אביב הגיע, פסח אוטוטו, ריח של חומרי ניקוי מתחיל לדגדג את האף. אין לדעת אם זה באמת יקרה, אבל החזאים מדברים על מזג אוויר חורפי בסוף השבוע הקרוב, ויכול להיות שזה הסיבוב האחרון של החורף לשנה זו. לוחות השנה (אלה שטרחו לשנות את הנוהל של "הזמנים לפי שעון חורף, בשעון קיץ יש להוסיף שעה") מספרים שאוטוטו כבר שעון קיץ, ומשום מה אף ח"כ לא נלחם כדי להאריך את החורף בעוד כמה ימים.
כדי שלא תתפסו את הראש, ותצטערו על כל מה שכבר אי אפשר לעשות, הנה כמה דברים שכדאי לעשות בשבת חורפית - וזאת אולי ההזדמנות האחרונה. אל תפספסו.
מרק. תכיני את המרק הכי טעים, עשיר ומהביל שלך, כי עוד מעט המרק הולך לצאת מהתפריט. אם אתם משפחה עם היגיון בריא, כדאי מאוד שתדאגי למרק מוצלח השבת, כי כשיתחיל להיות כאן חם - על שולחן השבת שלכם כבר לא יהיה אפשר למצוא קערות וכפות. אם אתם משפחה שכבר שנים אוכלת מרק כל שבת, ואין כזה דבר מבחינתה לעבור מהמנה הראשונה למנה העיקרית בלי משהו חם באמצע, הרבה יותר קריטי שתדאגי למרק טוב; כשהמרק יבוא מתוך הכרח, אף אחד לא יתן לך מחמאות עליו.
סעודת ליל שבת. תרשו לעצמכם "למרוח" את הסעודה. לא להזדרז לשום מקום, לא להתחיל לפנות את הכלים ברגע שהראשון גומר את הדג, לא להסתכל על השעון. תנו לילדים לספר מה הם למדו השבוע, דברו על הפרשה, תשירו זמירות בלי לדלג על בתים ובלי להריץ במהירות כפולה. עוד מעט, כששבת תיכנס בסביבות תשע בלילה, כבר לא יהיו לכם פרטנרים לסעודה הזאת. וגם לכם לא יהיה כל כך קל לשמור על ערנות.
מטריה. לברר עוד פעם למה אסור לפתוח מטריה בשבת, ואם יש דרך לפתוח בכל זאת.
עלונים. צא מבית הכנסת עם ערמה של עלוני שבת. אם אתה מאלה שלא מתואמים עם העננים, ארובות השמים ייפתחו מעליך עם הבאזר של "ועם רוחי גוויתי ה' לי לא אירא". כשתגיע הביתה, אתה אולי תוכל להוריד את המעיל ולהתאושש, אבל העלונים יהיו ספוגי מים ובלתי ניתנים לקריאה. ותגלה שלפעמים יכול להיות נחמד גם בלעדיהם.
בית הכנסת "שערי מיכאל". אתה יודע, בגדול, שקיים איזשהו בית כנסת ברחוב שלך, ממש במרחק דקה וחצי הליכה מהבית. אבל אתה לא הולך אליו, כי בית הכנסת הזה הוא לא בדיוק הקאפ-אוף-קריסטל-ענבים שלך. לא הראש שלך, לא הסגנון שלך, לא תואם את הגיל שלך וגם לא את הנוסח שלך. אבל כשיורד גשם, ובית הכנסת הקבוע שלך נראה פתאום כאילו הוא במרחק אלפי קילומטרים, זה הזמן לגלות את בית הכנסת הצנוע שליד ביתך, עם אנשים נפלאים שלא יוצא לך להכיר בחודשי הקיץ.
אפשר גם ליהנות מהליכה לבית הכנסת המרוחק תחת גשם זלעפות. סוג של ספורט, וגם שכר פסיעות עם בונוס.
מעיל. הפעם, לשם שינוי, תתקנו את הטעויות של כל ימי שישי עד עכשיו, ותזכרו בזמן להוציא את המוקצים מהמעילים.
כתמים. תאכל בחופשיות, בלי ייסורי מצפון, ללא דאגות וללא חרדות. שהסלט לא יהלך עליך אימים, אל תפחד אפילו מפני הרוטב. לא יקרה כלום אם החולצה תתלכלך, תתקמט, תשנה צבע מלבן לכל מיני גוונים מעניינים אחרים. למי אכפת, אתה ממילא יוצא אחר כך מהבית עם סוודר.
תה. לשבת ליד החלון עם כוס תה ועוגה, ולהסתכל על הטיפות. ואם אין טיפות, לפחות להתבונן ברוח המנענעת את ראשי העצים. אפשר לעשות את זה גם סתם ביום רביעי, אבל למי יש זמן.
צוקרברג. תתקשרי למשפחת צוקרברג, ותגידי שאתם באים אליהם לסעודת שבת. כבר כמה חודשים הם מזמינים אתכם, וכל פעם אתם מתפתלים ומוציאים מתחת לאדמה איזושהי בת-מצווה של סבתא חורגת, שמהווה עילה לא להיענות להזמנה. "אבל פעם אחרת, בהזדמנות הבאה בעזרת השם." עכשיו את יכולה להגיד לה בפה מלא שאתם מגיעים לסעודת שבת בצהריים. אחר כך, כשיהיה מזג אוויר סוער, הם יבינו שלא הייתם יכולים לבוא, אבל אתם יצאתם ידי חובה.
מוצ"ש. בתום מארב מתוכנן לירח עד שהוא יבצבץ לרגע מן העננים (בעצם אין השבת קידוש לבנה. לא נורא), ואחרי שהתקשרתם להורים בירושלים וגיליתם שלא הפסדתם כלום כשהחלטתם לא לבוא לשבת - שוב לא ירד שלג, זה הזמן לנצל את מוצאי שבת. במוצ"שים של לילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה, לא מספיקים לעשות הבדלה וכבר הערב נגמר. כל עוד יש זמן במוצאי שבת, כדאי לצאת לאנשהו, לשבת איפהשהו, לעשות מלווה-מלכה בבית, ללכת לחברים או סתם לרדת ברחוב, ולראות איך לאט לאט השבת הולכת ונעלמת - אבל היא משאירה שביבי אור על החנויות, על הכבישים, על האוטובוסים ובכלל על החיים הרגילים, שפתאום נראים חדשים ויפים יותר.