אחד המשפטים הטעונים ביותר מתוך ההגדה של פסח, הוא ההצהרה: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". לא תמיד שמים לב למשמעות של המשפט הזה, במיוחד כששרים אותו בלחן יפה כל כך; אבל כשחושבים על זה, זה בהחלט יכול להעביר צמרמורת. זה כל כך אמיתי, וכל כך לא נורמאלי - ממש כמו עם ישראל עצמו.
תארו לעצמכם אדם, שמרגע לידתו, הוא מהווה מוקד לניסיונות חיסול. עוד בטרם למד לדבר, כבר מתארגנים נגדו כוחות מלאי שנאה, ומנסים להרוג אותו. בכל שלב מחייו - בינקות, בגן הילדים, בבית הספר, בתיכון, בצבא, בחיי הנישואין, לעת זקנתו - תמיד הוא נמצא על הכוונת של גורם רצחני כזה או אחר. זהותם של אויביו משתנה בכל פעם: פושעים, טרוריסטים, עריצים, מתנקשים, כנופיות פרועות או גדודים מאורגנים. חלקם מובסים ומושמדים, אבל על כל אויב שנופל, קם אחד אחר במקומו.
תארו לכם את החיים הללו, בצל השנאה המתמדת, בצל הידיעה שלא חשוב מה תעשה ואיך תתנהג - תמיד יהיו כאלה שלא מסוגלים לסבול את עצם קיומך, שלא יכולים לישון בשקט כל זמן שאתה מתהלך עלי אדמות. איזו צורה יש לקיום כזה? האם ניתן לגדול כך כבן אדם נורמאלי?
נשמע מטורף אולי - אבל זה בדיוק תיאור מצבו של כל אחד ואחד מאיתנו. כל יהודי, מהרגע בו יצא מהרחם, הופך אוטומטית למושא שנאתם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. זה לא מעניין אותם אם אתה דתי או חילוני, ימני או שמאלני. הם רוצים אותך מת. התירוצים משתנים כל פעם: זה בגלל שאתה עני מדי או עשיר מדי, מתבדל מדי או מתבולל מדי, כי אין לך מדינה משלך או כי יש לך מדינה משלך, כי אתה עבד או כי אתה כובש, כי אתה מאמין או כי אתה כופר. אבל התירוצים הם רק ההצדקה לשנאה הבסיסית העומדת ביסודה של האנטישמיות, שפושטת ולובשת צורה כל פעם, אבל לעולם נשארת. אף יהודי לא יכול לומר על עצמו "אין לי שום שונא בעולם". מעצם היותו יהודי, כבר יש לו שונאים בעולם. לא אחד או שניים, אלא מיליונים; ולא שונא ברמה של "לא דיבר אתו שלושה ימים", אלא ברמה של רצון להשמיד אותו ואת כל היהודים.
זו לא פראנויה; זו המציאות. כבר התרגלנו אליה כל כך, שאנחנו לא שמים לב לטירוף שבכך, לחוסר הנורמאליות שבמצב הזה. מדינת ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם, שמדינות אחרות מרשות לעצמן לדבר באופן חופשי וגלוי על השמדתה המוחלטת. לא על סכסוכי גבולות או מחלוקות מדיניות - על חיסול מוחלט של המדינה באשר היא, כולל חיסולם הפיזי של כל המוני היהודים הכרוכים בכך. וזה נורמאלי ולגיטימי, ואותם מנהיגים לוקחים חלק בכנסים חשובים וזוכים לכבוד בינלאומי. תראו לי עוד מדינה אחת, שמאז הקמתה היוותה מטרה לשאיפות השמדה בלתי פוסקות, ללא שום פשרה או הכרה מצד אויביה. תראו לי עוד עם, שבאופן קבוע כל כך נרדף ברמה כזו. אפילו השחורים, ששועבדו ודוכאו במשך שנים רבות, נחשבו רק לאנשים נחותים שהיחס הראוי כלפיהם הוא שעבוד - לא השמדה טוטאלית. אבל אותנו? אותנו צריך להשמיד כמובן, מה השאלה. הוויכוח הוא רק על הפרטים הטכניים - בבת אחת או בשלבים, בתאי גזים או בפצצת אטום, האם לומר את זה בפירוש או להסתיר את הכוונות. אבל אין מחלוקת על עצם השאיפה. ושוב, לא מדובר במשאלת לב של רשע בודד כזה או אחר, אלא של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, מגרמניה ועד איראן, ממצרים ועד וונצואלה.
שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. לא פעם אחת, לא פעמיים - בכל דור ודור; לא לשעבדנו, ולא לגרשנו - לכלותנו. אם מישהו רוצה הוכחה לכך שעם ישראל הוא עם לא נורמאלי, זו ההוכחה הטובה ביותר - כמובן בתוספת סיום המשפט: "והקב"ה מצילנו מידם". כי אף על פי כן ולמרות הכל, כל הכוחות העצומים שניסו לכלותנו במשך אלפי שנים, עברו מן העולם - ואנחנו עדיין פה. ורק אם נבין את מהות קיומנו הלא-טבעי, נוכל למלא כראוי את תפקידנו בעולם.
לאתר החדש של משה רט: www.mysterium.co.il