ההשגחה העליונה סיבבה את מועד הבחירות לנשיאות ארה"ב, כך שיחול בו ביום של הבחירות לראשות "הבית היהודי". אירוע שכזה מזמין באופן טבעי הרהורים לגבי משמעותן של בחירות בכלל, ושל הבחירות הללו בפרט: מי מהשתיים באמת יותר חשובה? האם בחירתו של נשיא ארצות הברית, האיש החזק בעולם, שבהינף ידו ובהבל פיו יכול לחרוץ את גורלם של מיליונים - או שמא דווקא הבית היהודי הקטן, עם השפעתו הצנועה על הפוליטיקה הישראלית, הוא בסופו של דבר המקום ממנו תצא תורה שתאיר את העולם כולו?
כיהודים אנו יודעים היטב, שלא הגודל, הרעש והפקות הענק הם הקובעים. כאשר הקב"ה עצמו ניגש לבחירות, הוא נימק בבירור את השיקולים שלו: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי-אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל-הָעַמִּים; כִּי מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם, וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת-הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם". מלכים ואימפריות קמו ונפלו, משאירים אחריהם לא יותר מאשר חומר לארכיאולוגים; דווקא היהודי הקטן הוא ששרד, ובשורתה של היהדות השפיעה על העולם והאנושות הרבה יותר מאשר מלחמותיהם וכיבושיהם של קיסרים למיניהם. אז מי יודע - אולי דווקא ההכרעה בין אורלב לבנט תתגלה בעתיד כגורלית יותר מאשר הבחירה בין אובמה לרומני...
ואם מדברים על גורל, היהודי העומד לפני בחירה מוצא את עצמו תמיד במתח בין האחריות המוטלת עליו, ובין האמונה שהכל בידי שמים. מצד אחד אנו יודעים שחופש הבחירה הוא אחד מיסודות האמונה היהודיים, והאדם חייב להפעיל את שיקול דעתו ולקבל את ההחלטות במלוא כובד הראש. כל מעשה שנעשה, יכול להכריע את העולם כולו לכף זכות, או ההפך חלילה. אנחנו מכירים היטב, הן מחיינו האישיים והן מאירועים היסטוריים, דוגמאות רבות לבחירות קטנות לכאורה, שהשפיעו לבלי הכר על כל מהלך העניינים. היסטוריונים וסופרים אוהבים להשתעשע בתיאוריות של "מה היה קורה אילו" אדם מסוים היה בוחר באופן קצת שונה, ואיך היה נראה העולם במקרה זה.
אבל מצד שני, אנו גם יודעים שיש לעולם אדון ומנהיג, שהוא "הממליך מלכים ולו המלוכה", והוא לבדו הקובע מה יתרחש ואיך יתנהלו הדברים. האדם יכול לתכנן תוכניות מתוחכמות ולהשקיע בחישובים מסובכים, ובסופו של דבר התוצאות תהיינה שונות לגמרי ממה שתכנן וציפה. במובן מסוים, הבחירה האנושית אינה אלא הצגה; מה שהוחלט מלמעלה, הוא מה שיקרה. כלשון הרמב"ן, "שהגזירה אמת והחריצות שקר".
אז אם הבחירות שלנו אינן משפיעות באמת על המציאות, מה הטעם בהן? התשובה היא, שגם אם איננו יכולים לשנות את העולם, הרי שאנו יכולים לשנות את עצמנו. הבחירות שאנו עושים חושפות את רצונותינו האמיתיים, ומגלות מי אנחנו באמת. אדם החולם חלום, ובחלומו הוא ניצב בפני החלטה גורלית - הרי שהבחירה שיעשה מבררת את רצונו ואישיותו, גם אם לחלום עצמו אין שום ממשות. ובסופו של דבר, זה תפקידנו בעולם הזה. הנשמה שלנו ירדה למסע של החיים הארציים, לא כדי להשליט בעולם מערכת כלכלית כזו או אחרת, או לחלק את התקציב בצורות כאלה ואחרות, אלא בשביל לגלות את עצמה ואת האלוקי שבה. זוהי משמעותן האמיתית של הבחירות שאנו עושים, וזו ההשפעה היחידה שיש להן - והיא גורלית הרבה יותר מהשאלה מי ישב על כסא הנהגת המפלגה או המדינה בסוף היום.
נראה שבמציאות של ימינו, אנשים נוטים להתחמק מבחירות גורליות, ולהימנע ממחויבות ולקיחת אחריות. הם יכולים להשקיע את הונם, זמנם ומרצם במלחמת חורמה על החלטות פוליטיות כאלה ואחרות, אבל להישאר דוממים במידה חשודה בכל הקשור לשאלות החשובות באמת: במה אתה מאמין? למי אתה נאמן? מה הכי חשוב לך בחיים? לאן אתה שואף, ומה אתה מוכן להקריב לשם כך? משום מה בנושאים האלה, אותם לוחמים פוליטיים ייטו פעמים רבות להשמיע תשובות מעורפלות וחסרות משמעות. קל מאד לבחור נציג במפלגה או בכנסת; קשה יותר לבחור באמת בין אמונה וכפירה, בין רוחניות לחומרנות, בין קודש לחול ובין ישראל לעמים. יותר פשוט לאמץ עמדה פלורליסטית נחמדה ובלתי מתחייבת; אבל זו לא בחירה, אלא בריחה.
אז נאחל לכל הבוחרים, בארץ ובחו"ל, שיעשו את הבחירה הנכונה - היום ובכל יום - וה' הטוב בעיניו יעשה.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט.