אחרי שקראתם את עלוני השבת והחג עשרות פעמים בשלושת הימים האחרונים ועיינתם בכל הסוגיות ברמת עיון של שיעור כללי - הנה מספר השגות שלי מעלוני ראש השנה תשע"ה:
1.
מצב הרוח התהדר בכריכת כרומו. באהבה ובאמונה חזרו לפורמט הקודם שלו לפני הקיצוצים, ביחד עם השו"ת סמס ומדור הילדים שלהם. אפילו קרוב אליך לבש את השטריימל החסידי שלו והגדיל את העלון שלו עם שער יפהפה וראיון חג עם הרב יעקב אריאל. שבתון,יש"ע שלנו,שביעי,גילוי דעת ונופים הוסיפו כמה עמודים לגיליונות החג שלהם. כל זה רק לכבוד ראש השנה וכדי שלכם, קוראים יקרים, יהיה מה לקרוא בחג! הא לא, סליחה, לוחשים לי באוזניה שזה לכבוד המפרסמים.
2.
יש הרבה יותר מדי סיכומי שנה ביותר מדי עלונים. זאת אומרת, סיכומי שנה זה דבר נחמד, ואפילו מתבקש בחלק מהמקומות. אבל, אם נודה על האמת, אני לא בטוח עד כמה זה דבר נצרך. הרי כולנו היינו פה השנה, ואף אחד לא מעוניין בתזכורת שהחיים שלו משעממים עד כדי השתתפות במהומת הפייסבוק המיותרת של דוד הנחלאווי. אמנם עולם קטן הביא קצת אנשים שיכתבו על חלק מהמאורעות שקרו במהלך השנה - אבל בגדול זה היה מיותר. הגדיל לעשות עלון ישראלי שמיקד את הסיכום לענייני הציונות הדתית, וגם כן - בלי לעבור חודש חודש בצורה טרחנית.
3.
חוץ מסיכומי השנה היו לנו גם את אנשי השנה, גם במצב הרוח וגם בשביעי (ביחד עם מכון 'מסקר'). נתחיל משביעי. העלון חילק את אנשי השנה שלו ל11 קטגוריות שרובן היו פשוט מיותרות. כאילו, נבחר השנה בסטדנאפ המגזרי - מי עוד קיים בתחום חוץ משלושת הנבחרים (לפי סדר הזכייה - אנדרדוס, יאיר אורבך ונויה מנדל)? מקום ראשון בספר של המגזר - 'בשפריר חביון' של הרב סבתו? הספר יצא בחודש שעבר, אני בטוח שהרוב המוחלט של המשיבים אפילו לא הספיק לקרוא אותו ובחרו בו פשוט בגלל שזה ספר של הרב סבתו (לא מאשים אותם בכלל). והקטגוריה האהובה עליי ביותר - חילוני המחמד של המגזר. עזבו שההגדרה מעליבה כל אדם עם מעט אייקיו בקודקודו, האם הציבור שלנו לא נעלב שנים על גבי שנים כאשר אנחנו היינו 'דתיי המחמד' של התקשורת החילונית?
במצב הרוח תחת הכותרת "נבחרי השנה תשע"ד: טובי בניה של הציונות הדתית" נבחרו, למשל, בקטגוריית היהדות - גוף מסחרי בשם 'תלמוד ישראלי' שעוסק בהפקת ספרי תלמוד לילדים ונוער (כאילו שחסרים רבנים שיכולים לייצג את היהדות), תחת קטגוריית התקשורת נבחר צבי יחזקאלי שלא זכור לי שהוא בן המגזר (בניגוד לעיתונאים אחרים ומכובדים לא פחות כמו חגי סגל, עמית סגל, עקיבא נוביק, יאיר שרקי וכו' שעושים כבוד למגזר) ובקטגורית הספרות זכה, הפעם בצורה מוצדקת תחת קטגוריה שמתארת את פועלו ולא את ספרו הטרי, הרב חיים סבתו. אז אם בשביעי עוד לקחו חברת סקרים שתעשה סוג של סקר אמיתי - במצב הרוח פשוט החליטה מערכת העלון (לפי הצעות של חברי הפייסבוק) על הזוכים באנשי השנה. ואם לצטט את עמיעד טאוב בטורו המצוין במצב הרוח(!): "בִּקְרוֹב שנת תשע"ה לסיומה ... עסוקה התקשורת בשלל סיכומים חסרי תכלית ... והענקת אותו כבוד לאנשי השנה. להלן רשימת אנשי השנה שלי, שנבחרו בדיוק כמו בכל ערוץ תקשורת אחראי, ע"י צוות מומחים חסר מומחיות, וללא שום קריטריונים ברורים".
4.
מח"ט גבעתי עופר וינטר הוא הזוכה הגדול של המגזר. בזכות משפט אחד או שניים שנכתבו במכתב שנשלח לחיילי גבעתי וכושר מנהיגות מובהק הוא זכה בקופה הגדולה של שנת תשע"ד. מצב הרוח,שביעי, ואפילוהעיתון בשבע הכתירו את וינטר לאיש השנה בביטחון (בשביעי אפילו לא היו לא מתחרים). תראו מה שכמה מילים יכולות לעשות.
5.
ראוי לציון עלון נופים שהציג סקר על העדפות המגורים בציבור הדתי. מקורי ומעניין מאוד!
6.
עולם קטן הוציא כמנהגו שני חלקים לחג הארוך, החלק הראשון די רגיל אך החלק השני הוא מעין חוברת קטנה מלאה סיפורים מעניינים לקריאה בחג. בנוסף לשאר הסיפורים, נוספו שם גם שני הסיפורים המנצחים בתחרות הסיפור הקצר. אגב, בחלק הראשון מילאו עולם קטן את השער בשם ה' לאורך כל העמוד - אני חושב שיש דרכים יותר טובות לגרום לאנשים לא לזרוק את העלון לפח, כמו למשל, לפרסם דברים מעניינים...
7.
ההומור בעלוני השבת אף פעם לא היה הצד החזק שלהם. בגילוי דעת הקדישו עמוד לסימנים אלטרנטיביים ועלובים לראש השנה כמו 'דג חריף - יהי רצון שמישהו יזמין אותי למימונה השנה' (אחי, אתה נואש), 'ערק - יהי רצון שיירדמו ילדינו ושתתחדש עלינו שינה טובה' (הרמתי טלפון למשרד הרווחה) ו'אננס - יהי רצון שביבי ימשיך את דרכו של יצחק שמיר (הננס)' (מה???). היה שם גם את תורה-מן, כרגיל, והבלחה נחמדה של המעצבייניש, שניהם פרי עטו של יוסי שחר. בעולם קטן הגדילו את 'שטרוצמן' של אלחנן בן-אורי ומתן צור לקומיקס בגודל של כמעט עמוד שלם - חביב למדי! הא, והיה גם את השו"ת סמס שמצחיק אותנו כל שבת!
8.
פרסומאים יקרים - אכזבתם. פינו לכם שטחי פרסום ענקיים בעלונים ולא מצאתי אפילו פרסומת אחת (ונשבע לכם שחיפשתי) שקראתי ואמרתי 'שאפו'. לא הייתה אף פרסומת שתפסה את עיניי במהלך החג, הרוב היה די רגיל ואינפורמטיבי, אותם ילדים נורבגים עם כיפות מודבקות ועיניים כחולות מדי. שליש גן-עדן, אתר הכרויות מגזרי, רכש בכמה עלונים מספר עמודים שלמים ומייגעים כדי לפרסם סיפורים שאף אחד לא באמת קורא. גם לא הנואש שברווקי המגזר. מניסיון.
9.
יד לאחים הוציאו עלון פרסומי לחג שבתוכו כרגיל, סיפור מהשטח. מבלי לקרוא אותו אני רוצה לנסות לנחש מה היה הסיפור, סתם בשביל הכיף. אז ככה, הסיפור הוא על מישהי שיצאה עם בחור ערבי והוא התייחס אליה ממש יפה, היא התאהבה בו ואחרי שהם התחתנו הוא התחיל להרביץ לה וניתק אותה מהמשפחה שלה. עכשיו, עם שלושה ילדים (לשלושתם, אגב, קוראים אחמד בן שרה) היא מתגעגעת למשפחתה ורוצה לחזור לחיק היהדות. בזמן שבעלה בעבודה, היא מתקשרת ליד לאחים ומבקשת עזרה. תוך 4 דקות (כי היו פקקים) מגיעה מכונית של יד לאחים ואוספת אותם לשטח ישראל. עכשיו, כשהיא כבר בארץ, היחסים עם בני המשפחה מתהדקים ואחמד, בן ה-7, כבר מתקרב ליהדות ואפילו החל לקיים את מצוות פטר חמור בדבקות.
10.
תהא שנת עלונים היסטריים!!!