער אחרת בגוף תקשורתי אחר ובמסגרת אחרת, ועדיין עם כמה קווים מקבילי - "עולם קטן". ארנון סגל שוב כותב על שיפוצים נרחבים שעורך הוואקף המוסלמי באבן השתייה שבהר הבית. אותו נושא, אותו כתב, אותו דבר. מבולבלים? גם אנחנו.

ממערכת "עולם קטן" נמסר שהבחירה לכתוב על אותו הנושא בעלון הגיעה בעקבות גילויים חדשים בפרשה, שלא נחשפו במסגרת הכתבה ב"מקור ראשון". לפי "עולם קטן" מדובר גם בעניים אידאולוגי - הרצון לעורר רעש בעקבות הפרשה ואולי לקדם בכך שינוי במצב המעוות בהר הוביל את אנשי העלון לפרסם את הסיפור, תחת עטו של סגל, למרות שהדברים כבר קיבלו פומבי בעבר.

בחירה אידאולוגית מול שיקול עיתונאי - לא תמיד ברור מי לוקח.

צל"ש השבוע - לוחם חירות ישראל

יצחק שמיר ז"ל, ראש הממשלה השביעי של ישראל, הלך לעולמו בשבת שעברה. בעלוני פרשת השבוע השונים לא היו אדישים להסתלקותו של ראש הממשלה המוערך.

ב"מעייני הישועה" זכה ראש הלח"י לשעבר לכבוד הגדול ביותר עם כתבת שער מחמיאה בחסות העורך, נריה רוזנברג. בכתבתו התמקד רוזנברג בסיפור הבאתם לקבורה ארצה של "שני אליהו", הם אליהו בית-צורי ואליהו חכים, חבריו של שמיר ללוחמי חירות ישראל,ששמיר דאג להטיס את גופותיהם ארצה ממקום קבורתם המקורי בקהיר. ב"גילוי דעת" התראיין יוסי אחימאיר, מי שהיה יועצו האישי ועוזרו הפוליטי של שמיר במשך שמונה שנים. הראיון היה אישי, מפורט ומעניין למדי. ב"באהבה ובאמונה" הופיעה תמונתו של שמיר יושב לצד הרב דב ביגון, ראש "מכון מאיר, במסגרת אירוע חגיגי. לצד התמונה נכתב טקסט קצר ועתיר שגיאות הקלדה ודקדוק אודות היחס המיוחד שהיה לשמיר כלפי המכון.

ראש הממשלה ז"ל נולד בעיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, מה שהוביל את הרב צחי הרשקוביץ לכתוב ב"שבתון" אודות אישים מפורסמים נוספים שיצאו מאותה העיירה. אותן דמויות מרוז'ינוי ידועות בעמדות ציוניות נלהבות, בעקשנות ובנחישות - תכונות שלא היו זרות לשמיר. ב"עולם קטן" כתב יוסי לונדין מפתח-תקווה על תפיסת המנהיגות של שמיר, וחיים אקשטיין קיבץ ממיטב קורות חייו הייחודיים. ולסיום - גם ב"בראש יהודי" זכה חלקו לשמיר כבוד אחרון, במסגרת שהופיעה לזכרו במקום מאמר המערכת השבועי.

יהי זכרו ברוך.

כמה עולה רשב"א?

באחת מתוך עשרות הפרסומות שמצאו את דרכן ל"צהר לשבת", התפרסמה גם הצעת מחיר לרכישת סט של חידושי הרשב"א על הש"ס. במקום המחיר הקטלוגי הגבוה של 1,080 ₪ לסט כולו, הציעה הפרסומת מחיר מבצע מיוחד של 1,135 ₪. זה רק אני, או שמשהו פה בחשבון לא מסתדר טוב? כנראה שלפעמים מבצעים לא משתלמים.

טועים, טעה, טעינו

בשבת שעברה הפטרתי כדרך אגב, תוך החצנה של ביטחון עצמי מופרז כנראה, שהדמות המצויירת בחידה שהתפרסמה בעלון "יש"ע שלנו" היא הרב יהודה לייב מיימון, מראשי 'המזרחי'. ובכן, מסתבר שטעיתי - הדמות שהוצפנה בחידה המאוירת היא דמות דיוקנו של הרב מאיר בר-אילן, ולא של הרב מיימון. מסקנה: לעולם אל תזלזלו בחידה לילדים. לפעמים גם אתם עלולים ליפול בה.

הבנת הנקרא

"א-ט הרי י'. ב-ח הרי י'. ג-ז הרי י'. ד-ו הרי י'... י-צ הרי ק'. כ-פ הרי ק'. ל-ע הרי ק'. מ-ס הרי ק' ". הקוד שמצוטט לעיל לא נלקח בטעות מכתבי האר"י או מהארכיונים של תוכנת הצפנה אקראית - זה טקסט שהתפרסם השבת במסגרת דבר התורה של הרב דרוקמן ב"מעייני הישועה". חתן פרס ישראל וראש מרכז ישיבות בני עקיבא כתב על מהות עם ישראל כפי שהדברים משתקפים בברכותיו של בלעם, ועל הדרך ציטט מדברי המדרש בשמות רבה את הדברים שהבאנו. האמת היא שבמסגרת ההקשר של הדברים אפשר להבין אותם בצורה בהירה יותר, ועדיין נדמה שאת המשפטים הללו היה עדיף להמיר בטקסט מעט קריא יותר. הבנת הנקרא - לא קל כמו שחשבנו.

אהבתם? התעצבנם? השתעממתם? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!