הקורונה, הממשלה וההלכה - למי שומעים?

יש להישמע להנחיות הממשלה בנושא הקורונה, משום דינא דמלכותא דינא ומשום דין מלך. ומה קורה כשגוזרים לא להתפלל בבתי הכנסת? הרב אבינר משיב בענייני השעה

הרב שלמה אבינר 15/07/20 16:58 כג בתמוז התשפ

הקורונה, הממשלה וההלכה - למי שומעים?
תפילה בימי הקורונה, צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: מי קובע בעניני קורונה - הרבנים, הרופאים או הממשלה?

ת: בכל דבר רבנים קובעים, ובענין זה, הם קובעים שיש לשמוע לממשלה.

ש: ולה לא לרופאים? הממשלה אינה רופאים?

ת: נכון. אך הממשלה אינה קובעת אם אדם חולה או לא, באיזו מחלה ובאיזו חומרה. אלא אחרי הסבירו לה מה המחלה וסכנותיה לאומה, אז היא נוקטת באמצעים הנדרשים כדי להציל מנזקים את האומה.

ש: איפה כתוב בהלכה שיש לציית לממשלה?

ת: "דינא דמלכותא דינא" (שו"ע חומ שסט, ו). דין זה הוא גם בחוץ לארץ. אם אתה גר באנגליה, זה בגלל שהמלך נותן לך רשות לגור בארצו, לכן אתה חייב לשלם לו. אם לא, צא לארץ אחרת.

ש: אז בארץ ישראל, לכאורה זה לא שייך. כי אף אחד לא יכול לומר ליהודי לצאת מפה. זו ארצו.

ת: אכן, זו סברת הר"ן במסכת נדרים כח א. אבל יש ראשונים שחולקים עליו, וסוברים שגם בארץ ישראל, דינא דמלכותא דינא, ושיטת הר"ן לא מוזכרת בשולחן ערוך, אפילו כיש אומרים. יתר על כן, גם לשיטה זו, כל זה נאמר אם המלך גוזר לטובת עצמו, כגון תשלום מיסים עבור כיסו הפרטי. אך אם הוא גוזר לטובת הכלל, אז לכל הדעות, יש להישמע לדבריו. לכן אפילו רבנים מסוג נטורי קרתא מודים שיש לציית לחוקי התחבורה, כגון לא לשרוף אור אדום. עיין שו"ת פאת שדך לג"ר שמואל דוד מונק.

ש: לכן חייבים לשלם מיסים.

ת: נכון, בלי מיסים, אין כבישים, אין בתי ספר, אין משטרה, אין צבא, אין קופת חולים, אין בתי חולים, אין ביטוח לאומי, אין הבטחת הכנסה. אם הכלכלה תתמוטט, הכל יתמוטט. "דוחקא דציבורא", נחשב כמו פיקוח נפש. עיין גיטין מה א.

ש: אז בעצם, הדין של דינא דמלכותא דינא, אינו ייחודי למדינת ישראל, אלא נוהג בכל מדינה בעולם.

ת: נכון. אבל יש דין מיוחד בארץ ישראל והוא דין מלך שחייבים לציית לו, כמבואר ברמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ט. אמנם עתה אין מלך, אך מרן הרב קוק מוכיח באריכות, בשו"ת משפט כהן, בעזרת ראיות רבות, שכאשר אין מלך, אז העם הוא המלך, והעם מסמיך את נציגיו.

ש: אז יש לראש ממשלתנו ממש דין מלך?!

ת: לא. רק לגבי סמכויות כלליות לגבי האומה, כגון תשלום מיסים או יציאה למלחמה, וכן בעניננו, הוראות קורונה, כדי לשמור על האומה.

ש: אם המלך מצוה דבר נגד התורה, חייבים לשמוע לו? כגון לסגור בתי כנסת וישיבות?

ת: ודאי אם גוזר נגד התורה, דבריו בטלים ומבוטלים, כדברי הרמב"ם שם.  אבל כאן זה לא נגד התורה, אלא בעד התורה, בעד המצוה של ונשמרתם. זו לא גזרה על הדת, אלא גזרה על כל המקומות הציבוריים, כל אחד כפי עניינו. הנה, כשהיתה מגפה של כולירה, רבי עקיבא איגר גזר שלא ייכנסו יותר מכך וכך אנשים לבית הכנסת, ונעזר לשם כך בשוטרי המלוכה (מכתב רבי עקיבא איגר, תשכט, סי' קמז – מ"צ). וכן יש פוסקים חרדים שפסקו עתה שמי שמפר את ההוראות ועלול להדביק אחרים, יש לו דין רודף.

ש: ובסיכום, בארץ ישראל יש שני מקורות לחובת הציות לממשלה: דינא דמלכותא דינא ודין מלך.

ש: יש מקור שלישי: שבעה טובי העיר, שיש להן סמכות לתקן תקנות ולגזור גזרות, כמבואר בבא בתרא (ח, ב. ונפסק בשו"ע חו"מ רלא, כז – מ"צ). כמובן טובי העיר אינם דווקא הכי צדיקים, אלא נבחרי הציבור. הרשב"א כותב שלציבור יש סמכות לגזור גזרות ולתקן תקנות כמו בית הדין הגדול! (שו"ת רשב"א, המיוחסות לרמב"ן, רפ – מ"צ). ומה לי טובי העיר, מה לי טובי המדינה. אגב, זה גם נכון לגבי חיסונים, שאפשר לכפות חיסון המוני, כדי להציל את הכלל ממחלה מדבקת.

ש: גם הרבנים החרדים מודים שיש כח לעם או לממונים על ידו לתקן תקנות ולגזור גזרות?

ת: בודאי. אין זה קשור לחרדים או לא חרדים. זה בשולחן ערוך (שם). והוא מדין רוב, שהליכה אחרי הרוב היא לא רק בבית דין, אלא בציבור. הגרש"ז אוירבך כותב שסמכות טובי העיר היא כסמכות בית דין (נשמת אברהם חו"מ תכז, ח 25).

ש: ובסיכום?

ת: נשמור על ההוראות וד' ישמור עלינו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר