"אין סיכוי לחנך בני נוער לתפילה בעולם שבו נשים אינן מתפללות"

הרב עופרן מסביר כי במרוצת הדורות היה ברור שנשים חייבות לפחות בשתי תפילות ביום, אולם בעקבות היחס המפלה כלפיהן זה הולך ונעלם: "נסו לדמיין שבמקום מנחה היו שרים "התקווה" ורגע לפני כן כל הנשים היו יוצאות"

הרב אילעאי עופרן
כז בטבת התשפ
,
24 בינואר, 2020 9:41

צילום: shutterstock

מכל המשברים שמתמודד איתם החינוך הדתי בשנים האחרונות, משבר התפילה הוא אחד החמורים ביותר. בדור שלנו הפך חינוך לתפילה למשימה קשה מאי פעם - לא משנה כמה לימוד נשקיע בזה, כמה סנקציות נפעיל, כמה שירים נוסיף וכמה קיצורים נקצר, עדיין התלמידים במערכות החינוך הדתיות - מבית הספר ותנועת הנוער ועד המכינה או הישיבה, מתקשים מאד להתחבר לתפילה, להתחייב לתפילה ובעיקר להתייצב לתפילה. היום בשיעור הדף היומי הבנתי פתאום למה זה קורה, ויותר מזה הבנתי גם למה במצב הנוכחי אין שום סיכוי שזה ישתנה בעתיד הנראה לעין.

נשים חייבות בתפילה, קובעת המשנה. ככה, פשוט. בלי סייגים, בלי חילוקים ובלי הגבלות. למען האמת, מימי התנאים ועד המאה ה-17, במשך קרוב ל-1500 שנות הלכה, קשה למצוא אפילו מקור אחד שסובר שיש הבדל הלכתי כלשהו בעצם חובת התפילה בין גברים לנשים. מרגע ששללה הגמרא את המחשבה שתפילה היא "מצוות עשה שהזמן גרמא" הסכימו כל קדמונינו שנשים חייבות בתפילה כאנשים.

הצרה היא, שלמרות החיוב ההלכתי, ברוב הדורות רוב הנשים כנראה לא התפללו בקביעות. אולי בגלל שלא ספרו אותן למניין, אולי בגלל שלא היה להן מקום בבית הכנסת, אולי בגלל שלא ידעו לקרוא ושהחינוך הדתי שלהן הוזנח, ואולי בגלל שלא למדו את סוגית הגמרא המחייבת אותן בתפילה. רק ב-300 השנים האחרונות התחילו להופיע בספרות ההלכה טענות לפיהן נשים חייבות בפחות תפילות מגברים. אך כמדומני שעם יד על הלב, רוב הנשים שומרות המצוות, אפילו אלו שמאד רוצות לחנך את בניהן לתפילה, אינן עומדות גם ברף המקל של שתי תפילות או אפילו אחת ביום. ברוב בתי הכנסת שאני מכיר - התפילות היחידות בשבוע שאליהן מגיעות נשים הן ערבית (בליל שבת) ומוסף (בשבת). שתי תפילות שדווקא לגביהן יש ספקות הלכתיים האם נשים בכלל חייבות בהן. על שחרית ומנחה דווקא אין מחלוקות כאלו, אך בהן הרייטינג הרבה יותר נמוך...

אלוסטרציה

אלוסטרציהצילום: shutterstock

אני לא יודע איפה היתה התקלה, ואחרי כל כך הרבה דורות של אפליה אני גם לא שופט ומאשים, אבל אין סיכוי לחנך בני נוער לתפילה בעולם שבו נשים אינן מתפללות. כשנער רואה את המחזה השכיח שבו כשמכריזים "מנחה" הגברים קמים להתפלל והנשים יוצאות לדבר, הוא לומד שתפילה היא לא באמת דבר חשוב. כמו שאחי ישי אומר - נסו לדמיין שבמקום מנחה היו שרים "התקווה" ורגע לפני כן כל הנשים היו יוצאות.

גם קשה מאד לחנך ילדים לתפילה, אפילו רק בשבת, כאשר ברור שאמא נשארת בבית - לעשות סלטים או להתכרבל במיטה עם ספר. שוב, אני לא מאשים וספק גדול אם אני עצמי הייתי בא לבית כנסת שבו לא סופרים אותי ולא נותנים לי תפקיד רק כדי לשבת ביציע, אבל אי אפשר להגיד לילד "תפילה זה מאד חשוב" כשחצי המשפחה נשארת בבית.

במרחב התרבותי שבו אני חי, שוויון בין גברים לנשים הוא שאיפה מוסכמת. כשמגיע השוויון לעולם הדתי, לפעמים הוא גורם לנשים לקבל על עצמן חובות "גבריים" כמו שקרה במהפכת לימוד התורה לנשים. אך לפעמים הוא גורם לרף המחוייבות להתיישר לנורמה הנשית. זה בדיוק מה שהולך וקורה לתפילה - בקהילות שבדור הקודם היו מחוייבים ומתפללים, נוצר מצב שבו בית כנסת זה רק בשבת, ותפילה זה מקסימום אחת ביום.מה שקרה לחובת התפילה הוא תופעה מוזרה ומרתקת - דווקא תחום שהיה שיוויוני כמעט לחלוטין במשנה, בגמרא, בספרות הגאונים, בפסקיו של הרמב"ם ובדברי השולחן ערוך. הפך בדורות האחרונים להבחנה מוחלטת (וכמדומני שגם לא משכנעת) בין חובות הגברים לחובות הנשים. תיקון המצב הזה הוא בעיני תהליך דחוף שעתיד בתי הכנסת ומצוות התפילה תלוי בו. בדרך כלל רוחות השיוויון הן חדשניות ומהפכניות. דווקא בנוגע לתפילה רוחות השיוויון מחזירות עטרה ליושנה.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
24.01.2020

1. צר לי (חיים)

ההלכה חולקת ומובא כבר בגמרא שהקלו על הנשים להתפלל פחות מגברים מסיבות המפורטות שם.

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

2. המאמר הוא דוגמא לרבנים שחיים בדמיונות על דת אחרת (שי)

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

3. הוא חי בסרט (חרדי)

שיכנס לבית כנסת חרדי ויראה נערים וגברים מתפללים ללא קשר לנשים

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

4. יסלח לי הכותב, אבל - שטויות! (אין קשר בין הנתונים לטענה)

כלל ידוע הוא ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". מי שעושה משהו כי הוא חייב – ממלא את תפקידו, חובתו. מי שעושה מה שאינו מחוייב – ממלא את רצונו. הבעיה היא שאנחנו לא מחנכים מספיק למחוייבות להלכה. זה שנשים הולכות בזמן מנחה, זה לא בגלל שרב מסויים אסר עליהן להתפלל מנחה או שמישהו רואה זאת בעין לא יפה. זה בגלל שהן מחליטות שזה לא חשוב....
לגבי "לא סופרים אותן". מוזר. חשבתיש אני מתפלל בשביל הקשר עם רבש"ע, או לכל הפחות, החובה ההלכתית. לא בגלל ש"סופרים אותי". לכן אני מתפלל גם אם אין מניין או אין בית כנסת. ברמה הזו נשים מחוייבות כגברים ואין שום סיבה בעולם – מלבד עצלנות – שלא תהיינה כמו גברים (הרי הן רוצות להיות לוחמות, לא? וכידוע ללוחמים לא תמיד יש מניין ולא תמיד יש בית כנסת, ואפילו לא תמיד זמן להתפלל...). תפילה במניין ובכל המסגרת הנובעת מכך – חובה על הגברים ולא על הנשים וממילא "כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם" (גם בדף היומי). ממילא נשים שאינן חייבות במניין לתפילה אינן נכללות בו, ואילו בקריאת מגילה שהן כן חייבות בו, נשים נכללות במניין.
ושוב – הבעיה היא החינוך למחוייבות להלכה. זו החזרת "עטרה ליושנה", שכולנו נבין שאנו מחוייבים להלכה, וזה כולל הלכות שבת, לשון הרע, הונאת דברים, הלנת שכר ועוד רשימה ארוכה של הלכות שנשים וגברים חייבים באותה מידה בדיוק אבל צריכים חיזוק בציבור שלנו. המחוייבות להלכה היא הפתרון ולא "בואו נספור אותן למניין ונעלה אותן חזניות" (זה רק יחמיר את המצב כי זה יוצר מצב ש"אם לא סופרים אותי/חזנית אני לא באה").
אם צריך להתייחס לדך היומי, הייתי שם דגש על הסיפור של אותו אמורא שתהה למה לדור שלו אין ניסים ואילו לדור הקודם יש ניסים למרות שבדור שלו יש הרבה יותר לימוד תורה בהיקף והרבה יותר חריפות ופילפול (במילים אחרות, יותר תורה בכמות ואיכות). התשובה ידועה. סיפור דומה מופיע בעוד כמה דפים, בדף ל"ה: "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רבי יהודה בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן ואמר רבה בר בר חנה אר"י משום ר"י בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן במן המעשר דא"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנא' (דברים כו, יג) בערתי הקדש מן הבית ור' יוחנן אמר אפי' חצר קובעת שנא' (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו:" במילים אחרות, דורות ראשונים היו מעוניינים בהלכה ומחפשים את החיוב. דורות אחרונים היו עושים בדיוק לפי ההלכה – ומחפשים את ההיתר ההלכתי. אבל היחס להלכה היה ברור לחלוטין וזה המסר שעבר הלאה.
השאלה היא האם אנחנו כאותם "דורות ראשונים" אשר ראו את עצמם מחוייבים להלכה, או כמו אותם "דורות אחרונים" שראו עצמם מחוייבים לרצון (והכל לפי ההלכה, כמובן...).
אז אם נשים לא מתפללות – זה לא בגלל הגברים, הרבנים או בית הכנסת. כי תפילה אינה תלויה בהנ"ל. זה בגלל שנשים שלא רוצות להתפלל פשוט לא מתפללות (אגב, גם גברים). אף אחד – ואני מדגיש – אף אחד! – לא מונע זאת מהן, מלבד העצלנות האישית (וזה כמובן תקף גם לגברים). זה לא שהתפילה אינה חשובה – המחוייבות להלכה היא הפכה ללא חשובה (בכלל בעולם הפוסט מודרני חינוך למחוייבות כלשהי הפכה להיות בעייתית).
רוצים לחנך לשמירת ההלכה, כולל תפילה? אז בואו נחנך לחובה ההלכתית ולא לרצון האישי. שה"מצווה ועושה" יהיה העיקר ואז ממילא אני הולך להתפלל בשביל להתפלל ולא בשביל ש"יספרו אותי" וכד' (ואז ממילא אתפלל גם כשאני באמצע פגישות עסקים בחו"ל כשאני עסוק מאד ואין בית כנסת או מניין ברדיוס של 100 ק"מ, כי התפילה תלויה בחובה ולא ב"להשלים מניין בבית כנסת"). ונשים תתפללנה בגלל החובה ההלכתית והרצון האמיתי לקשר עם הקב"ה לא בגלל שום דבר אחר (וגם לא יהיה תלוי בו, כפי שמשתמע מדבריך).
אז מבחינתי השאלה היא האם אנחנו מחנכים למחוייבות להלכה או לדבר אחר (וד"ל).

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

5. תרוצים כמו חול ואין מה לאכול (רות)

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

6. קשקוש מוחלט של מי שחי בבועה (ירושלמי)

אולי זה נכון בציבור הקטן מאוד שעופרן חי בתוכו. מאות אלפי בני נוער יהודים מתפללים למרות שנשים לא מקפידות להתפלל. במגזר החרדי ובמגזר החרדלי

דווח על תגובה לא ראויה
24.01.2020

7. לא יאומן (דתי לאומי)

רבני הציונות הדתית לאן? מסתבר שבשם הליברליזם מגיעים בכוח למקומות הזויים העיקר שיהיה"ליברלי"

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

8. עובדה שגם במקומות בהן נתנו מקום לנשים בביהכ הן לא באות בימי חול (ירון)

הטענה של הרב מופרכת מהמציאות. גם בקהילות הכי חדשניות ושיוויוניות, בהן הנשים קיבלו מקום כחזנית, אומרת ד"ת ועוד, הן באות רק כשנח להן ולא מתייצבות כל יום לשחרית או אפילו למנחה ומעריב.
כמו נשות הכותל, שעושות מהומות ורעש אבל מגיעות רק פעם בחודש...
אגב, יש הרבה נשים שמתפללות, אבל היות והן לא חייבות במנין, הן פשוט מתפללות בבית. ולכן הרב לא רואה אותן.

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

9. הכותב הנכבד אולי אינו מכיר נשים (ר. א. )

או שכל הנשים שהוא מכיר הן מהסוג ש"עושה מה בראש שלו".
א. נשים ***אינן חייבות*** בתפילות במניין ולכן הוא לא רואה אותן במניין.
ב. נשים חייבות בתפילה אחת ביום אך יכולות לצאת ידי חובה בברכות השחר בתקופה שבה הן טרודות בגידול הילדים.
ג. נשים שומרות מצוות שאינן טרודות בגידול הילדים - כגון בחורות או נשים מבוגרות - מקפידות בד"כ על שחרית, רובן גם על מנחה, ורבות גם משתדלות להתפלל ערבית, למרות שהן לא חייבות בכך!
ד. החיובים השונים של הנשים נובעים מכך שיש להן תפקידים אחרים, בחינוך הילדים. ואולי הזלזול בתפקידים האלו של גידול הילדים הוא זה שגורם אחר כך לבעיות בחינוך בני הנוער? בבקשה תחשוב על זה.

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

10. 9 -צודק/ת בהחלט! (מסכים)

הרי רק בעולם שבו "גידול ילדים ומשפחה" זה לא בראש סדר העדיפויות, ההחלטה ש"התפקיד זה לגדל ילדים" נחשב ביזוי ו"פגיעה בנשים". הרי זו הטענה של תוקפי הדת על בסיס החלוקה "גברים מפרנסים ונשים מגדלות ילדים". הרי הפרנסה נועדה למפשחה יוצא שהמשפחה עיקר, אבל אצל אלו שהפרנסה - קריירה - עיקר, ברור שהם יראו בכך פגיעה ש"נשים מפספסות את העיקר"...
ואז כמובן יוצא שמשפחה "פוגעת במימוש העצמי" וכמובן שההשקעה בילדים (חינוך) היא משהו פחות נחשב ומכאן בעיות רבות אחרות (כגון, מעמד המורים).
לעומת זאת, אם תפילה היתה משהו חשוב וגידול ילדים משהו חשוב, יותר מאשר קריירה (=כבוד פרנסה) הרי שהמצב היה אחרת, כפי שהיה במשך דורות רבים.
לעומת זאת, אם קריירה היתה כלי ליישוב העולם ופרנסת המשפחה, הרי שבעולם כזה אין הבדל בין פרופ' לפיסיקה גרעינית ורופא מומחה לעובד ניקיון, שהרי כולם עסוקים ביישוב העולם ופרנסת המשפחה, ומימוש עצמי היה בעיקר בגידול משפחה ושם הגאווה!

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

11. אני מוחה על הוצאת שם רע! משתמע מדברי הכותב שא/נשים עושים דברים בשביל הפוזה ולא משום החיוב ההלכתי לשם שמים (בהמשך לדברי תגובה 9 - אכן אני מרגיש זילזול (לא מכוון) בבנות )

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

12. בהלכה גם נכתב שבלתי הכוונה - יותר טוב ההעדר, והרי רוב המתפללים אינם מתכוונים ממילא, (בואו נהיה רציניים)

ויעידו "עלוני השבת", ערימות ספרי הלימוד הדוחקים מקום הסידור, הפטפוטים האינסופיים וכו'.

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2020

13. מה הקשקוש הזה? מי מונע מנשים להתפלל? והן דווקא באות! (לא חשוב בכלל)

רק בשכונה שלי נשים מתפללות לא רק בכל שבת ערב ובוקר כולל מוסף, אלא גם באות בחוה"מ ויש שבאות גם בימות החול. וזה במניין אבל בבית מתפללות הרבה נשים למה אתה מזלזל בתפילת נשים?

דווח על תגובה לא ראויה
26.01.2020

14. צודק ב100 אחוז (.)

דווח על תגובה לא ראויה
26.01.2020

15. אתה מקפץ בין 2 דתות וקורא לעצמך רב??? (אודי)

הדת היהודית והדת המערבית, ואין אפשרות לרקוד על שתי החתונות.
"עד-מתי אתם פוסחים על-שתי הסעיפים".
אין ביהדות "ערך" כזה של שוויון בין גברים לנשים כי הם שונים, ברגע שאתה מנסה לערבב יצרת דת חדשה (שיש אותה כבר והיא הדת הרפורמית)

דווח על תגובה לא ראויה
27.01.2020

16. אדון עופרן, די עם הקונספרציות האלה (כ)

תנסה לא לומר דברים שדורכים על הנהגת העבר, אתה מצליח??, לא ארמתי לא לומדר בכלל, הבעיה שאתה אור רק דברים שכאלה...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: דוד כהן, פלאש 90

תחזית מזג האוויר: גשם חזק, חשש לשיטפונות

קרא עוד