עוד מפלגה ציונית חדשה קמה ואנחנו אנא אנחנו באים. בכל שלוש המפלגות יש אנשים מעולים, עם רקורד מרשים של עשייה, אז למה לכל הרוחות הם לא מסוגלים לדבר אחד עם השני. זה יהיה נדוש לפרט כאן על מחיר הפילוג הוא כל כך ברור שקשה לי למצוא מניע רציונאלי לקיומו ננסה בכל זאת להצביע על הגורמים להתנהגות זו.
הפלגנות הציונית דתית עומדת כנראה על שני יסודות. היסוד האחד קשור למנגנון: איבדנו את היכולת לייצר מנגנוני הכרעה. בגלל שמדובר בציבור מאד אידיאולוגי אין לנו יכולת להסכים על מנגנון דמוקרטי שיתווה את המדיניות, את הדרך המעשית ויקבע בסופו של דבר את השורה התחתונה. בחברה בה אנחנו חיים כל פשרה היא קיצוץ בנטיעות וכל מי שלא סובר בדיוק כמוני הוא "שמאלן" או "פנאט" או "לייט" או "חרד"ל" ולכן אין סיכוי שנוותר אפילו על קוצו של יוד.
צאו וראו כמה ישיבות קמות חדשות לבקרים, חלקן מתוך מגמה להפיץ תורה ורובם כי לכל אחד יש בדיוק את המתכון הנכון ואת האידיאולוגיה הנכונה שאצל האחר היא "קצת" שונה. כמה תנועות נוער יש לנו, כמה מערכות חינוך ולבסוף התכונה הזו משתקפת גם במערכת הפוליטית. הגיע הזמן שנכיר בכך שיש משמעות להליכה משותפת ויש משמעות ציבורית רחבה לקבלת הכרעות באופן דמוקרטי, הגון ושקוף ושקבלת הכרעות דורשת פשרה כשסופו של דבר משתלמת מבחינה אסטרטגית ומבחינת ראייה לטווח ארוך ורחב.
היסוד השני והבעייתי יותר הוא המאבקים האישיים, כמו במשחק הכיסאות כולם אצים מסביב לתפקיד הנחשק ולא מסוגלים להרפות. פוליטיקה ציונית דתית אמיתית מוכרחה להראות אחרת, אבל אנחנו מוצאים בה את מרפקנות מהסוג בגרוע ביותר. היכן המנהיגים שבורחים מן הכבוד, ששונאים את הרבנות שמוכנים גם בעת הצורך לפנות את מקומם למתאים יותר או לראוי יותר.
ההתנהלות הזו גורמת נזק חינוכי עצום, קשה לדבר על ערכיות ועל קרוב לבבות בזמן שח"כ אחד שקשה להצביע על מחלוקתו האידיאולוגית עם חברו - משחק ב"ברוגז" עם רעהו. קבוצת כדורגל טובה פועלת בשיתוף פעולה, בשילוב ידיים ובהתכוננות משותפת למטרה. נראה שעל המגרש הפוליטי של הציונות הדתית כל אחד רוצה להיות החלוץ, להבקיע את השער ואין מי שיודע למסור.
יש לומר בפה מלא ההצלחה האישית אינה היעד. אנחנו לא מחפשים כוכבים, היעד הוא ההצלחה של הדרך ומתוך כך הצלחה של המדינה. אנחנו מחפשים קבוצה שתהיה בנויה על ההכרה שהשלם גדול מסך חלקיו.
יש מעט מאד זמן להתעשת, יש מאד זמן להתארגן ולכן חשוב להבהיר ריבוי המפלגות חסר התקנה מצטייר בעיני רבים מן הבוחרים פשוט כלא רציני, התחרות על סך הקולות המצומק הולכת להוביל לכך שרבים רבים לא ירצו לבזבז את קולם לריק ואת הצבעתם לבהלה ויתנו את קולם למפלגות לאומיות גדולות. קולות רבים אחרים פשוט ירדו לטמיון. הפעילים , הקמפיינים והאנרגיות יופנו איש כנגד מפלגת חברו וגם אם יעברו המפלגות כל שלושת את אחוז החסימה, מפוצלים ומסוכסכים - כיצד נוכל לדבר עם ילדינו על שליחות, על אהבת ישראל על אחדות? התוצאות של המציאות הזו תהיינה על ראש כל מי שהניח לזה לקרות.