בשנים האחרונות נפוצה בארץ ובעולם הגישה של אפליה מתקנת לנשים בשוק התעסוקה, במינויים בכירים ובייצוג במוסדות השלטון. גישה זו מעוגנת בחוק שוויון זכויות האישה וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
כמי שעומדת בראש מוסד אקדמי דתי שמכשיר נשים במקצועות ההנדסה ומנהל העסקים, נושא מתן עדיפות לנשים בשוק התעסוקה עולה לדיון, הן בפן הפרקטי כאשר אני מנסה לשלב את הבוגרות בשוק התעסוקה, והן בפן התאורטי כאשר סטודנטיות משתפות אותי בהתלבטות שלהן לגבי האפשרות להגיע לתפקיד משמעותי בשוק התעסוקה.
נושא מתן קדימות לאישה הוזכר ונידון בספרות ההלכתית בברייתא, בתלמוד ובספרות הפוסקים.
הגמרא במסכת יבמות (דף ק) מספרת שרבא היה מקדים את הנשים "משום זילותא"(זלזול). רבא למד הנהגה זו מדברי הברייתא, שכאשר מחלקים מעשר עני נותנים לאשה תחילה "משום זילותא". המפרשים על הגמרא מסבירים שהבושה של המתנה בתור לקבלת מעשר עני או בתור לדיין מרובה אצל האישה מאשר האיש, וכדי להמעיט את תחושת הבושה נותנים זכות קדימה לאישה. גם הרמב"ם פסק להלכה: "ודין האשה קודם לדין האיש שבושת האשה מרובה" (רמב"ם פרק כ"א מסנהדרין הלכה ו'). ומאותו טעם של בושה יתירה שקיימת באשה נפסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רנ"א סעיף ח') "איש ואשה שבאו לשאול מזון, מקדימין אשה לאיש. וכן אם באו לשאול כסות וכן אם באו יתום ויתומה לינשא, מקדימין להשיא היתומה". על פי האמור לעיל נראה שהקדמת האישה לאיש קיימת רק במקרים בהם יש לאשה בושה גדולה יותר מאשר לאיש, אבל במציאות בה אין לאשה 'בושה' יותר גדולה מאשר לאיש, אין לה עדיפות. אם ננסה לבחון את נושא מתן זכות הקדימה לנשים בשוק התעסוקה מנקודת המבט ההלכתית, נוכל להגיע למסקנה שבהתמודדות על מקום עבודה אין לאשה זכות קדימה על פני האיש במידה שהנתונים של שניהם שווים, כיון שלא נראה שהעיקרון של "בושה" קיים במקרה זה. אך אם מצבה הכלכלי של האישה גרוע משל האיש, יש מקום להציע מתן עדיפות לאישה על פי העיקרון שבושתה של אישה שאין לה מזונות גדולה משל האיש (כמו במעשר עני).
אני מאמינה שאשה יכולה לכבוש את מקומה בשוק התעסוקה ובכל זירה אחרת אם היא רוצה בכך ואם יש לה את הכישורים הנדרשים. מניסיון רב שנים בתפקידי ניהול בכירים וכמעסיקה של נשים, אני יכולה להעיד שאין לאישה צורך להשתמש בחוקי אפליה מתקנת כדי לכבוש את מקומה בשוק התעסוקה, וכל מה שהאישה צריכה הוא רצון ואמביציה. כפי שכתב המשורר יוהן וולפגנג פון גתה: "בעל הרצון החזק מעצב את עולמו במו ידיו".
כותבת המאמר היא ראש קמפוס טל- המרכז האקדמי לב (מכון לב)