הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב דוד לאו, חייך הרבה בראיון החג שהעניק לחדשות כיפה, ודיבר בנינוחות גדולה. אולם גם מבעד לחיוך, ניתן היה לראות ששאלת מעמדה של הרבנות הראשית מטרידה אותו, ובמיוחד המחשבה הרווחת, לפחות בקרב תוקפי המוסד הוותיק, כי הרבנים הראשיים כיום לא מתקרבים למעמדם של אלו שכיהנו בדורות הקודמים.
מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. על הדמוקרטית אין כמעט מחלוקת, אך אתה רואה את המדינה מהפן היהודי שלה?
"כשקמה מדינת ישראל הדיבור היה על מדינה יהודית. דרך אגב לא הוזכר שם הביטוי דמוקרטית למרות שהיהדות לא נגד דמוקרטיה. להיפך, הדמוקרטיה נובעת מהיהדות"
הפגנה נגד סגירת המרכולים בשבתצילום: פלאש 90
הרב לא מתעלם מכך שמשהו קרה בשנים האחרונות, ולצד התקרבות חלקים גדולים בעם למסורת, מבחינה ציבורית המרחב הרבה יותר בעייתי ורווי מתחים. "במשך 60 השנים הראשונות של המדינה", הוא מנתח, "התנהל כאן ויכוח גדול מאוד עד כמה זו מדינה יהודית או מדינת יהודים. אין ספק שיש כאן סממנים יהודיים. ראש השנה הוא חג יהודי, אנשים יוצאים לחופשת פסח שהוא חג יהודי. יש משמעות גדולה. השאלה היא עד כמה. התחלנו כמדינת יהודים וכל אחד משך לכאן ולכאן עד כמה זו מדינה יהודית מבחינת רשות היחיד והפרהסיה. זה כבר דיון מורכב".
בהמשך הוא מסמן את מי שלדעתו החריף את המאבק בסממנים היהודיים של המדינה, "בעשר השנים האחרונות הצטרף גורם שלישי. רוב המאבקים בין דת ומדינה נבעו כתוצאה מכך שגורם שלישי קרא למדינת כל אזרחיה. זה בוודאי לא מיסוד המדינה כי בקום המדינה היו הגדרות ברורות שקבעו את יהדות המדינה כמו חוק השבות".
מדברים על הדתה אבל זה לא אמיתי. כל כך אין הדתה, אלא להיפך, חוסר ידע
את השחיקה בשנים האחרונות בסטטוס קו שציינת, אתה תולה רק באותו גורם שלישי?
"גם וגם", הוא ממהר לסייג, "ישנם כאלה שדוחפים למדינת כל אזרחיה, אבל אני תולה את זה בדבר נוסף. מדברים על הדתה אבל זה לא אמיתי. כל כך אין הדתה, אלא להיפך, יש חוסר ידע. לפני שנים היו תכניות של חידונים ורוב הכישלונות בשאלות היו בנושאי מסורת והיסטוריה יהודית. נקודה נוספת היא שברגע שאתה מחנך למימוש עצמי ופחות לאידאל קולקטיבי גם לזה יש חלק גדול. פעם היתה יותר מחשבה על הכלל וכיום יש יותר עיסוק במה שמגיע לי.
"הצעות חוק צריכות לעבור דרך הרבנות הראשית. גם אורי אורבך הסכים איתי"
ואיפה החלק של מוסד הרבנות הראשית בשחיקה הזאת?
"בכמה דברים. למשל, פניתי לראש הממשלה בנושא הצעות חוק, ואמרתי לו שלצד החומרים שמשרדי הממשלה שולחים לפני הגשות הצעות חוק לגורמים מקצועיים, שישלחו גם לנו ואנו ניתן את הזווית שלנו לדברים והכנסת תקבל את ההחלטות בהתחשב בעמדת היהדות".
לדבריו, כבר לפני מספר שנים היתה דמות מעניינת שקיבלה את עמדתו. "הרעיון עלה עוד כשכיהנתי כרב עיר והשכן שלי, אורי אורבך המנוח, הראה לי הצעת חוק בנושא ירושה שגם ילדים מאומצים יהיו זכאים לירושה כמו ילדים ביולוגיים. אמרתי לו: 'אורי, הרעיון שלך אמיתי ונכון, אבל התורה קבעה גדרים אז בוא ננסח את הצעת החוק ונתחשב גם בדעת התורה'. אז הוא אמר לי: 'לא חשבתי על זה'.
התייעץ עם הרב. אורי אורבך ז"לצילום: מרק ישראל סלם פלאש 90
"אני יכול לציין שבשנים האחרונות הצעות חוק בנושאי בריאות של משרד הבריאות, עוברות גם כאן ואנחנו הבענו את עמדת הרבנות ואת עמדת היהדות בנושא. זה מובן מכיוון שהעומדים בראש המערכת מבינים את החשיבות, אבל זה צריך להתבצע גם במשרדים נוספים ונושאים שונים. צריך לשמוע גם את הצד שלנו ואת דעתה של תורה.
"דבר שני, זה להסתובב בשטח. אני ורבנים נוספים מסתובבים במקומות שלפעמים כף רגל של רב לא דרכה בהם. זאת כדי ליצור שיח. אני מדבר בתיכונים, עם צעירים ומבוגרים ויש צמא גדול מהשטח. הארץ מחכה לשמוע את קול היהדות".
הלוואי והייתי מתקרב לאישיות התורנית ולצדיקות של הרב קוק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
במהלך פאנל פוליטי שהנחיתי לאחרונה אחד המועמדים פנה לקהל ואמר, בנוגע לרבנות הראשית, שרבים טועים וחושבים שמי שמכהן כרב הראשי זה עדיי הרב קוק. כשאתה שומע כל מיני אמירות שפעם זה היה שונה ושכיום לא מכהנים בתפקיד גדולי הדור, שזה גם ביטוי לשחיקת מעמד הרבנות, זה מקומם אותך?
(מחייך) "מי שקורא דרשות ונאומים של רבנים לכל אורך הדורות, תמיד רואה שהם נאלצו לענות על השאלה הזאת. כל רב קיבל את הקביעה הזאת: 'הדור הקודם היה...'. אני מסכים איתך. הלוואי והייתי מתקרב לאישיות התורנית ולצדיקות של הרב קוק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שניהם רבנים ראשיים שהטביעו חותם אדיר. אבל בכל דור אמרו את זה וכנראה שבכל דור יציינו את זה".
הרב קוקצילום: ויקיפדיה
לדבריו, "חז"ל כבר לימדו אותנו את המציאות של יפתח בדורו כשמואל בדורו. היה ברור שיפתח הגלעדי לא היה כשמואל הנביא. אז מה? בגלל זה לא היה שופט בישראל? לא היתה הנהגה בישראל? בגלל זה לא היתה רבנות? עם כל הכבוד, גם בעלי הבתים שהיו בזמנו של הרב קוק, כנראה שהם לא אותם בעלי בתים שיש כיום. לכל דור יש את המאפיינים שלו את המנהיגים שלו ואת הרבנים שלו.
"נכון. על הכיסא הזה לא יושב היום הרב קוק ולא הרב הרצוג. אבל מי שיושב כאן הוא אדם שמאוד מאוד משתדל ומי שמכיר את הצרכים של מדינת ישראל, מי שמכיר את הציבוריות הישראלית לגווניה ומי שעומד בשמירה מלאה על התורה ובמבט ישראלי גמור על כל דבר ועניין. גם אני שואל את עצמי מדי פעם את השאלות הללו, אך כשאני רואה שבכל דור פנו לרבנים עם השאלות האלה, כשגם את ר' מאיר שפירא מלובלין שמתרפקים עליו ואת הרב קוק שמתרפקים עליו, אם גם לאישים כאלו באו בטענה: 'אתם לא כמו...', אז זה בסדר".
וכדי לחדד את הנקודה פעם נוספת, הוא בחר לספר לנו את הסיפור הבא:
בשנים האחרונות נתפסו בקלקלתם כמה רבנים, כמו הרב מוטי אלון והרב יונה מצגר. אתה חושב שכרבנים צריך להקל עליהם או דווקא להחמיר כמי שנתפסים כדמויות שמצפים מהן ליותר?
"אם לא היית מזכיר את השמות ושואל באופן כללי היה לי קל יותר לענות. אנחנו יודעים שלכל אדם הקב"ה ברא יצר טוב ויצר רע. מותר לנו בחברה לעשות מאמץ ולזכור שכולנו בני אדם וגם אם יש תופעות חמורות צריך לגנות. וחשוב לגנות את התופעה ולא את האדם. לצערי בישראל אנחנו מהר מאוד גולשים לאנשים ולא לתופעות החמורות. נושאים כמו פגיעה על ידי מרות או פגיעה בנשים זה חמור מאוד. בואו נתייחס לאנשים בצורה מכובדת אך נחנך להתרחק מתופעות פסולות"
הרב מוטי אלוןצילום: פלאש 90. דוד ועקנין
לסיום, אנחנו לאחר מערכת בחירות מפלגת ולפני חג פסח שנתפס כחג מאחד. מה המסר שאותו תרצה להעביר לציבור?
"זה נכון. סמל החג הוא אחדות מסיבה אחת. המקום היחיד בתורה שמופיע בו הביטוי שכן זה בחג הזה. התורה מבקשת מאיתנו להיות ביחד ולהגדיל את המעגל. זה דבר חשוב ומשמעותי שאמנם פרעה לא ראה אותנו כיחידים אלא כעם בני ישראל.
"הגיע הזמן שיראו שאנו עם אחד. לפני שבועיים כשעם ישראל ראה בדמעות את עצמותיו של זכריה באומל מגיעות לקבר ישראל, הוא התרגש מאוד ואי אפשר היה שלא להרגיש את האחדות. אם נדע לחפש טוב אחד על השני נדמה לי שנהפוך להיות עם אחד".
צפו בראיון המלא: