לחשב מסלול מחדש ביחס לשירות הלאומי

השירות הצבאי לבנות דתיות הופך להיות אידיאל ורבות בוחרות בו על פני השירות הלאומי כשהמחיר שמשלמת החברה הישראלית בשל כך הוא יקר. האם נתעורר בזמן?

חדשות כיפה ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות 10/10/19 11:37 יא בתשרי התשפ

לחשב מסלול מחדש ביחס לשירות הלאומי
בנות ביריד שירות לאומי. אילוסטרציה, צילום: מנהלת השירות הלאומי אזרחי

קראתי את הפוסט שכתבה ריקי טנא ופורסם באתר "כיפה" (7.10) ובו היא מציפה את הבעיה שבנות הציונות הדתית מעדיפות להתגייס לשירות צבאי דבר שמוביל לחוסר של בנות שירות לאומי בתחום החינוך, ונזכרתי בסיפור של החלילן מהמלין, איך ביום בהיר אחד התפלאו כל תושבי העיר לאן נעלמו ילדיהם, מבלי ששמו לב לכך שישנה מגמה ברורה שאם היו שמים אליה לב, כל זה לא היה קורה.

המילים שכתבה ריקי, מבטאות דבר שאנחנו באגודה להתנדבות מתריעים נגדו כבר שנים: השירות הצבאי לבנות דתיות הופך להיות אידיאל ורבות בוחרות בו על פני השירות הלאומי כשהמחיר שמשלמת החברה הישראלית בשל כך הוא יקר.

חשוב להבהיר, אין לי שום בעיה עם בנות שבוחרות להתגייס לצבא, בת שעושה שירות משמעותי ושומרת על אורח חייה בצבא תבורך, הדיון הוא לא פרטני- הוא כללי, והדיון הזה לצערי לוקה, כי אסור להפוך את השירות הלאומי למעין ברירת מחדל או עדיפות שניה אחרי הצבא. השירות הלאומי במרבית המקרים הוא שירות משמעותי יותר עבור בנות במגזר הדתי לאומי.

הדיון של שירות בנות דתיות בצבא הוא דיון מורכב ואנחנו רגילים שהוא מתנהל רק מצד אחד של המשוואה מבלי להבין את ההשלכות כלפי הצד השני, כלפי השירות הלאומי.

השירות הלאומי קריטי לבנייה חברה מוסרית וערכית במדינה שלנו, וחברה חזקה זה דבר לא פחות חשוב מצבא חזק, כי מדינה עם צבא חזק וחברה חלשה היא מדינה חלשה.

אנחנו זועקים את זה כבר שנים. השירות הלאומי הוא כלי לחוסן חברתי, התרומה שלו למדינה משמעותית, והמתנדבים בשנת שירות לא רק יוצרים שינוי, אלא גם זוכים בעצמם לקבל משנת השירות ערך רב- לעצב אישיות, לצבור ניסיון ולבנות עתיד.

אגב, הבעיה רחבה יותר ולא תחומה רק בדיון על שאלת שירות צבאי לבנות דתיות, אלא ביחס המדינה כולה לשירות הלאומי. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים מאבק על השלכות ההחלטות החד צדדיות של משרד האוצר כלפי השירות הלאומי שבאות לידי ביטוי בקיצוצים, בהיעדר דירות שירות איכותיות ובאי מענה לצרכים התואמים כל מגזר ומגזר דבר שלא מאפשר לנו להעניק את המעטפת לכל בת שירות. וכמובן יש את עניין ההגבלות בתקני חוץ. בשורה התחתונה- אנחנו מוצאים את עצמנו באופן אבסורדי נלחמים מול המדינה על הרצון לתרום לה.

מקבלי ההחלטות צריכים להבין, כמו גם הציבור, שהשירות הלאומי חשוב לחברה הישראלית יותר מאי פעם. השירות הלאומי הוא כלי לצמצום פערים וליצירת חוסן אזרחי. כל קהילה בפריפריה שקמה הודות לאותן בנות שירות יכולה להעיד על כך, כל מוסד חינוך מיוחד שנעזר בשירותיהן יכול להעיד על כך. הורים רבים שהכניסו את ילדיהם למוסד של חינוך מיוחד מספרים לי כי בזכות הקשר המיוחד שנקשר בין ילדיהם לבנות השירות במקום הם זכו לראות הצלחות גדולות בתהליכי ההתפתחות, ההתקדמות והלמידה של ילדיהם.

חוסר של בנות שירות לאומי בחינוך המיוחד לא יזיק רק לאותו מעגל של תלמידים וילדים שנעזרים בשירותיהן, אלא גם להוריהם, לצוות המקצועי, למוסד החינוכי כולו. וזה לא רק בחינוך, זה בכל תחום. בת השירות היא זו שיכולה לעשות את ההבדל ולתת ערך מוסף משמעותי וקריטי למקום בו היא מתנדבת.

ללא שירות לאומי מערכת הבריאות תקרוס. ללא שירות לאומי מערכת החינוך בדגש על החינוך המיוחד תקרוס. ללא שירות לאומי החברה הישראלית כולה תקרוס.

אנחנו בפתחה של שנה חדשה וזהו הזמן לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע ליחס לשירות הלאומי. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שיום אחד פתאום נגלה כי חסרות בנות שירות בתפקידים הכי קריטיים בחברה ובמדינה, ולצערי הרב אם לא יחול שינוי- אנחנו בדרך לשם.