יום הולדתו של נשיא המדינה, שמעון פרס, אשר נחוגה אתמול ברוב פאר והדר בהשתתפות מנהיגים רבים בארץ ובעולם ואומנים מהשורה הראשונה, עוררה שאלות רבות בדבר האופן הרצוי שבו יש לחגוג אירוע כזה, והאם נכון היה להשקיע בו משאבים כה גדולים.
תפקידו של נשיא במדינת ישראל הינו ייצוגי מעיקרו, אך לצורך העניין נתייחס אליו כמייצג את השלטון הממלכתי בישראל, וננסה לעמוד על יחס המשפט העברי למלך ולמעמדו.
התורה וחכמים הקפידו על כבוד המלך, כדברי הרמב"ם - 'כבוד גדול נוהגים במלך ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם' (רמב"ם, הלכות מלכים, ב, א). הוראה זו נפרטה בדברי חכמים לפרוטות והיא כוללת הופעה הולמת בפני המלך, הבאת מתנות למלך, חובה לקום לפניו ועוד.
רבינו יונה מבאר מדוע כבודו של המלך הינו כה חשוב, והוא מבהיר 'משום דכבודו הוא כבוד של ישראל כולו' (חידושי רבינו יונה על בבלי סנהדרין דף יט, א).
המהרי"ץ חיות מבהיר כי כבוד המלך עשוי לסייע לטובת המדינה ועמידתה מול אומות אחרות - 'כי המלך כולל כל האומה ובו תלוי טובת המדינה, ואף בדבר אשר אינו נוגע רק לכבודו לבד, הוא גם כן הטבה כללית להעם...ואם ממלכתו מקושט בכל מיני כבוד והדר אזי נצמח מזה הטבה כללית ותועלת עצום כי יגורו ויפחדו ממנו יושבי קצות הארץ, וכסאו יהיה נכון מבלי מפגיע ומחריד משכניו מסביב' (תורת נביאים, פרק ז).
מכאן, שהיה ניתן אולי לחשוב, שהפאר והכבוד בו נחוגה חגיגת יום הולדתו של נשיאנו, יש בה אולי צד של תרומה לכבוד המדינה בעצם העובדה שמנהיגים מרחבי העולם הביעו הוקרה לנשיא ישראל ופועלו. אכן ספק רב האם רמתו התרבותית של הערב שקפה את עושר התרבות של עם ישראל, ונתנה לו את הכבוד והמקום הראוי לו, אולם כפי שציינו, עצם הכבוד הניתן לנשיא, באופן המקובל במדינות אחרות, יתכן ותרם לחיזוק מעמדו של העם בקרב האומות.
מאידך, קשה להשתחרר מהתחושה, שהאופן בו נחוגה המסיבה אינו הולם את הצניעות והפשטות הראויים למנהיגים בישראל, וכי ההפרזה במקרה זה גרמה דווקא לביזיון ממלכתי במקום להרמת הכבוד הלאומי. התורה מזהירה את המלך שלא לנצל את מעמדו לצורך סיפוק אישי, ולכן היא מזהירה כי 'רק לא ירבה לו סוסים... וכסף וזהב לא ירבה לו מאד' (דברים, יז, טז-יז). אמנם מטעם בית הנשיא מיהרו להכריז כי המסיבה לא מומנה מכספי הציבור, אולם בכל זאת נשאלת השאלה האם בתקופה בה החברה הישראלית עומדת בפני מציאות כלכלית לא פשוטה כאשר מעגל העוני הולך ומתרחב, ראוי שנשיא ישראל ינצל משאבי תרומות כה רבים דווקא לצורך מסיבה שכזו? האם לא ראוי שמי שמכהן כנשיא ישראל ומייצג את עם ישראל, ישקף באישיותו רמה גבוהה של מוסריות, יושר, צדק והגינות הכוללים רגישות למצבם הכלכלי של בני עמו, והימנעות מהפרזה במקום שהיא אינה נצרכת?
רבנו בחיי בפרושו על המשנה 'אהב את המלאכה ושנא את הרבנות' (מסכת אבות א, י) - מסביר 'שתשנא את השררה ולא תעלינה בפיך ולא תיקחנה בידיים עד שיתננה לך אחרים, ומצינו בגדולי ישראל, שאין צריך לומר שלא היו רודפים אחר השררה, אלא אפילו כשהיו רוצין (רוצים) אחרים ליתן להם שררה, לא היו רוצים בה, והיו נחבאים ובורחים ממנה, שכן מצינו בשאול, כשבאו ישראל להמליכו, מה כתיב שם: "'ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים" (שמואל א, י, כג), ולפי שברח מן השררה, השררה רדפה אחריו, שנאמר: "הראיתם אשר בחר בו ה' " (שמואל א, י, כד)'.
כלומר, מצופה ממנהיגי ישראל, כי לא ירדפו אחר הכבוד והשררה, אלא יקבלו אותן כעול המחייב אותם לנורמות מוסריות גבוהות ולאחריות יתרה כלפי בני עמם.
גם ממשה רבנו אנו לומדים את המידות הראויות למנהיג בישראל - "והאיש משה עָנָו מכל האדם על פני האדמה" (במדבר יב, ג). ומסביר האבן עזרא - 'שלא ביקש גדולה על אחיו'.
מכאן, שעל אף שכבוד מנהיגי האומה הוא כבוד האומה עצמה, ראוי למנהיגי ישראל לאחוז במידת הפשטות והענווה, ולהתעטר בגינוני כבוד רק על פי המידה הדרושה ובאופן שמייצג נאמנה את תרבות ישראל ומורשתה. נאחל לנשיאנו מקרב לב אורך ימים טובים בבריאות ובשמחה, ונקווה שאת יום הולדתו הבא יחוג באופן ההולם יותר את מסורת ישראל ואת מנהיגי ישראל לדורותיהם.
הכותבת הינה מנהלת הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן. הקליניקה מעניקה ייעוץ משפטי חינם לבעלי דין המעוניינים להתדיין בבתי דין רבניים לענייני ממונות. לפרטים נוספים - Shifra.Mescheloff@mail.biu.ac.il