העולם כולו והחברה הישראלית נכנסים לשנת הקורונה השנייה, ומוסיפים להתמודד עם המגיפה שהביאה לשינויים גמורים באורחות חייהם של מרבית תושבי העולם. מצד אחד מדינת ישראל מפנה את מבטה קדימה בתקווה עצומה ליציאה מהמצוקות שהתהוו מהמצב, זאת כתוצאה מהכמות הנאה והנאותה של החיסונים שהגיעו לארץ. ואולם במציאות הנוכחית ככלל, ישנם נעלמים רבים הנוגעים למחלה וכן נסיבות שלא ניתן תמיד לצפותן מראש, והוא הדין בנוגע להתפתחויות אשר עלו לצד מבצע ההתחסנות. כמעט בד בבד עם תחילת המבצע הגיעו לארץ מוטציות אחדות שהן בעלות פוטנציאל הדבקה מהיר יותר ובעל עוצמה רבה יותר. וכן המחלה החלה לפגוע גם בילדים, מה שלא היה קודם לכן. כמו כן העובדה שאין היענות מספקת בקרב חלקי אוכלוסייה שונים להתחסן בתקופה האחרונה לא ניטלה בחשבון, ועולה עתה על סדר היום הצעת חוק שתאפשר העברת מידע לרשויות המקומיות.
כיהודים מאמינים המסר הגדול ביותר משנת הקורונה הראשונה הוא שמוטב שננמיך מעט את עצמנו אל מול בורא עולם, ונאמץ את מידת הענווה ביתר שאת. כך ראוי שנישא את עינינו למרום ונזכיר לעצמנו "מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ, כו), ונפיק את הלקחים הרוחניים הנצרכים כיוון שרק ברצותו של בורא עולם תעבור המגיפה מן הארץ ומן העולם.
היציאה הצפויה מהסגר, פתיחת המסחר, המשק והתרבות צופנות בחובן אפשרויות רבות, לצד הרצון והצורך של רבים להשתחרר ממגבלות הקורונה. ואולם דווקא משום שמדובר במצבי מעבר העשויים גם להוביל לשבריריות ולעלייה מחודשת בתחלואה, ראוי לכל אחד לשקול את צעדיו בזהירות הנדרשת. מצד אחד שוררת התחושה בעקבות הפתיחה הקרובה של עולם התרבות והמסחר לפיה אנו נכנסים לעידן חדש הדומה במידה רבה לתקופת הטרום קורונה. ואולם נדמה שהשקפה זו היא אף במידה ידועה בחזקת אחיזת עיניים.
חיסון הקורונה מעניק תשעים וחמישה אחוזים לערך של הגנה מנגיף הקורונה, ועדיין קיימת האפשרות להידבק ואף להדביק. אם קודם לכן סברו שילדים יכולים להעביר את המחלה אך לא להידבק, המציאות השתנתה, ובהתאם לכך צריך לגלות התחשבות כלפי הציבור הרחב, לרבות כלפי האוכלוסייה שהתחסנה זה כבר. כמו כן מי שפטורים מעטיית מסיכה מסיבות רפואיות ומורשים להתהלך במרחב הציבורי בהיעדר מסיכה, יכולים להעביר את הנגיף, ולמרות שאין הנחיות מפורשות בנושא ראוי שהם עצמם יגלו אחריות ואזרחות טובה ולא יסתובבו לדוגמה בינות בני אדם מבוגרים. ולחילופין ראוי אף שהציבור ינסה להתרחק במידה האפשרית מבני האדם הללו ולא להתקרב אליהם יתר על המידה ובצורה חופשית, עם כל הצער שבדבר.
ואולם בעיקרו של דבר קיימת ומוטלת אחריות אישית על כל יחיד לשמור על הוראות הבריאות. אם להזכיר דוגמה אחת, האכילה כיום באוטובוסים אסורה, ואולם פעמים לא מעטות אפשר למצוא בני אדם היושבים בתחנות האוטובוסים ואוכלים. נראה לומר כי יותר ראוי לאדם לאכול במקומות שאין שרויים בהם בני אדם רבים.
כמו כן קיימת כיום תנועה הולכת וגוברת של מעין רתיעה ממי שטרם התחסנו. גם אם קיימת הצדקה להתנהלות מעין זו, עדיין נדמה כי אסור מבחינה הלכתית לעשות שיימינג פומבי לאדם פרטי כלשהו בפלטפורמה כלשהי, כל זמן שאדם זה לא עובר על ההנחיות האוסרות את הכניסה לאתרים ששהותו בהם אינה מותרת.
בהקשר זה חובה לציין כי חלק ממי שיוצאים בדוגמטיות נגד סרבני החיסון הם בני אדם שהם גופם לא תמיד שמרו על הנחיות הבריאות. מבחינה זו הגעת החיסונים הייתה עבורם מעין קרש הצלה, ומבצע ההתחסנות זימן עבורם קרקע נוחה על מנת לשוב למסלול חיים תקין ככל האפשר בלי מאמץ רב. על כן ראוי שבני אדם אלו יעשו תחילה חשבון נפש אישי בנוגע להתנהלותם מתחילת ימי הקורונה ולביקורתיות שהשמיעו כלפי הוראות הבריאות הרשמיות המחייבות.
התגברות התחלואה בכל שלב חלה לדידי בעיקר בעקבות זלזולו של הציבור בשמירת הוראות הבריאות. עדיין כאחד עשרה חודשים מני תחילת חובת עטיית מסיכות, בני אדם שונים עוברים דבר יום ביומו ולעיתים דבר רגע ברגע על ההנחיות. עדיין ניתן לראות בני אדם המתהלכים בלא מסיכה, או עם מסיכה על הסנטר בלבד, או עם מסיכה שאינה חוקית, כגון עם מסיכה שקופה או מסיכה עם פילטר. לאחרונה בלבד נוכחתי באישה שישבה בתוך מתחם של קניון קטן יחסית, ואמרה תהילים בדביקות, וזאת בשעה שעטתה מסיכה על הפה בלבד. חלפתי על פני המקום ואמרתי לה מפורשות שאמירת תהילים בלא שמירה על החוק איננה מצווה. לזכותה ייאמר שהחלה בו ברגע לעטות את המסיכה לפי הנחיות החוק.
ידוע לי על בני אדם לא מעטים שלא שמרו בסגר השלישי על ההנחייה האוסרת להימצא בבית הזולת, ובכלל זה בסעודות שבת. ואף ידוע לי על מי שנאלצו להיכנס לבידוד בעקבות ההפרות הללו. לכן כאמור חלקים שונים בציבור צריכים להפנות את מבטם פנימה, אל עבר חשבון נפש אישי. זאת לצד הצורך בעריכת חשבון נפש ציבורי בנוגע לאי שמירת ההנחיות כנדרש, והמשתמע והמסתעף מכך בשנה החולפת.
עוד ראוי להזכיר כי בתקופה האחרונה החלו בצורה מבורכת להתפרסם ברבים פרטי הפרטים של דיני פורים הבא עלינו לטובה. ואולם לא שמעתי על רב כלשהו אשר יצא בפסק האוסר קטגורית על הליכה לאותם קניונים שנפתחו שלא כחוק, או להיכנס לכל חנות שנפתחה בניגוד לחוק. שר הבריאות יולי אדלשטיין אמנם התייחס לנושא הזה מנקודת מבטה של שמירת החוק. כך בישיבת קבינט הקורונה שהתקיימה ב-15 בפברואר 2021 התבטא באומרו כי מי שפותח עסק בניגוד לחוק הוא עבריין כפול. הוא מסכן את הבריאות ואף גונב כסף מחבריו השומרים על ההנחיות.
נקודה נוספת הראויה לאזכור נוגעת לפתיחה של בתי הכנסת למתחסנים. על רקע היותם של בתי התפילה סגורים במתכונת הרגילה מזה כשנה, חובה עלינו אף לערוך חשבון נפש בנוגע לעניינים לא תקינים שהתקיימו בהם קודם הגעת הקורונה. כך עם פתיחת בתי הכנסת ראוי לנו קודם כול להכיר תודה על הזכות שניתנת לנו לשוב אליהם, ובעקבות זאת אף לבוא לידי הכרה גמורה שאין ראוי לקיים כלל שיחות חולין בשעת התפילה.
חג הפורים מכיל בקרבו מאפיינים הן של יום הכיפורים והן של מתן תורה. ידועה ומפורסמת התפיסה המובאת במקורות לפיה "פורים – כפורים". כמו כן דרשו חכמים את מילות מגילת אסתר "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ" (אסתר ט, כז) במשמעות קבלת התורה בשנית (שבת פח ע"א), וביארו שמדובר בקבלת התורה מרצון.
חג הפורים מזמן עבורנו עתה את האפשרות ליציאה לדרך חדשה, לפתיחת דף חדש של שמירה מוחלטת על הוראות הבריאות התקיפות באותה השעה, ולזניחת המסלול של הפרת ההנחיות מטעמי נוחות אישיים. אין מנוס מלשוב ולומר כי מצד אחד חלק מהנדבקים בקורונה זלזלו הם עצמם בהנחיות ואולם מצד שני חלק ממקרי ההדבקה ואף המוות מהמחלה הגיעו מצד מי שהפירו את ההנחיות. מיותר לציין ולהזכיר את המקרים של חייבי בידוד ושל חולים מאומתים שנתפסו במרחב הציבורי, ושל מי שערבבו בשמחות ההמוניות שערכו עבירות של התקהלויות בלתי מותרות.
אם כן חג הפורים השנה טומן בחובו את האפשרות, אשר ראוי שלא נחמיץ, לעלות על דרך המלך ולשמור על הוראות הבריאות בצורה שלימה וגמורה ככתבן וכלשונן. המפתח לרפואת היחיד והציבור נתון בידי בורא עולם, ומעשינו הם שירחיקונו או שיקרבונו לתכלית הרצויה והראויה, והבא לטהר מסייעים לו.