סגור

סערת הדתל"שים: די לאג'נדות - בחזרה למציאות

הציבור הדתי חזר שוב להתעסק בסוגיית הדתל"שים. אך כשביטויים בסגנון "פיגוע לאומי", "שימור החילוניות" ועוד הופיעו במהלך הדיון, נראה כי יש צורך בהחזרת השיח לנתונים וביקורת בונה

ד"ר עדו ליברמן
יח באלול התשפ
,
07 בספטמבר, 2020 9:55
סערת הדתל"שים שוב בכותרות. אילוסטרציה

סערת הדתל"שים שוב בכותרות. אילוסטרציהצילום: shutterstock

אז עוד פעם המגזר התוסס שלנו רועש וגועש ממאמר של רב חשוב שהופיע באחד מעלוני השבת המפורסמים בקהילותינו ואשר מתאר בצבעים קודרים ובנתונים מזעזעים כיצד הציבור הדתי לאומי נכשל כישלון חרוץ מבחינת העברת המקל הדתי-תורני הבין דורי. לא זו אף זו שהמאמר מכתיר את הציבור הדתי לאומי כאחראי לשימורה של החילוניות בישראל. לא פחות.

ותרעש הארץ...

סוגיית הדתלשיות והיקפה מסעירים בדין ובצדק את המגזר הציוני דתי כבר שנים ארוכות. הרצון, הטבעי לכל חברה ערכית בעלת מסורת, תרבות ודרך חיים מובחנת וייחודית לחנך ולדאוג להמשך שרשרת הדורות אינו רק טבעי אלא גם מהווה סוגיית יסוד חברתית שמהווה חריץ ההצצה לתהליכים רבים בה. לאור חשיבות זו, הקדישו בשנים האחרונות מס' חוקרים, וביניהם גם אני, מאמצים לבדיקת התופעה מהיבטים שונים וממצאיהם היוו בסיס לדיונים אקדמיים וחינוכיים בפורומים פנימיים כאלה ואחרים.

אולם לא עוד.

בשנים האחרונות הפכה סוגיה זו לשדה קרב במאבק על פניה של הציונות הדתית. ארגונים, רבנים, אנשי ציבור ופוליטיקאים הפכו סוגיה חשובה ורגישה זו למאבק שבו המציאות האמיתית היא הדבר הפחות חשוב. וכשזה המצב, קשה, קשה מאוד להשמיע קול ברור וצלול שמחד רואה את המציאות כפי שהיא ולא מגזים/מפחית באופן מכוון ממנה, שכואב באמת את התופעה באופן כללי ולא משנה מה היקפה ושלא מנסה להאשים אלא לסייע לבירורה האמיתי.

אבל למרות שקשה, אסור לברוח ואסור להתחבא וצריך לומר בפה מלא, אז אתחיל:

ראשית, אומר את המובן מאליו, לפחות מבחינתי – התופעה כואבת וקשה גם ברמה האישית של כל ילד וכל משפחה וגם במובן הרחב הציבורי והלאומי. ברור לכל בר בי רב שיש לעסוק בה הן מבחינת מחקר רחב היקף והן מבחינה חינוכית-תורנית ולעשות כל אשר לאל ידינו כדי לצמצמה. אבל אחרי שאמרנו את האמירה הכל כך ברורה חייבים גם לומר שכדי להגיע למסקנה זו די לנו בעובדות האמיתיות ואין צורך להגזים בהם כפי שנעשה במאמר האחרון שפרסם הרב שמואל אליהו בשבת האחרונה בעלון "עולם קטן" בשם קבוצת רבנים מהאגף התורני של הציונות הדתית. 

כסוציולוג החוקר את החברה הציונית דתית כבר יותר מעשרים שנה וכמומחה למחקר חברתי אני קובע כי הנתונים והמחקרים שבהם השתמש הרב אליהו כבסיס לממצאיו הינם ממצאים בעייתיים ביותר, מוגזמים בכוונה ובוודאי לא יכולים לשמש כבסיס למסקנות שהוא מנסה להפיק מהם או למצער מחייבים זהירות יתרה והיסוס קל באמירתם. אין זה המקום להרחיב ואני גם לא רוצה לשעמם, אבל בעיות מתודולוגיות רבות עומדות בבסיס הממצאים אשר משמשים אותו לאמירה המקוממת והבלתי מבוססת כי הציונות הדתית משמשת כבסיס לשימור החילוניות בישראל.

אזכיר בקצרה דברים שאולי חלקכם למדתם באוניברסיטה – הגדרת אוכלוסיה, שיטת דגימה, שיטת מדידה, דרך ניתוח, תהליך מחקרי ועוד ועוד. איני טוען כי החוקרים אשר עשו מחקרים בתחום שגו, בוודאי לא חוקרי הלמ"ס שבעיקר עליהם מסתמך הרב אליהו שאיני צריך להעיד על מקצועיותם ואשר עשו את עבודתם נאמנה, אך השימוש שנעשה לא תואם את המחקר – בערך כמו ללכת עם חליפת שבת לאימון ספורט.... כלומר, הבעיה אינה במחקרים שעליהם מתבסס הרב אליהו אלא בדרך השימוש בהם אלא אם כן אתה עושה בהם שימוש לשם אג'נדה בלבד....

הטענה המופרכת ביותר במאמרו של הרב אליהו היא זו המתנוססת בכותרת המאמר "כך החברה הציונית דתית משמרת את החילוניות בחברה הישראלית". עצם המחשבה על טיעון זה הוא מוזר בלשון המעטה בעיקר בגלל שגם אם האחוז הנטען של יותר מ-40 אחוזי חילון במסגרת החמ"ד, גם אז אין בכך כדי לשנות באופן דרמטי את אחוז הציבור החילוני בחברה הישראלית שכן הציבור הציו"ד מהווה אחוז קטן יחסית בכלל הציבור הישראלי. אך יתר על כן, חישובים פשוטים של הפרשי הפיריון בין הציבור החילוני והציונות הדתית הגדלת משקלם של ציבורים מסוימים באופן דרמטי – הערבים, החרדים והעליה הרוסית אשר נטמעה ברובה במערכת החינוך החילונית ואשר מנעו את הגידול במערכת החינוך הדתי לבוא לידי ביטוי היו מגלים את האמת. אבל כמו שאמרנו, כשיש אג'נדה...

ואם כבר שאלתם – להערכתי, ממחקר מקצועי ואמין שערכתי אחוז החילון "הקשה" (בוגרים שגדלו בבית דתי וכיום הם חילונים) מתוך בוגרי החמ"ד הוא קצת למעלה מ-14 אחוז והחילון הכולל (מגדירים את עצמם כ "לא דתיים") הוא קצת למעלה מ -20 אחוזים אשר מתפלגים באופן שונה בסוגי מוסדות, מגדר וגיל.

ואחרון חביב וחשוב מאוד – היות והמאמר תוקף באופן בלתי משתמע את מערכת החמ"ד שהיא זו שאחראית "לפיגוע הלאומי" כפי שמגדיר הרב אליהו במאמר, אני לא יכול שלא לומר כי כל עיסוק בנושא מחייב ראשית הכרת הטוב והערכה רבה לאלפי אנשי החינוך שעובדים במערכת החמ"ד ועושים את עבודתם בתנאים חברתיים לא פשוטים לחינוך דתי ואמוני בדרך נפלאה של אמונה, מוטיבציה, התמקצעות אין קץ, חיבור לתלמידים המגוונים ולהוריהם ובהשקעה רבה בכל תלמיד. להאשים אותם, בעיקר אותם בתופעה זו זוהי לא רק התעלמות מן המציאות הרחבה אלא בעיקר פגיעה ציבורית עמוקה. ביקורת בונה – רצוי בהחלט, ביקורת לשם ביקורת – ממש לא.

דר' עדו ליברמן הוא חבר סגל בכיר בחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל מדעי במכון מסקר.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
07.09.2020

1. מברברים בשוליים - במקום לעשות מהפכה, להביא את ימות המשיח. (משה אהרון )


עזוב , עזוב. הכישלון עמוק ומהותי יותר.
האמת שתתפח על פנינו על סיפם של ימות המשיח היא לעניות דעתי כזאת. היהדות אלפיים שנה סיממה עצמה עד כדי שכרון חושים בסם חמדת הניכר. במקום להתנער ולבוא על ארבע לארץ ישראל תוך נכונות לשלם כל מחיר המסירות נפש. חיפשנו ומצאנו קן טעמים מדוע לחכות ולהמתין דווקא ועד בוש . וכך מצב אנומלי זה השליך באופן ישיר גם על פרשנותה של תורת ישראל . זו פורשה באופן מגמתי בסטיות מגמתיות לטשטש את האמור ולהתעטף באלף חומרות מזוייפות כדי לחפות על חוסר הקרקע האמיתית , השורש והאויר המחכים של ארץ ישראל . כך מרבית פירושי התורה נפלו בהם סיגים הם הותאמו לכך שהגלות תמשך ובשביל לשמורר על עיקר המעט ,גדרו אלף גדרות המיותרות.
חטא המרגלים אפסי לעומת חטא זה של גלות אלפיים והתאמת התורה לההוויה הגלותית .
עד שכפי שמשה רעיא מהימנא ניבא בשלהי פרשת וילך ניחתה עלינו ה"רעה של אחרית הימים" - השואה האיומה .
"בעיתה אחישנה" קיים הקב"ה דווקא על ידי שליחיו החלוצים הציונים וזאת לאחר שנואש ממי שקרויים שלומי אמוני ישראל [החרדים ונספחיהם] . בם בחלוצים החילוניים, שסוף סוף הבינו שארץ ישראל נקנית בייסורין ושצריכים לפרוע שטר חוב והם לא נרתעו מהמחיר הכבד החליט הקב"ה להתחיל את "האתחלתא דגאולה"...............................
ומי שעיניו בראשו ומי שבאמת מצפה לימים של גאולה שלמה ומשיח. יודע כי כל עוד לא נחולל את המהפכה הנדרשת כמתבקש מכלל הדברים כאמור - לעולם לא נזכה לגאולה השלמה.
הבירבורים בשוליים על "נושרים" ,היא למצער, תורה ענייה ושולית של הוויה גלותית מדשדשת .
שום פתרון מהותי לא יצמח מכך.

דווח על תגובה לא ראויה
07.09.2020

2. הבעייה היא אחרת וגם הפתרון...... (משה אהרון )

בס"ד.
הסקלה של : "ומלאה הארץ דעה את ה'..." רצה בקצב ההתפתחות המדעית.
בעוד אנו הקרויים "שלומי אמוני ישראל" משתרכים הרחק מאחור שבויים בפקעת של שמרנות קפואה ומדשדשת . המשפט העברי שהיה צריך לרוץ בקו מקביל התקפל לאחור הצמיח רגליים לשקוע עמוק במקום
מזמן הוא נכה רגליים וההלכה כבר לא "הולכת".
במצב הנתון התופעה רק תמשיך ותתרחב אין מנוס ממנה הדורות הבאים לא יהא להם הכלים, הכח והשכנוע להתמודד עם הדיסוננס ההולך ומתחדד יותר ויותר .
כך שפשוט התופעה הטבעית הזו תלך ותתרחב.
לבסוף הציונות הדתית תתפרק לשני חלקיה הגרעין הקטן והקשה יהפוך מחרדלי לחרדי.
והגרעין הגדול יותר יזנח הכל לטובת חיי החילוניות הגמורה

דווח על תגובה לא ראויה
07.09.2020

3. בושה שאתם מתייחסים לבחירה של אנשים בוגרים כטרגדיה (אבי)

מדובר על בחירה אישית רוחנית של בני אדם בוגרים. בדיוק כמו שלא הייתם רוצים שחילונים יתייחסו לבן שחוזר בתשובה ככישלון, אתם לא יכולים להתייחס כך לחוזרים בשאלה. די עם הלחץ החברתי המביך והמפריד משפחות הזה

דווח על תגובה לא ראויה
07.09.2020

4. למספר 3 הטרגדיה היא לא הבנים והבנות אלה אהובים כתמיד (לא חשוב בכלל)

אבל עזיבת הדת המסורת ואורח החיים היהודי - היא אכן טרגדיה. לך זה לא אכפת אבל להרבה אנשים כן. האם זה אומר שמתייחסים אליהם שונה? האם אוהבים אותם פחות? ודאי שלא! אבל לא צריך לכבד כל בחירה. בתי דתל"שית אני אוהב אותה בדיוק כמו קודם. אבל מבחינתי, חילוניות היא לא אופציה ולא דרך חיים לאדם יהודי. האם אתה היית מכבד כל בחירה של בתך? או בנך? גם אם היא הייתה בחירה של אדם בוגר ושקול ומתוך דעה צלולה? אני בטוח שיש לך ערכים וגבולות ולא היית מכבד כל החלטה בוגרת של ילדיך אני רק מקווה שתמשיך לאהוב אותם אבל למה עליי לכבד את בחירתה? עליי לכבד אותה כאדם כי היא בתי!!! אני לא מסכים לדרכה וזה בסדר גמור אבל היא אוהבת אותי כי אני אבא אפילו שהיא לא מסכימה לדרכי וכמו שהיא עושה כך אני עושה. - אני לא יכול להחזיר אותה בחזרה - אבל זה כאב גדול. בעוד כמה שנים תתחתן ויהיו לי נכדים חילונים שאולי לא יבואו להיות עם בהא וסבתא בשבת כי "משעמם עם הדוסים האלה אין טלוויזיה ואין מחשב בשבת" חשבת על דבר כזה? חשבת שאולי נכדי ירדו לאמריקה ומי יודע ימצאו להם נוכרי או נכריה ויתחתנו איתם? אני צריך לכבד דבר כזה? לא רק את ילדיי אני אוהב ומכבד כי הם ילדיי. אבל אין לי שום חובה לכבד את דרכם.

דווח על תגובה לא ראויה
11.09.2020

5. מעיד על חולשה איומה בהנהגה. רבנים-עסקנים מגינים על נוער אבוד ועל מטרידים מינית. (יאיר)

לא אכפת להם מעמ"י, רק מהמגזר ומהמקורבים שלהם.

דווח על תגובה לא ראויה
17.09.2020

6. הבעיה היא ההשכלה ותעודת הבגרות שמוקנית בחמד (בערות יכולה להיות גם כוח )

אצל החרדים עזיבת הדת הרבה פחות שכיחה. הילדים לומדים שם רק לימודי קודש ולא אנגלית וחשבון ואז נער חרדי בן 18 לא יכול לעזוב את המסגרת כי הוא לא יכול להתפרנס לבד. בחמד יש שתעודת בגרות ואז אפשר ללמוד מקצוע ולא להיות תלוי בקהילה הדתית כדי להתפרנס.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בנט ונתניהו צילום: פלאש 90

התכנית של נתניהו: לפגוע בבייס של בנט

קרא עוד