בשנת 2019 החלה בנייה של 12 בניינים וכ-300 יחידות דיור בחלק הדרומי של המועצה המקומית בית אל, שלוש שנים חלפו וביולי 2022 נחנכה השכונה החדשה. הבניה החלה כחלק מיישומה של הבטחת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו לבנייה ביישוב, בעקבות הרס שכונת האולפנה שבע שנים קודם לכן. בתקופה האחרונה נדמה, כי במועצה סובלים מבעיה חמורה הנוגעת באותם בניינים חדשים ממש.
"פנה אלי מוחמד מצפון ירושלים, וכריסטופר מנצרת"
מתוך 12 הבניינים אוכלסו כבר שמונה, וכך באופן מהיר נוספו לישוב בית אל מאות דירות, דבר שהוביל לצניחה במחירי השכירות בישוב. כך למשל ניתן למצוא דירת שישה חדרים חדשה להשכרה בבניין "קדמא" במחיר של 2,900 שקלים לחודש בלבד, דירת חמישה חדרים ניתן למצוא ב-2,700 שקלים. אלא שבעיית המחירים שעלו ופגעו בקונים ובמשקיעים היא לא היחידה.
לאחרונה תושבים ורוכשי דירות שפרסמו את דירותיהם לשכירות, מקבלים פניות גם מערבים-ישראלים. "פנה אלי מוחמד מצפון ירושלים, וכריסטופר מנצרת. הם מעוניינים לבוא, לראות ולסגור", מספר אחד מבעלי הדירות בשיחה עם "חדשות כיפה".
מתוך קבוצת הוואטסאפ | צילום מסך
בהקשר לבית אל צריך להזכיר את בג"צ קעדאן משנת 2000, אז נקבע על ידי השופטים בראשות נשיא העליון דאז אהרון ברק, כי מדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה הפוגעת בעקרון השוויון. שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין, פנה לבג"צ העותר, עאדל ואימאן קעדאן באקה אל-גרבייה, בדרישה שפסק הדין יבוצע. בג"צ הפנה את משפחת קעדאן לוועדת הקבלה של היישוב עם הוראה שעובדת היותם ערבים לא תשמש קריטריון לסירוב. ועדת הקבלה סירבה לקבלם, בנימוק של חוסר התאמה. בשלב זה פנתה האגודה לזכויות האזרח לבג"צ ובשנת 2004 הודיע המִנהל שבעקבות הגידול בקציר ועדת הקבלה בוטלה וכי יוקצה למשפחה מגרש. שלוש שנים מאוחר יותר ויותר מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג קעדאן את האישור לבנות את ביתם ביישוב קציר.
"אנחנו מתחילים לעכל שזה לא בדיוק כמו שהיה נראה לנו"
בבית אל המצב בכל זאת שונה מכיוון שמדובר בשכירות ולא בקניית דירה, אולם מנגד המצב הביטחוני בהחלט מהווה חשש אצל התושבים, כמו בקציר. בעל הדירה ממשיך ואומר: "אני מניח שלא אשכיר להם את הדירה, אבל יש סוג אוכלוסייה מסוים שכבר פונה ורוצה לשכור וזו עלולה להיות בכייה לדורות לתושבי היישוב הנוכחיים".
חנוכת הבניינים, יולי 2022 | צילום: Sraya Diamant/Flash90
"מדובר בשאלה קלושה ומופרכת שאינה מחוברת למציאות"
"כל בר דעת מבין שמדובר בשאלה קלושה ומופרכת שאינה מחוברת למציאות עם היתכנות אפסית. עד כה במהלך השנים האחרונות קיבלה המועצה פנייה אחת בנושא וגם היא הייתה על בסיס שמועה בלבד שהתנדפה במהרה בהרי השומרון", אומר בתגובה לדברים שי אלון, ראש מועצת בית אל. "במידה ונגיע לאותו מצב תיאורטי-אפסי שבו בן מיעוטים יבחר לבדוק אפשרות להתגורר במועצה שידועה כבעלת צביון דתי תורני לאומי וציוני מובהק כבית אל, הרי שככל הנראה הגענו לחזון אחרית הימים בבחינת 'וכתתו חרבותם לאתים וחנינותיהם למזמרות'... לדאבון ליבנו, זוהי אינה המציאות הנגלית לעיננו כרגע".
בנוסף הוא מבהיר: "לא הייתה כמובן שום פנייה רצינית אחרי שערבים שומעים מהו צביון היישוב וגם לא יהיו".
"חשוב לנו מאוד שמחירי השכירות יישארו שפויים"
בנוגע למחירי השכירות בבית אל שירדו משמעותית מאז אכלוס הבניינים, דבר שפוגע ברוכשי דירות שחיפשו השקעה בטוחה, מציג אלון תמונה מורכבת יותר: "אפשר לומר שאם בת קול הייתה אומרת לי לפני שנים אחדות שמועצת בית אל תהפוך יעד אטרקטיבי למשקיעי נדל"ן שמחפשים תשואה מניבה כנראה שהייתי חש שאני בחלום. ברוך השם החלום הזה הפך למציאות. בשל היצע מוגבל של דירות בתחילת הליך הבנייה, מחירי השכירות השיקו למחירי שוק במרכז הארץ והפכו ללא ריאליים עבור זוגות צעירים, וזאת כשמדובר בדירות שנרכשו במחירי שוק שזולים ב-50% ממחירי השוק של דירות דומות במרכז. כל מומחה לשוק הנדל"ן יידע להגיד שמי שרכשו בבית אל במסגרת הסכמי הגג, במחירים שגילמו הנחה של עשרות אחוזים ממחירן הרגיל, ביצעו השקעה מצוינת שתטיב עימם וילדיהם לשנים רבות".
"עם זאת, אני בהחלט חושש שבמידה והממשלה לא תשכיל להמשיך ולהכשיר קרקעות לבנייה ותנופת הבנייה תיעצר, המחירים יאמירו לרמות מחירים חסרות פרופורציות. חשוב לנו מאוד שמחירי השכירות יישארו שפויים ויאפשרו לזוגות צעירים בני המקום להתגורר בבית אל, להמשיך להגשים את שושלת חזון ההתיישבות הציונית של הוריהם ולקחת חלק פעיל במפעל ההתיישבות. כמו כן, בעקבות מכירי השכירות הנוחים ייגדל גם הביקוש בהתאם ואני מקווה שהמחירים יתייצבו בגבולות ריאליים".