במקום להצטרף למחאת המורים חלקים גדולים מידי בציבור רואים בהם אויב

כדי באמת לשפר את מערכת החינוך האזרחים בישראל צריכים לעמוד לצד המורים ולהפגין איתם, לא הגיוני שנגדיר כאויב מי שמבלים חצי מהיום עם ילדינו, המדינה צריכה להתעשת להכשיר מורים טובים ולתגמל אותם כראוי

כרמי יוגב 26/05/22 15:23 כה באייר התשפב

במקום להצטרף למחאת המורים חלקים גדולים מידי בציבור רואים בהם אויב
יו"ר ארגון המורים רן ארז, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

המורים בישראל יצאו להפגין ביום שני הקרוב, הלימודים יסתיימו כך על פי ההודעה מוקדם מהרגיל על מנת שכלל עובדי ההוראה יוכלו לקחת חלק בהפגנה. למי מהחברים שלי שמתרעם הצעתי דווקא להצטרף להפגנת המורים. מערכת החינוך שלנו זקוקה למהפכה אמיתית, לא לפלסטר. מי שאכפת לו מעתיד ילדיו צריך להגיע ולהפגין עם המורים.

במקום להעניק אהבה למי שנמצאים למעלה ממחצית היום עם ילדנו, הפכנו אותם לאויב

ברפואה יש תסמונת קפגרא, מי שלוקה במחלה הזו נוטה לחשוב שהאדם שקרוב אליו כמו בן, אח או הורה אינו האדם האמיתי אלא מתחזה ובשל כך מתקשה לאמץ אותו אל ליבו. נדמה לי שבמידה מסויימת הציבור הישראלי לוקה בתסמונת הזו כלפי אנשי ההוראה. במקום להעניק אהבה למי שנמצאים למעלה ממחצית היום עם ילדנו, במקום לבקש למענם את התנאים הטובים ביותר, רבים מידי מתוכנו הפכו אותם לאוייב.

חלקים גדולים מידי בציבור רואים במורים אוייב במקרה הרע שכל רצונו הוא חופשות ארוכות או במקרה הטוב בייבי סיטר שאין לו או לה זכות להעיר על התנהלות רעה של הילד. בעיני מה שצריך להנחות אותי הוא המפגש בין איש ההוראה לילדים שלי, אני רוצה שהוא יהיה מרוצה מהמשכורת, ככה הוא גם יגיע מחוייך לכיתה, יהיה לו פנאי לדאוג באמת לילדיי ולא לרוץ מהר להשלמת הכנסה.

מדוע החינוך בישראל לא מצליח להתקדם למרות התקציב הגדול?

בפעם היחידה שהייתי מורה מחליף לפני כמעט 20 בבית ספר יסודי, לא באמת הצלחתי להחזיק כיתה למעלה מ-15 דקות, בחטיבת ביניים הסתדרתי קצת יותר. בעיקר למדתי כמה זה קשה ושוחק להכנס כל בוקר לכיתה עם 30 תלמידים, להיות מרוכזים, להכין את החומר, לתת מענה לצרכים הרגשיים, לקשיים הלימודיים של כל אחת ואחד ממי שיושבים בכיתה. נכון, זה המקצוע של אנשי ההוראה, הם קיבלו את הכלים להצליח, אבל הכלים הללו נשחקו, נרמסו, כמעט ולא מתקיימים ומכאן המצוקה הגדולה.

מדינת ישראל ציינה בממשלה הקודמת נקודת מפנה משמעותית, תקציב החינוך עלה על זה של תקציב הביטחון, הממשלה הנוכחית המשיכה במגמה ותקציב החינוך לשנת 2021 עמד על 67.4 מיליארד שקל, מתוכם 2.4 מיליארד שקל תקציבי קורונה, ולשנת 2022 על 67.5 מיליארד שקל. תקציב הביטחון לשנת 2021 עמד על כ57 מיליארד ולאחר מכן זכה לתוספת של 7 מיליארד נוספים. זה עדיין נמוך מתקציב החינוך, מכאן השאלה שחייבת לצוף היא מדוע החינוך בישראל לא מצליח להתקדם למרות התקציב הגדול. המענה לשאלה הבסיסית הזו צריך להיות זה שעליו יפגינו יחד אנשי ההוראה והמורים.

חייבים לשאול מה לא מתפקד כמו שצריך בהכשרות המורים

ראשית על המדינה להשקיע באיכות ההוראה ואיכות המורים, מצד אחד המשכורות אינן אטרקטיביות, מצד שני נפתחו בזה אחר זה מכללות הוראה. צריך מורים וצריך מורים טובים, חייבים לשאול מה לא מתפקד כמו שצריך בהכשרות המורים, האם הם טכנולוגיים מספיק? האם הם "מדברים" בשפה הנכונה עם הילדים? מה אפשר לשפר כדי להוציא אנשי הוראה מיטיביים מהמכללות והאוניברסיטאות לילדים שלנו?

כדי להביא אנשים איכותיים להוראה צריך לספק להם תנאים טובים, משכורות, שעות עבודה, אופק של קידום מקצועי ועוד. נדמה שגם כאן אנחנו לא מספיק טובים. ידעתם למשל שיש חוק במשרד החינוך לגבי פיטורי מורים למשל אם מצטמצמים כיתות "אחרון להכנס, ראשון לצאת" כלומר בית ספר שיש בו פחות תלמידים יכול להשאיר אצלו רק את המורים והמורות הוותיקים וייאלץ להיפרד מאלה שהגיעו רעננים, מלאי רעיונות ומבקשים לפרוח, יפסידו התלמידים, יפסידו המורים הוותיקים, העיקר שנעמוד בחוק. מטרתו ראוייה, לשמור גם על מורה וותיק, אלא שלא פעם אחרי 20 שנה המורה הוותיק או הוותיקה מתקשים להכנס לכיתה כל בוקר מחוייכים, ומתקשים לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגי.

אני קורא להורים להתייצב ליד המורים כדי לבקש שהתקציב הגדול יחולק טוב יותר

המערכת חייבת למצוא את הדרך לראות בהם משאב ידע וניסיון ולנצל אותו טוב יותר מאשר לשחוק אותם עוד ועוד עד שיצאו לפנסיה מוקדמת כי לא השכלנו להיעזר בהם בחכמה. אופק למורים וותיקים חייב להיות חלק מהרפורמה. בשנים האחרונות צריך לומר ביושר נבנו עשרות בתי ספר חדשים, צריך לבנות עוד. לצד הבנייה חייבת המדינה להגביר את הקצב בחדשנות, אין עוד מקום ללוח וטוב, אפילו לא למקרן. העת למשל למסך טאצ' גדול בכל כיתה. כזה שמנגיש במהירות ידע, כלים אינספור כדי להעביר חומר בין אם באמצעות סרטים חידונים או כל דבר אחר שניתן למצוא בקלות ברשת. זה לא הדבר הבא, זה העכשווי ואנחנו עדיין לא שם.

בהפגנה ביום שני אני קורא להורים להתייצב ליד המורים כדי לבקש שהתקציב הגדול יחולק טוב יותר, נכון יותר, כדי שאת ילדנו יקבלו בבוקר מורים שמחים שמוכנים להקדיש ולהקריב מזמנם למען הילדים. מותר להתווכח על חלוקת ימי החופש, מותר להתווכח על שיטות חינוך. אלא שההפגנה היא על איכות החינוך איכות המורים ועל החיוך, לכן אני הפעם בעדם.

כרמי יוגב הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה בזליגר שומרון ולשעבר כתב מדיני

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר