תפסיקו לקשקש לי על פרטיות, אני אכתוב על הילדים שלי בפייסבוק

2020 כבר כאן. למדנו טוב מאוד, על גופנו ממש, שסודות זה דבר רע. כבר כמה שנים שברור לכל הורה ולכל איש חינוך שאין דבר כזה סוד טוב. אם יש סוד, סימן שמשהו רע קורה

יערה ישורון
כג בשבט התשפ
,
18 בפברואר, 2020 12:04
יערה ישורון

יערה ישורוןצילום: אבישג שאר ישוב

אנחנו בדור פייסבוק כזה. עוד לא לגמרי יודעים איך להכיל את העובדה שאנחנו יכולים לספר וישמעו אותנו. עוד לא לגמרי מבינים מה ההשפעה של חשיפות שלנו היום על הילדים שלנו בעוד 20 שנה. אנחנו נותנים את מספר כרטיס האשראי שלנו לכל אתר שרק מיצמץ אלינו עם שמלה מסתובבת, חותמים על טופסי ויתור סודיות לכל איש חינוך שאמר שהוא צריך שנחתום שניה כאן, מעניקים הרשאות להקלטה, צילום והאזנה חשאית לכל אפליקציה שנמצאת לנו בטלפון. אבל כשזה נוגע לילדים שלנו, הכללים עוד לא ברורים. יש כמה חוקים במדינה שמבקשים מאיתנו לשתוק, כדי להגן על "בושות משפחתיות" אולי. זה סוד, הם אומרים. כשזה נוגע לילדים שלנו, יש אנשי מקצוע ומובילי דעה שמבקשים מאיתנו לשתוק. זה פרטיות, הם אומרים.

אבל 2020 כבר כאן. למדנו טוב מאוד, על גופנו ממש, שסודות זה דבר רע. כבר כמה שנים שברור לכל הורה ולכל איש חינוך שאין דבר כזה סוד טוב. אם יש סוד, סימן שמשהו רע קורה. אם יש סוד זה אומר שצריך להתבייש, שיצאנו מגדר הנורמה, וצריך להסתיר, לשקר, לרמות, העיקר שלא נצא מהקווים.

בעידן הסודות והפרטיות דבר אחד ברור: הקול הצודק והנכון הוא הקול המשתיק, זה שאומר שאסור לספר, שצריך לשמור על סוד. אפילו החוק לצידו, כי לחוק מותר, ולאמא שמתגאה בילדה שלה או בוכה עליה - אסור. זה פרטי.

הילדים שלנו הם לא סוד. הם איבר מאיברי גופנו. הם חולקים את המטען הגנטי והנפשי שלנו, הם מדברים כמונו, צוחקים כמונו ובוכים כמונו. כשילד שלנו מרגיש לא טוב - אנחנו לא מצליחות לנשום, כשהם מנצחים בתחרות בגן - אנחנו מלכות העולם לרגע אחד, כשהם בוכים - הגוף שלנו מתכווץ והגולה בגרון מתרחבת.

2020 כבר כאן והשיח נראה אחרת. הילדים הם חלק מהשיח ההורי כי הם לא גדלים לבד, וכי הנשים נכנסו לשיחה. הן הפסיקו לשתוק והתחילו לספר. את הרגשות שלהן, את החיים שלהן, את המורכבות. הילדים נכנסו לשיחה לא כי תמונה של ילד שווה לייקים, אלא כי תמונה של ילד היא תמונה שלי, שלנו, היא חלק חי ופועם מהקיום שלי, ממי שאני. אנחנו מתחילות ונגמרות מעבר לגבולות הגוף שלנו – גבולות הגוף שלנו הם גבולות הגוף שלהם. הם לא סוד, וגם ההורים שלהם לא.

נכון, שאלת הגבולות חשובה וזקוקה לדיון משמעותי – איפה אני נגמרת ומתחיל הילד, איפה נגמרת הפגיעה בי ואיפה מתחילה הפגיעה בו, מה זכויות ההורה ומה זכויות הילד, ומה יקרה עוד 20 שנה כשהילד יחפש עבודה ויגגלו את שמו. תשובה אחת היא שמי שיגגל את שמו זה אותו ילד שהורים שלו כתבו עליו בפייסבוק כמה שנים קודם לכן, ושאם הוא ימצא שם משהו, זה בעיקר משהו שאומר על ההורים ולא על הילד. אבל הדיון הזה לא יכול להיעשות באופן מנותק. ההורה לא עומד בפני עצמו. וגם הילד לא. אנחנו משפחה. קשורה בעבותות גנים, דם ואהבה מעבר לכל דמיון.

שרה אמנו שותקת. עקרה כל כך הרבה שנים, שבעה מהבטחות לבן, לדור המשך. היא כבר קשישה, כבר לא מאמינה, והיא  שותקת. שמענו את שחוקה כשמבשרים לה שתלד בן, אבל רוב הזמן שרה שותקת, והשתיקה הזו עולה ביוקר: רש"י בתחילת פרשת חיי שרה מסביר: "לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָה"ּ – וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה".

שרה היא אם האומה, האם הראשונה. יצחק הוא בנה היחיד, ההבטחה להמשך השושלת. והנה, יום אחד היא חושבת שקרה הרע מכל והיא כבר לא יכולה יותר. נשמתה פורחת ממנה.

אברהם מדבר. הוא בשיח אינסופי עם אלוהים, עם עצמו, עם האנשים שסביבו, עם המלאכים. אבל שרה יושבת באוהל. לא שומעים אותה, לא מרגישים אותה, רק יודעים שהיא שם, היא זו שנושאת הכל, היא זו שרחמה שותק את ההיעדר שלו, את הכמיהה לילד, להמשך לאומי ולדאגה לעתידו, עתידם. ורק אחרי שנים רבות מנשוא, היא מקבלת את בנה, את יצחק.

בבראשית כא ה' פוקד את שרה, בבראשית כב' מגיעה עקידת יצחק, בבראשית כג' שרה כבר לא איתנו.

אולי אברהם אמר לה, שרה, זה עניין פרטי, העקידה הזו. זה בינו לביני. הוא ילד בוגר, אל תספרי לכולם מה קרה, מה קורה. אל תשתפי. זו הפרטיות שלו. זו הפרטיות שלי.

אלה חיי שרה. אבל האמהות הפסיקו לשתוק.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
18.02.2020

1. אני לא יודע אם שמת לב אבל לילד יש גם אבא (מרא דאתרא)

והוא אוהב את בניו ובנותיו בדיוק כמו אמא. והילד אוהב את שני הוריו לא רק את אמא. גזענות מגדרית פמיניסטית טיפוסית.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

2. אז אלו שתי האפשרויות היחידות שיש? (אמא)

או לשתוק למוות או לקשקש את עצמנו לדעת ??
מה זה השטויות האלה, על המילים איזון, פרופורציות ושיקול דעת שמעת?

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

3. ממתי הילד שלנו הוא אחד מאברי גופנו?? (עוד אמא...)

אם היית שואלת את הילד שלך אם הוא מוכן ככה לחשוף בציבור את רגעיו הפרטיים ביותר,
ואם הוא היה מבין את ההשלכות של הדברים הללו להמשך חייו, ניחא.
אבל ככה להפשיט אותו בציבור, כי זה מה שמתאים לך כרגע??
את באמת משווה את נפש הילד למסירת פרטי כרטיס אשראי?
.רחמי עלייך.
בעצם עליו...

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

4. ותודה שסחבת איתך פרשנות מגוייסת של סיפור מקראי כדי לערב את התורה בדרשות שווא כדי לקדם אג'נדה אנוכית (למה אנוכית? כי הכל כאן סביב האמא ואין התייחסות לילד, ולא כל )

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

5. יודעת שאת עושה הכי טוב בשבילו ובשבילך, מתפללת איתכם (שירה מרילי מירוויס)

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

6. אין גבול??? (מבין שיש גבול)

אז אין גבול? אין שום אינטימיות? משפחתיות? התנהלות חופשית בבית ושזה ישאר בפנים? הרי בכל רגע זה יכול להתפרסם לכל. אני לא רוצה לחשוב על ההשלכות של הדברים שכתבת. אבל כדאי שתתחילי לחשוב על המשמעויות של הדברים שאת עושה. אם לא בשבילך.. בשביל הילדים שלך....חיים ומוות ביד הלשון.
ואל תערבי את התנ"ך הקדוש שלנו. הוא לא קשור לפה. הוא- וגם לא הילד שלך.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

7. כשחברת הביטוח תסרב לבטח רפואית אחד מילדייך (אין שכל אין דאגות)

כי כתבת בפייסבוק דברים עליו שנראים כמו פוסט טראומה או מאפיינים אוטיסטיים - נראה כמה תקראי לאחרים קשקשנים

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

8. הילד שלך הוא ישות עצמאית. הוא לא את. (....)

הילדים שלנו הם לא שייכים לנו- הקב"ה נתן לנו את הזכות לגדל אותם, לכוון אותם ולעזור להם להגיע ליעוד שלהם. אני לא חושבת שזה דבר שיעזור לו ויכוון אותו. אולי יעזור לך.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

9. משעוממת פמניסטית (אחת)

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

10. תיקון ל 12 (בן יהודה)

רק עכשיו נודע לי שהתגרשה, ולכן לא מכסה את ראשה.
ואולי זאת התשובה לחלק מהשאלות ששאלו המגיבים הקודמים...

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

11. אל תדון (חברת ילדות)

יש דרך לומר את הדברים חברים..אין למה לקטול ובטח שלא לשפוט. אנשים עוברים דברים ושאף אחד לא יהיה במצב של יערה וישפוט אותה מהבית עם כוס קפה, כשהיד קלה על המקלדת. רפואה שלמה ורק טוב.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

12. היד של מי קלה על המקלדת?.... (רות)

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

13. 15 - היא כתבה שאין צורך בפרטיות ושאין סודות וכו'. אם היא קוראת לכולם להיות עם "יד קלה" על המקלדת, אז שתשמח במגיבים הדומים (ואם היא עוברת תקופה קשה, אין צורך לשתף בבמה ציבורית שכזו)

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

14. כרגיל פמניזם בא עם עזיבת הדת ועם ליברליזם ושנאת גברים (דתיה)

.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

15. על עצמך סיפרת? (אחד שאכפת לו)

על עצמך, סיפרת? ספרי קודם על עצמך, על חייך, על סודותייך האפלים...לפני שאת מניחה את בנך על מזבח ה2020.

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

16. נראה שהקדשת זמן רב למחשבה על הנושא לשכנע את עצמך בדברייך (נטע)

איני מסכימה עם דברייך כלל!
ראשית- כל הדברים הכי טובים אצלי התחילו בסוד (מתוק וטוב)- לידה, הריון, חתונה, קניית בית, קבלה למקום עבודה אידיאלי.
שנית, בעוד הרבה מאוד שנים איך תרגישי כקשישה תלותית בילדיך , כאשר הם יתייעצו בכלי התקשורת הקיימים על מה לעשות עם אמא המבוגרת? ויספרו עלייך לרבים כדי שלא יהיה סוד וכי את איבר מאיברם.
מפתיע שלא הנחת כאן תמונה שלך עם ילדייך...
אם את באמת מאמינה בגישה שלך, אני מצפה לתשובה!!!

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

17. אלה שכותבות הכי הרבה (אירית)

גם מסתירות הכי הרבה.
העולם לא טיפש...

דווח על תגובה לא ראויה
19.02.2020

18. עד עכשיו היה לה כיסוי ראש בתמונות... (ש')

דווח על תגובה לא ראויה
19.02.2020

19. ויתור סודיות (ליה)

לאנשי הוראה ממתי??? אנחנו לא חותמים על כאלו טפסים לאנשי הוראה רק לרופאים.
אל תחתמי לכל אחד שרוצה לדעת דברים פרטיים על הילד שלך.

דווח על תגובה לא ראויה
19.02.2020

20. ומה חושבים הילדים? מה דעת האבא? (רונית לוי)

שאלת אותם? תשכחי מזה הילדים הם לא איבר מגופך גם אם הם יוצאים מהרחם שלנו וגם כואב לנו מאד. יש להם חיים וזכות לפרטיות מתוקף עצמם. חוץ מזה לילדים יש אבא ולא שמענו שאת מתחשבת בדעתו. אני מרחמת על הילדים שלך ולא פחות גם על האבא שלהם. אגרסיביות פמיניסטית כזו כבר הרבה זמן לא פגשתי.

דווח על תגובה לא ראויה
19.02.2020

21. אם אני לא כותבת בפייס זה אומר שאני שומעת סוד? (אישה)

הצילו! איזה הגדרה מעוותת...

דווח על תגובה לא ראויה
20.02.2020

22. זכותך לחשוב כך (יעל)

וזכותם של אחרים לחשוב שחשיפת יתר של ילדיהם עלולה רק להזיק להם בסופו של יום, גם אם עכשיו נראה שזה הדבר הנכון לעשות.

דווח על תגובה לא ראויה
20.02.2020

23. סוד (שחר)

סודות זה דבר רע???משלי כ' ,י"ט: גֹּֽולֶה־סֹּ֖וד הֹולֵ֣ךְ רָכִ֑יל ...׃" זה בא ביחד
שיבוש המח האנושי
איזה כותרת יפה ובוגרת "תפסיקו לקשקש לי" אף אחד לא יגיד מה לעשות אה..

דווח על תגובה לא ראויה
20.02.2020

24. סוד (שחר)

סודות זה דבר רע???משלי כ' ,י"ט: גֹּֽולֶה־סֹּ֖וד הֹולֵ֣ךְ רָכִ֑יל ...׃" זה בא ביחד
שיבוש המח האנושי
איזה כותרת יפה ובוגרת "תפסיקו לקשקש לי" אף אחד לא יגיד מה לעשות אה..

דווח על תגובה לא ראויה
20.02.2020

25. היית רוצה שמישהו יכתוב עלייך? אז אל תכתבי על אחרים. (שמאל ימין שמאל)

ובלי קשר, מזמן לא קראתי מאמר ברמה כל כך נמוכה. "אני עשה כל מה שבא לי". מביך.

דווח על תגובה לא ראויה
22.02.2020

26. "האמהות הפסיקו לשתוק"??? (לא סובלת פמיניסטיות)

מי את שתדברי בשמי? בשם הנשים כולן? בשם האמהות כולן? חתיכת פמיניסטית מתנשאת - את חושבת שלכל אישה יש את הדעות שלך? את והחברות הפמיניסטיות שלך לא יגידו לנו מה לחשוב מה נכון ומה לא נכון - דברי בשמך לא בשם "האימהות" שכידוע לכולם ולכולן שרוב הנשים אינן פמיניסטיות - וזה לא במקרה.

דווח על תגובה לא ראויה
23.02.2020

27. איזה מאמר משונה (יוחאי)

אם היא לא מבינה את ההבדל בין פרטיות והסתרה, בין בטחון ופתיחות
אז היא בבעיה קשה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אברהם פריד צילום: צילום מסך

מסר של אחדות: הזמר אברהם פריד קורא לציבור לקנות אותיות בספרי תורה. המטרה: אות לכל יהודי

קרא עוד