אומן ראש השנה - לא. ארץ ישראל ראש השנה - כן

על רקע הסערה סביב הנסיעה לאומן בצל מגפת הקורונה, הרב שלמה אבינר מציג שישה נימוקים מדוע אסור לנסוע לאומן בראש השנה - השנה, ובכלל

הרב שלמה אבינר 30/08/20 16:00 י באלול התשפ

אומן ראש השנה - לא. ארץ ישראל ראש השנה - כן
הרב שלמה אבינר, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

אין לצאת מארץ ישראל לאומן משום ששה נימוקים, וכל אחד מספיק:

א', אין לצאת מן הארץ.  ביקור בקברי צדיקים אינו מצווה לא מדרבנן ובוודאי לא של תורה, אלא מעלה.  למרות הרמב"ם פסק (הלכות מלכים ה, ט): "אסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ", השדי חמד (מערכת ארץ ישראל אות א) מביא כמה פוסקים שהתירו לצאת מא"י כדי להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל.  אבל מרן הרב קוק (שו"ת משפט כהן סי' קמז) תמה על דבר זה : "ואיך יתכן לומר שתהיה מצווה לצאת עבור זה לחו"ל...  ולמה לא תספיק אהבת אבות העולם ישיני חברון, עד שנצרך לצאת על זה מא"י לחו"ל"?!   וכן הג"ר מרדכי אליהו כשנשאל אם מותר לנסוע לאומן בראש השנה, השיב שעדיף שלא לצאת מהארץ, לא בראש השנה ולא בכל השנה, ומי שרוצה להתפלל על קברי צדיקים, עדיף שילך לקברי צדיקים בארץ ישראל - חברון, קבר רחל, קבר רשב"י (שהיה 'רבו' של רבי נחמן) וכך לא יצא מהארץ לטומאת ארץ העמים.  וכן נשאל הג"ר יוסף שלום אלישיב, והשיב "לך להתפלל בכותל".  ואכן חסידי ברסלב רבים לא נוסעים לאומן.

ב', רבי נחמן היה אדם גדול, אבל אברהם אבינו היה אדם גדול.  כבר לפני הבטחת רבי נחמן להוציא מגהינם את אלו שיפקדו את קברו, זכינו שאברהם יוציא אותנו מהגיהנם.  אברהם אבינו יושב על פתחו של גיהינם ואינו נותן לאדם מהול להיכנס שם.  איננו צריכים לחפש תחבולות חדשות כדי להינצל מגהינם.  לכן, לך למערת המכפלה.  מי שילך למערת המכפלה, ויתן בנוסף ח"י גרוש לצדקה, חזקה עליו שאברהם אבינו יסייע לו.

ג', אין לעזוב את המשפחה בחג.  בדרשת מוצאי שבת (פ' שופטים תשס"ז), הג"ר עובדיה יוסף דיבר בחריפות: "תדעו לכם כל יהודי טוב, שהוא בר דעת, בעל שכל, ליל ראש השנה מקדיש אותו למשפחה.  כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד.  זה חג.  חג – צריכים לשמוח.  בחג מה עושים?  הולכים לבית הקברות או שמחים?  צריך לשמוח לא להיות אבל, להתאבל בוידויים בדברים אחרים.  כל הזמן לחשוב לקיים מצוות עשה של לשמוח.  זה הולך לאומן עושה 'ושמחת באומן' במקום 'ושמחת בחגך'.  איזה דבר זה?  איזה דברים אלה?  יש לנו חוקים, יש לנו משפטים ישרים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם...לא יעזוב את הולכים בעקבותיהם".  לפני שאדם מוסיף כל מיני מדרגות בקדושה, הוא צריך למלא את חובתו האלמנטרית כלפי בני אדם. האדם שהוא חייב לו הכי הרבה זו אשתו וכמובן גם הילדים שלו. בגמרא מסופר על רבי אליעזר שאמר "משבח אני את העצלנים שאין יוצאים מבתיהם ברגל" (סוכה כז, ב).

ד', אין תתן כספך לגנבים ולרוצחים.  אין ספק שרבי נחמן היה אדם גדול, ואין ספק שקברו שייך להגדרת קברי צדיקים.  הלואי וקברו היה בארץ ישראל, אך לצערנו הוא נמצא במקום בו נשדדו ונרצחו יהודים בשואה, באוקראינה בכלל ובאומן בפרט.   באוקריינה היו לפני השואה 2.7 מיליון יהודים, מתוכם נרצחו 1.5 מיליון, חלקם בשיתוף פעולה של אוקראינים.  היום על פי דיווח של הליגה נגד השמצה, 38% של האוקראינים הם אנטישמים, כלומר 14 מיליון.  וכן 48% סוברים שהיהודים מדברים יותר מדי על מה שקרה להם בשואה.  כמובן יש חסידי אומות העולם שם, אבל המספרים האלה לא אפסיים.  לכן אל תתן כספך לגנבים ולרוצחים, אל תיסע לאומן.

ה', אין לנסוע לשום מקום בזמן נגיף הקורונה.  וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אין לטוס בזמן הזה אלא אם הוא הכרחי מאוד ושעת חרום , הרי אנו במצב של פיקוח נפש פשוטו כמשמעו.  על כל אדם להיזהר לא יידבק, וקל וחומר שלא ידביק אחרים, כדברי התוספות בבא קמא (כג, א), שיותר ממה שאדם צריך להיזהר שלא יינזק, עליו להיזהר שלא יזיק אחרים.  מותר לקחת סיכון זעיר עבור מצוה או פרנסה (תפארת ישראל סוף פ"א ברכות.  פת"ש ריש יו"ד קנז), אבל ודאי לא עבור מעלה ודבר שהוא לא ברור.

ו', תן הכסף לצדקה לעניים והזמן ללמוד תורה.  במקום להוציא כסף וזמן על דבר לא ברור, יש להקדישם למצוות מן התורה וסגולות בדוקות.  כידוע צדקה תציל ממות (משלי י, ב). מסופר על בתו של רבי עקיבא שנגזר עליה למות ביום חתונתה, ובכל זאת התחתנה ולא מתה. בבוקר שלמחרת החתונה, כשמשכה את הסיכה מהחור בקיר בו הייתה נעוצה בליל אמש, נמשך אחריה נחש מת דקור בעינו. שאל אותהּ רבי עקיבא: "איזו מצווה עשית?". השיבה: "בחתונה עמד עני בדלת, איש לא שם לב אליו, קמתי ונתתי לו את מנת האוכל שלי”. אמר רבי עקיבא: "מצווה עשית!”, ועל זה דרש: "וצדקה תציל ממוות" (שבת קנו ב).  זה דבר מוסכם על כל החכמים מכל הדורות.  גם רבי נחמן מסכים, כמובן.  

**ולמד כתבי רבי נחמן. איפה שלומדים דבריו, שם הוא.  זה מזכיר שבאחת השנים תלמידיו של הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, בישיבת חכמי לובלין ,העלו רעיון לערוך שבת התייחדות באתרא קדישא מירון, כפי הנהוג בהרבה מקומות, והיתה ציפייה דרוכה של התלמידים כיצד יגיב הג"ר וואזנר על הצעה שכזו, האם אכן יסכים לכך לראשונה באופן נדיר או שמא יתנגד לכך.  לאחר שהגיעו אליו בשנית לשמוע את תשובתו בדבר, נענה ואמר: "השייכות שלי עם רשב"י היא רק גמרא כאן על השולחן!  לי אין צורך לנסוע עד מירון בשביל להרגיש שייכות עם רשב"י"!  וכך באחת ירדה הצעה מסדר היום (רב רבנן עמ' רסא-רסב).

גם רבי נחמן מסכים, כמובן.  

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר