דוח נתוני השכר השנתי נחשף | ממערכת הבריאות ועד למערכת הביטחון

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ג') את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 16,991 שקלים, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,990 שקלים, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 13,688 שקלים.  

הדוח מציג מחקר המשווה בין רמות המוביליות במגזר הציבורי למגזר הפרטי. מהמחקר עולה כי שיעורי המוביליות בקרב עובדי המגזר הציבורי נמוכים משיעורם במגזר הפרטי. הוותק הממוצע במקום העבודה הנוכחי של העובדים במגזר הציבורי גבוה מזה של העובדים במגזר הפרטי בכל גיל. ההסתברות שעובד מהמגזר הציבורי יחליף עבודה היא כ-50% מהסבירות שעובד מהמגזר הפרטי בעל אותם מאפיינים יחליף עבודה. המחקר אף מנתח את החסמים הקשורים למבנה השכר במגזר הציבורי שעלולים לתרום למוביליות נמוכה זו, ומעלה הצעות כיצד ניתן לשפרו ולייעלו דרך הסרת חסמים אלו. בין הנושאים הנסקרים בפרק: קשיחות ההעסקה, עליית השכר האוטומטית כתלות בוותק, ריבוי תוספות השכר, תשלום בעבור אחזקת רכב ועוד.

כ- 67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה כאשר כ-49% מסכסוכי העבודה במשרדי הממשלה נשארים פתוחים יותר משנתיים. זאת על אף הביטחון התעסוקתי ממנו נהנים העובדים, המתבטא בוותק ממוצע של 13 שנים, לעומת ותק ממוצע של 5 שנים במגזר הפרטי.

עיקרי הדו"ח:

משרדי הממשלה

במשרדי הממשלה 36,295 משרות, בשכר ממוצע של 16,991 שקלים למשרה מלאה. הוותק‭ ‬החציוני‭ ‬במשרדי הממשלה, 13 שנים,  ‬גבוה‭ ‬משמעותית‭ ‬מהוותק‭ ‬החציוני‭ ‬במקום‭ ‬העבודה‭ ‬בכלל‭ ‬המשק, חמש שנים‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע.

כ- 67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. כ- 50% מהסכסוכים נשארים פתוחים מעל שנתיים. זאת, למרות היציבות התעסוקתית, התנאים הנלווים, גובה השכר וקצב גידולו.

מוביליות ותמריצים במערכת השכר הציבורית

שיעורי המוביליות בקרב עובדי המגזר הציבורי נמוכים משיעורם במגזר הפרטי - הוותק הממוצע במקום העבודה הנוכחי של העובדים במגזר הציבורי גבוה מזה של העובדים במגזר הפרטי. בעלי תואר מחליפים משרות יותר מעובדים שאינם בעלי תואר וגברים מחליפים משרות יותר מנשים.

שיעור עליית השכר לעובדים שעברו לשוק הפרטי, בקרב עובדים ללא תואר, נמוך משמעותית לעומת עובדים שבחרו להישאר במגזר הציבורי במקומם הנוכחי או במקום אחר. פיטורים נפוצים פי שלושה במגזר הפרטי מאשר בציבורי. העלייה האוטומטית בשכר, ללא תלות בביצועי העובד, מייצרת תחושת התקדמות גם בלי התקדמות בפריון העבודה או בביצועים.

מערכת הבריאות הממשלתית

במערכת הבריאות הממשלתית 33,675 עובדים בשכר ממוצע של 18,990 שקל למשרה מלאה. בדוח נכתב כי עובדי המערכת מובילים את השכר בסקטור הממשלתי, ולצד ביטחון תעסוקתי העבודה במערכת הבריאות הממשלתית מאופיינת גם בשכר גבוה ביחס למגזר הפרטי- 81% מהעובדים מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק.

עובדים בדירוג הרופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי מיתר הדירוגים. כמו כן, דירוג הרופאים מאופיין בפערי השכר הגבוהים ביותר בין הצעירים לוותיקים– פער של פי 5.

הסכם הרופאים ב-2011 הביא לעלייה משמעותית מאוד בשכר הרופאים, אך גם יצר שונות בקצב עליית שכרם של הרופאים לפי תפקידים– שכרם הממוצע של רופאים בתפקידי מומחים בכירים עלה בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר- 83%. שכרם הממוצע של רופאים מתמידים שהחלו לעבוד בשנת 2010 עלה ב- 123.6% במשך העשור מיום כניסתם לתפקיד.

המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ולכן שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז– 41,400 שקלים  לעומת 33,400 שקלים בהתאמה.

מחקר מיוחד על בסיס נתונים רחב ומקיף בחן את אפקטיביות הרפורמות שנעשו בשנת 2011 כדי למשוך מתמחים ברפואה לפריפריה ולמקצועות במצוקה, ובפרט תכנית המענקים. נמצא כי הרפורמות שעלותן מוערכת בכ-2 מיליארד שקלים, השפיעו במידה מועטה על משיכת מתמחים לפריפריה ולא נמצאה עדות מובהקת על משיכת מתמחים למקצועות במצוקה. תוצאות אלו מעלות סימן שאלה בנוגע לכדאיות ביחס לעלות. כמו כן, מוצגים כלים אלטרנטיביים להשגת המטרות– משיכת רופאים לפריפריה ולמקצועות במצוקה.

מערכת החינוך הממשלתית

בשנת 2019, במערכת החינוך הממשלתית היו 112,248 משרות בשכר ממוצע של 13,688 שקלים למשרה מלאה– שכר הגבוה ב- 27% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה. משנת 2012 גדל מספר המשרות במערכת החינוך הממשלתית ב- 23% ומספר העובדים גדל ב- 25%, ואילו מספר התלמידים גדל ב- 18% בלבד. מספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה- OECD.

הרפורמות במערכת החינוך הגדילו את תקציב שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך כולה בעשרות אחוזים ובשנת 2019 הוא עמד על כ- 38.6 מיליארד שקלים. עם זאת, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והם בין הנמוכים במדינות ה- OECD.

ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב מדינות ה-OECD. זאת, בשל רכיב הוותק שהוא הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל, כפי שמשתקף מפערי השכר בין המורים המתחילים למורים הוותיקים. בנוסף, רכיב הוותק של המורים מהווה תמריץ שלא להתקדם לתפקידי ניהול.

שכר המורים אינו נמוך בהשוואה בין-לאומית. היחס של שכר המורים אל מול שכר עובדים אחרים בעלי השכלה על-תיכונית במשרה מלאה, בישראל, גבוה מאותו יחס, בממוצע, במדינות ה- OECD. זאת, למרות שעובדי ההוראה בישראל עובדים משמעותית פחות שעות מעמיתיהם באירופה, בממוצע של בין 23% ל- 34% פחות. חוסר חפיפה בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה במערכת החינוך מהווה כשל שוק, המביא לאובדן תוצר של מיליארדי שקלים בשנה למשק. 

כ-3.7% משעות ההוראה בישראל מבוצעות על ידי ממלאי מקום. מקרב עובדי ההוראה – רוב שעות מילוי המקום מתבצעות על ידי מורים בתחילת דרכם.

מערכת הביטחון

שיעורי המשרה במערכת הביטחון הם הגבוהים ביותר מכלל המערכות ונמצאים בממוצע של 100% שיעור משרה. כמו כן, השכר משולם באופן גלובלי. הבדל זה עוזר לצמצם פערי שכר בין גברים לנשים שלעיתים נובעים מפערים בעבודה נוספת.

סכום תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל (בממוצע) עומד על 7.72 מלש"ח (לא מהוון), סכום גבוה יותר מהמשולם ביתר הגופים. כמו כן יצוין כי פורשים מצה"ל מקבלים  הגדלה בקצבתם ("הגדלות רמטכ"ל"). בחינת תקינות תשלום זה נמצאת כיום בדיון בבג"צ.

בדוח נכתב כי על צה"ל להתכנס לקצבה ממוצעת בגובה של 12,000 שקלים בעבור קצינים פורשי שנת 2025 ואילך (במחירי 2015). הקצבה הממוצעת המשולמת לקצינים פורשים כיום גבוהה מהסכום האמור.