שמחת חתן וכלה - דווקא מתוך הכאב

חתונתם של שרה תחיה ליטמן ואריאל ביגל מתקיימת היום, יום חמישי, י"ד בכסלו תשע"ו, 26 בנובמבר 2015, לאחר שנדחתה בעקבות הירצחם של הרב יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד בערב שבת, ר"ח כסלו, בדרך לשבת החתן. בעיצומם של ימי האבל יצאו שרה תחיה ואריאל בקריאה ובהזמנה לעם ישראל לבוא ולהשתתף בשמחת כלולותיהם במועדה החדש.

והנה, הרב זלמן סורוצקין (1880-1966), הרב מלוצק, ייחד את הדיבור בחלק הראשון של ספרו "הדעה והדבור" על חשיבותו של ריבוי שמחת הנישואין דווקא בימי רדיפות. חיבורו זה יצא לאור בראשונה בווארשה בשנת תרצ"ז (1937) והדפסה שנייה בלונדון בשנת תש"ז (1947). דברי הרב סורוצקין נאמרו במהלך דרוש (יב) שנשא לרגל נישואי בתו של גיסו הרב אהרן וואלקין, אב"ד פינסק, על רקע מאורעות אקטואליים באירופה של התחדשות גזרות ורדיפות נגד היהודים. מצבם של היהודים הורע, נאסר עליהם לעסוק במשלוחי יד שונים, וחדשים לבקרים נגזרו עליהם גזרות. על רקע זה ירדה כמות הנישואין היהודיים, ואותן סעודות נישואין שכבר התקיימו - דלות היו.

הרב סורוצקין העביר את שבט ביקורתו על הירידה במעמדן של שמחות הנישואין בעקבות המציאות המתחדשת. על רקע מצב זה נטל הרב דוגמה בין היתר מנישואיו של עמרם ויוכבד כדי להראות שבעבר גם בעתות מצוקה נהגו שלא להמעיט את השמחה, אלא דווקא להרבותה. כדבריו, "ומצינו לאבותינו, שהיו מרבים בשמחת הנשואין דוקא בשעת הרדיפות, כדי לעודד את רוח העם ולהשריש בלבו את האמונה, כי חי צור ישראל וגואלו". בהקשר זה ציין הרב סורוצקין כי עמרם חגג באותה עת את נישואיו השניים "ברוב פאר והדר בשעה היותר קשה שבדברי ימי ישראל". היה זה בזמן שבני ישראל היו משועבדים לפרעה, בשעה שריחפה על ילדי ישראל גזרת ההשלכה ליאור, ובשעה שמלכי מצרים רחצו בדם ילדי ישראל. באותה עת דווקא בחר עמרם לחגוג את חתונתו בתופים ובמחולות.

יתרה מכך, הרב סורוצקין ציין כי לא מדובר היה בנישואיו הראשונים של עמרם, אלא בלקיחתה מחדש של אשתו אשר גירשה בעקבות גזרת "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". למרות שלכאורה פרידתו מאשתו לא הייתה דבר אשר מן הראוי היה להתגאות בו, ולא מדובר היה בנישואין ראשונים, אף על פי כן מצא עמרם לנכון לקיים טקס נישואין מהודר ומרשים. בטקס זה שוררו אהרן ומרים לפני הוריהם, ומלאכי השרת נכחו והשתתפו אף הם בשמחה.

כמה אקטואלי לימינו המשך דבריו של הרב סורוצקין: "כי הלא עמרם גדול הדור היה, וכשהוא מחזיר את אשתו, יחזירו כל ישראל את נשותיהם, ועם ישראל לא יכלה מתגרת יד לוחציו ומעניו ויזכה להגאל, ולבנות את בית הבחירה, ולאמר עם המלאכים יחדיו שירה לפני מי שאמר והיה העולם במעון קדשו (ההדגשה שלי - י"ל). ולכן באו גם בני האלהים אל החתונה, אל השמחה לשם שמים... שמחה, אשר יסודה - אמונה חזקה ובטחון בה' בגאולת ישראל ובתעודתו הנהדרה. ומחתונה נפלאה זו יצא מושיעם של ישראל".

תפיסה רעיונית זו הבאה לידי ביטוי בדבריו של הרב סורוצקין של ריבוי שמחת הנישואין בעתות מצוקה, בוטאה גם בידי הרב משה ביגל, אביו של אריאל, בהקשר לחתונתם של שרה תחיה ואריאל, בעצרת ההתעוררות לנשים שהתקיימה בבנייני האומה בתאריך המקורי של החתונה. וכה אמר הרב ביגל: "את גודל הגאולה שמצפה לנו התחלנו כבר להרגיש... אנחנו בחרנו בדרך הזאת של רבי עקיבא... אנחנו בחרנו להפוך את הבכי הפרטי שלנו, שהפך לבכי לאומי - לראות אותו בעיניים של רבי עקיבא. להפוך את הצרה לצורה. ישבתי כאן קודם עם מי שהיה אמור להיות אחראי על החתונה כאן ועכשיו, בתכנון הפרטים של החתונה ביום חמישי הבא בע"ה, אבל הכל בהרבה יותר גדול. כל מה שתכננתי אמרתי לו: את זה תכפיל ואת זה תכפיל ואת זה תכפיל... כי אנחנו למדנו מההיסטוריה היהודית, אנחנו למדנו מרבי עקיבא לשמוח, להפוך את הצרה לצורה, ולשמוח גם כאשר אנחנו נמצאים בעפר. לקום מהעפר ולשמוח. זו הדרך היהודית האמיתית. וזה מה שאני רוצה להציע לכולנו. להסתכל על הסובב אותנו, לראות את כל הטוב שיש לנו, שהקב"ה העניק לנו. לא צריך לקרוא את דברי הנביאים כדי לראות את כל הטוב שהקב"ה נתן לנו, ומתוך זה לראות עוד כמה הרבה טוב מצפה לנו".

(צילום: באדיבות המשפחה) הזמנה לחתונת הזוג שרה תחיה ואריאל, הערב (חמישי)