תושבי בנימין? תרצו לקרוא את הדו"ח הזה. על פי דו"ח מבקר המדינה, יישובים רבים בארץ ובהם גם רבים במועצה האזורית מטה בנימין, המועצה הגדולה בארץ, אינם ערוכים כראוי למקרה של שרפות שעלולות לפרוץ בהן.
דו"ח ביקורת מיוחד על "היערכות הרשויות המקומיות לשרפות, תפקודן במהלך גל השרפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק", נכתב על ידי מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, לציון 8 שנים לאסון השרפה בכרמל בו נספו 44 בני אדם.
גל השרפות שהתחולל ברחבי הארץ בנובמבר 2016 היה החמור ביותר בתולדות המדינה מבחינת הנזק לרכוש ולסביבה. לראשונה נפגעו פגיעה ממשית שכונות עירוניות המאוכלסות בצפיפות בעשרות אלפי תושבים.
השרפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41,000 דונם, במהלכן נפגעו כ-1,900 דירות - מהן כ-580 נפסלו למגורים - וניזוקו 123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו במהלך גל השרפות ועלויות ההתמודדות עימו, הסתכמו ב-647 מיליון ש"ח לכל הפחות. למרבה המזל לא היו הפעם קרבנות בנפש, במידה רבה הודות לתושייתם של כוחות הכיבוי וההצלה.
שרפה בהרי ירושלים, נובמבר 2016צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
ואולם מממצאי דו"ח זה עולה תמונה עגומה ולפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום - רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, משטרת ישראל ורשות הכבאות - לא יישמו את מלוא הלקחים מאירועי החירום הקודמים ולא תיקנו את כל הליקויים שהועלו בדוחות ביקורת קודמים.
כזכור, חלק עיקרי בגל השרפות בנובמבר 2016 התרחש בתחומי המועצה האזורית בנימין - בגוש טלמונים. היישוב נווה צוף אף פונה מיושביו ובתים רבים בו נשרפו כליל. בהמשך פורסם כי חלק מהשרפות הוצתו על רקע לאומני, בידי מחבלים פלסטיניים, ובהמשך אף אמר טפסר רן שלף, ראש מחלקת חקירות ברשות לכבאות והצלה כי כמעט 90 אחוז מהשרפות המשמעותיות היו הצתות.
מדו"ח המבקר המתפרסם היום (א'), עולה תמונה בעייתית במיוחד, לפחות עבור חלק מיישובי מטה בנימין. הדו"ח מעלה כי מחלקת בטיחות אש במחוז יהודה ושומרון של רשות הכבאות שולחת ליישובי המועצה האזורית מדי שנה דף "הנחיות בטיחות אש בקיץ".
על פי הנחיות אלו, על היישובים לבצע בין היתר אזור חיץ היקפי ברוחב של כעשרה מטרים למניעת התפשטות שריפה מהשדות אל תוך היישובים.
נוסף על כך, נציגי המחוז מסיירים ביישובים על מנת לאתר מפגעים העלולים לסכן את היישובים בעת שריפה. סיורים אלו נערכים בהשתתפות נציגי היישוב, ולפי הממצאים בכל סיור מועבר ליישוב סיכום של הסיור שנערך. העתקים מסיכומי הסיורים מועברים למועצה האזורית מטה בנימין.
נזקי השרפה בנווה צוף, נובמבר 2016צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90
על אף כל זאת, מ"מ מפקד מחוז יהודה ושומרון ברשות הכבאות מסר לצוות הביקורת בספטמבר 2017 כי סיכומי הסיור הנשלחים ליישובים אינם מחייבים, בהיעדר הסדרה חוקית בנושא, וכי היישובים ברובם אינם מבצעים את ההמלצות במלואן.
כך למשל, מסיכומי סיורים שנערכו ביישובי המועצה בשנים 2014- 2016 עלה כי היישובים נווה צוף, שכאמור, סבל מאוד מנזקי השרפות, טלמון ודלב, לא הכשירו אזורי חיץ, אף שרשות הכבאות העבירה להם הנחיות בנושא. יצוין כי במהלך גל השרפות נשרפו 30 בתים ביישוב נווה צוף, שני בתים ביישוב טלמון ושני קרוואנים ביישוב דלב.
גם לאחר גל השריפות לא פעלה המועצה האזורית מטה בנימין מול היישובים שבתחומה ליישום הנחיות רשות הכבאות בנוגע להכשרת אזורי חיץ, ולא הקצתה להם תקציב לשם ביצוען.
מזכיר היישוב דלב מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ 2018 ,כי הגורם האמון על האישור לכרות עצים וביצוע הכריתה בפועל הוא קצין מטה חקלאות , וכי לאחר השרפה, בעקבות לחץ של היישוב, ביצע קבלן 24 במינהל האזרחי מטעם המנהל עבודות גיזום ודילול של צמחייה באזורים הדרומי והצפוני של היישוב.
הגם שההנחיות אינן בעלות תוקף מחייב, הרי שבהיות רשות הכבאות הגוף המקצועי המוסמך להנחות אותה, על המועצה האזורית מטה בנימין ליישם את הנחיותיה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית מטה בנימין כי מתוקף תפקידה כגוף המוניציפלי האמון על ביטחון תושביו, עליה להפיק את הלקחים מגל השרפות ולפעול בהקדם מול הוועדים המקומיים שבתחומה ליישום הנחיות רשות הכבאות, תוך קביעת סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לביצוע, בין היתר בנושא הכשרת אזורי חיץ.
מתחקורי השרפות ביישובים דלב וחלמיש עלה כי יש צורך להכשיר יציאות חירום נוספות מהיישובים על מנת להבטיח את היכולת להתפנות בבטחה.
השר אופיר אקוניס עם ישראל גנץ (אז סגן ראש המועצה), בביקור לסקירת נזקי השרפה בנווה צוףצילום: יעקב לדרמן, פלאש 90
ליישוב דלב שלושה שערים (תחתון, אולפנה ועליון). מסיכום הלקחים מאירוע השרפה ביישוב עלה כי במהלך השרפה חסמה המשטרה לפרקים את היציאה מהשער התחתון של היישוב, והדבר מנע מתושבים להתפנות. לפיכך הוצע במסמך הסיכום להקים שער יציאה נוסף בצפון החלק העליון של היישוב, על מנת למנוע מצב שבו תושבים יהיו לכודים ביישוב בלי יכולת להתפנות.
מזכיר דלב מסר בתשובתו כי במהלך גל השרפות הציגו נציגי היישוב לשוטרים את מפת היישוב והסבירו להם כי יש לפתוח את הציר לכיוון השער התחתון.
ליישוב נווה צוף שלושה שערים (ראשי, אולפנה וביטחון). במסמך המסכם את אירוע השרפה ביישוב צוין כי נוצר עומס רב על נקודת הכניסה הראשית ליישוב בשל יציאתם של כ-900 תושבים בעת שנכנסו אליו עשרות רכבי הצלה. לפיכך הוצע במסמך לפתוח שער נוסף, שבו תהיה יציאה או כניסה חד-כיוונית, וכן לתקן את השער המזרחי, המצוי ליד האולפנה, כדי לאפשר יציאת חירום נגישה נוספת.
המועצה האזורית מטה בנימין מסרה בתשובתה כי "ככלל, ברוב הישובים ישנן דרכי מילוט. גם ביישובים שצויינו: דלב ונווה צוף". מתוקף אחריותה של המועצה האזורית מטה בנימין לביטחון תושביה ונוכח הממצאים שעלו בעניין הפינויים במהלך גל השרפות, עליה לבחון מול היישובים דלב ונווה צוף את הצורך בהכשרת דרכי מילוט נוספות על מנת לאפשר מילוט תושבים בעת שרפה.
עם כל זאת, ולאחר כל הליקויים שצוינו, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את היערכותם ותפקודם של צוותי החירום היישוביים ביישובי המועצה האזורית מטה בנימין שנפגעו במהלך גל השרפות, את שיתוף הפעולה ביניהם וכן את הליך הפקת הלקחים שביצעו.
בנוסף, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות מרכז השליטה שבמועצה האזורית מטה בנימין בתיעוד פניות התושבים, בניהול יומן האירועים, ובהעברת מידע ועדכונים לתושבי המועצה במהלך גל השרפות.
עוד מנזקי השרפה בנווה צוףצילום: יעקב לדרמן, פלאש 90
תגובת המועצה האזורית מטה בנימין לדו"ח: "המועצה מודה ומברכת על הביקורת, ומקווה כי הגורמים הרלוונטיים הנזכרים בטיוטת דו"ח הביקורת ישכילו לאמץ את הממצאים וההמלצות, מתוך מטרה לשפר את היערכות כלל הגורמים לקראת שריפות עתידיות, וכי מדינת ישראל תשים את תחום כיבוי האש בסדר עדיפות גבוה ובכך תסייע לרשויות לתת מענה הולם בתחום זה, והכל למען ביטחון ובטיחות הציבור.
המועצה שמחה לגלות בדו"ח כי מבקר המדינה משבח את תפקודה של המועצה ושל הגורמים המקצועיים מטעמה, בזמן גל השריפות, דבר שהוביל להצלת רכוש ונפש. גם לאחר השריפות, הצטיינה המועצה בטיפול בתושבים, החל בפן הרווחתי-קהילתי ועד לליווי התושבים מול מס רכוש.
בכל המקרים ובכל העניינים שתוארו בדו"ח, פעלה המועצה על פי הוראות הדין וההנחיות, ולא נמצא אף ליקוי בהתנהלותה. משרד מבקר המדינה בחר להעיר למועצה במספר נושאים הנוגעים להיערכות לקראת שרפות שלדעתו נדרשו, על אף שרבות מהערות הביקורת מסתמכות על הנחיות שכלל לא היו בתוקף במועד השריפה, או שאינן מצויות בתחום הסמכות / תחום האחריות של המועצה.
לצערנו בדו"ח לא ניתנה כמעט התייחסות לעובדה כי השריפות נגרמו כתוצאה מהצתות מכוונות של גורמי טרור. ניתן היה לצפות ממבקר המדינה להבהיר לציבור בדו"ח זה מה הן ההשלכות של מכת שריפות שנובעות מהצתות מכוונות, וכיצד על מדינת ישראל להיערך להן. ברור כי האחריות למניעת אירועי טרור מכוונים המבוצעים מתוך כוונת זדון לפגוע בתושבים, היא על כוחות הביטחון.
על אף ההסתייגויות שיש למועצה מחלק מן הממצאים, המועצה מתייחסת לדו"ח ברצינות רבה ותבחן האם היא יכולה ללמוד ממנו כיצד לשפר עוד יותר את התנהלותה, למען ביטחון התושבים.
תגובת המשרד לביטחון הפנים לדו"ח: "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח מבקר המדינה, מציין את תושייתם של כוחות ההצלה אשר פעלו בנחישות ומנעו נזק רחב היקף ואבידות בנפש. המשרד יחד עם גופיו: משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה ושירות בתי הסוהר, פועלים וימשיכו לפעול לחיזוק המוכנות וליישום הלקחים הרלוונטיים.
בעניין אי-אישור תקנות וכללים להגנה על יישובים מפני שריפות וסוגיית קווי-חיץ ומיפוי העלויות - טיוטות התקנות והכללים גובשו והן מוכנות מזה מספר שנים. על-אף חשיבות ודחיפות הנושא, ולמרות העבודה המשותפת שנעשתה עם כלל הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצד ההסכמות המקצועיות שהושגו , לא הותקנו התקנות בפועל, מכיוון שלא התקבלו כל ההסכמות הנדרשות בחוק כדי להביא את התקנות לאישור הכנסת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מתנגדים להן.
למרות שהמשרד לביטחון הפנים אינו גורם מתקצב פעלו ופועלים השר והמשרד מול משרדי הממשלה , לרבות משרד האוצר. השר לביטחון הפנים אף פנה למבקר המדינה וביקש את התערבותו לנוכח סיכון החיים בהיעדר נקיטת הפעולות הנדרשות על ידי הרשויות. חרף מאמצים אלה עדיין מתנגדים משרדי הממשלה להתקנת התקנות ולכן לא ניתן לפי החוק להביאן לאישור הכנסת. יובהר שוב שהמשרד לבטחון הפנים הינו לעניין זה הרגולטור הקובע את חובת יצירת פסי האש וקווי החיץ סביב היישובים סמוכי יער וחורש והוא אינו הגורם המופקד על מימון ביצוע הנושא !
לעניין תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה בנושא החזקה, בדיקה, תחזוקה ותרגול של סידורי בטיחות אש בבניין גבוה ובבניין רב-קומות - הרשות הארצית לכבאות והצלה גיבשה יחד עם המשרד לביטחון הפנים את התקנות בנושא, שמטרתן להסדיר את חובת תחזוקת סידורי בטיחות האש הקיימים בנכסים מסוג בניינים גבוהים ובניינים רבי-קומות, ולקבוע - לאור מאפייניהם הייחודיים - חובת פיקוח הבעלים וביצוע תחזוקה שוטפת, וכן ביצוע תרגול פינוי בבניינים מסוימים. בדיון שהתקיים ביוני 2018 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעניין, ביקש יו"ר הוועדה מהרשות הארצית לכבאות והצלה לעבות את מסמך עלות הנטל הציבורי של הרגולציה למול תועלתה שהוצג במהלך הישיבה, כך שתורחב ההשוואה לדין המחייב במדינות נוספות. עוד נתבקשה הרשות להרחיב את בחינת הערכת עלויות תחזוקת סידורי בטיחות האש בבניינים רבי-קומות. בספטמבר נשלחו ההשלמות על-ידי כב״ה, ובימים אלו אנו ממתינים לקביעת דיון בוועדה לאישור התקנות.
זאת ועוד, אגף חירום במשרד לביטחון הפנים מגבש ומטמיע תכנית-אב לאומית להתמודדות עם אירוע שריפות ענק רב-זירתיות ("מגן האש"), בשיתוף גופי המשרד: משטרת ישראל, כב"ה ושב"ס. התכנית גובשה במסגרת תהליך הפקת לקחים לאומי מאירועי גל השריפות בנובמבר 2016. במסגרת פעילותו קיים האגף יום עיון והטמעה לאומי להתמודדות עם אירועי שריפות רב-זירתיות ונערך לקיום תרגיל לאומי במהלך דצמבר 2018 בנושא "התמודדות עם שריפות ענק רב-זירתיות", בשיתוף משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכלל גופי החירום והביטחון הנוספים: משרדי ממשלה, מערכות מוניציפליות, רשויות ייעודיות רלוונטיות. וזאת במטרה לשפר את הכשירות והמוכנות הלאומית לתרחיש שריפות ענק רב-זירתיות. יובהר שוב שגם בנושא בניינים גבוהים כמו בנושא קווי חיץ המשרד ביצע את חלקו והכין תקנות מקצועיות לאישור הכנסת אולם הכנסת מסיבותיה שלה לא אישרה אותן!"