במוצאי הבחירות לכנסת ה-21 נשמעה אנחת רווחה כללית בקרב אזרחי ישראל, או לפחות בקרב מחזיקי הטלפון הסלולארי שביניהם. סוף סוף יפסק מטר הודעות ה- sms והחיים יוכלו לחזור לשגרה. אלא שבקרב כ-70,000 עורכי דין רשומים במדינת ישראל, לא רק שקמפיין הבחירות לא נגמר, אלא שהוא רק העלה הילוך.
לטובת מי שאינו עו"ד, ולא נחשף למערכת הבחירות הסוערת לראשות לשכת עורכי הדין, ניתן תקציר קטן של האירוע:
לשכת עורכי הדין היא הגוף המאגד את כל עורכי הדין בישראל לפי חוק. למעשה, לא ניתן לעסוק בעריכת דין במדינת ישראל מבלי להיות חבר לשכה, ומבלי לשלם ללשכה דמי חבר שנתיים. הלשכה מחולקת למחוזות, שגם אליהם מתקיימות בחירות, ובראשה עומד ראש הלשכה (ראש הלשכה האחרון, והמפורסם למדי היה אפי נווה).
בימים אלו ממש מתקיימות הבחירות לראשות הלשכה ולמחוזות, והקמפיינים של המועמדים השונים גוררים השמצות פרועות, סרטונים מזויפים ושלל ספינים שמשתנים חדשות לבקרים.
אז מדוע הבחירות לגוף משעמם כמו לשכת עורכי הדין גוררות כאלו אמוציות? למה ישנם אנשים המוכנים להוציא מיליוני שקלים רק בשביל להתמודד לראשות הלשכה, ולמה זה צריך לעניין אותנו כאזרחים?
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שללשכת עורכי הדין יש כוח פוליטי עצום, שמשפיע בסופו של דבר גם על מי שאינו עורך דין. כך למשל, פעולות משפטיות פשוטות רבות, שניתן כיום לבצע באינטרנט כגון רישום הערות אזהרה, דיווחי מס וכדומה, חסומות לביצוע למי שאינו עורך דין. זו תוצאת ההשפעה הפוליטית של לשכת עורכי הדין, שבכך מחייבת אזרחים לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך ביצוע פעולות פשוטות יחסית.
בנוסף, לראש לשכת עורכי הדין יש כוח כלכלי עצום, מכיוון שבאופן מסורתי בהסכמים רבים מוכנסת פסקת בוררות, המעניקה לראש הלשכה את הסמכות למנות בורר מוסכם. הסמכות הזו שווה מליונים רבים של שקלים ויוצרת מנגנונים של תלות בראש הלשכה.
עו"ד זאב לבצילום: באדיבות המצולם
אבל מעבר לכל השיקולים הכלכליים, ההשפעה המשמעותית ביותר על המדינה של לשכת עורכי הדין, לפחות בשנים האחרונות, היא העובדה שללשכת עורכי הדין ישנם שני חברים בוועדה למינוי שופטים. כידוע, מינוי שופטים במדינת ישראל מבוצע ע"י ועדה בת 9 חברים – שני שרים, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עוה"ד ושלושה שופטי בית המשפט העליון. המשמעות היא ששני חברי הלשכה מהווים לשון המאזניים שבין נבחרי הציבור לבין שופטי העליון. במשך שנים רבות הצביעו עורכי הדין באופן אוטומאטי עם השופטים, ויצרו מנגנון שבו בית המשפט העליון שיכפל את עצמו שוב ושוב, באמצעות מינויים של שופטים שהתאימו לסטראוטיפ מסוים.
בבחירות האחרונות לראשות הלשכה נבחר אפי נוה, שיצר ברית פוליטית עם שרת המשפטים איילת שקד, ולראשונה היה רוב אצל נבחרי הציבור. התוצאה הייתה סדרת מינויים של שופטים שמרנים, דתיים וימנים, שלא היה כמותה מעולם.
אם כן, לתוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין תהיה השפעה חשובה מאוד על השינויים במערכת המשפט בכנסת הקרובה – האם יוכל שר המשפטים הבא להמשיך בדרכה של איילת שקד ולגוון את אוכלוסיית שופטי בית המשפט העליון, או ששוב תהיה זכות וטו אוטומאטית לנציגי בית המשפט?
עו"ד זאב לב הוא חוקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה