סגור
חדשות כיפה

תפילה אינה קונצרט

באחרונה פשט המנהג לנגן בתפילות חגיגיות, במיוחד בראש חודש ובחול המועד. הרב אבינר מסביר כי מעולם לא נהגו כך בעם ישראל, וכי יש להיזהר מלהפוך את התפילה - לקוצרט: "תפילה לשם חוויה זו המצאה נוצרית"

תפילת חול המועד עם כלי נגינה, בבית הכנסת

תפילת חול המועד עם כלי נגינה, בבית הכנסת 'אור פשוט' בקדיתאצילום: דוד כהן, פלאש 90

[ראיון בתקשורת – רשם הרב מרדכי ציון]

ש: מה דעתו של הרב על המנהג החדש לנגן בתפילה, ובמיוחד בהלל בחול המועד ובראש חודש?

ת: אין לי דעה. כיון שזה מנהג חדש, זו שאלה שצריכים להכריע בה גדולי הדור, ודעתי הענייה כדעתם.

ש: אבל אם היו שואלים את הרב, מה הרב משיב?

ת: הנה, שאלת את דעתי, וזה מה שהשבתי, שעלינו לא להמציא דרכים חדשים לעבוד את ד' אלא לשאול גדולי עולם. במדע ובטכנולוגיה, טוב מאוד להמציא, אך בתורה אין להמציא, הרי ד' הדריך אותנו איך לעובדו. עיין פירוש העמק דבר לנצי"ב על הפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם, שחז"ל אומרים שזה מתייחס למצוה – כלומר אל תמציאו דרכים חדשות לקיים מצוות.

ש: הפתגם ידוע: חדש אסור מן התורה! הרב מסכים עם החתם סופר?!

ת: אני מקבל בחרדת קודש את דבריו. אך כמובן, לפעמים יש דבר שנראה חדש, אבל אפשר להתירו, כי באמת הוא ישן, כדברי מרן הרב קוק בספרו מאמרי הראיה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק והיה אם שמע תשמעו: אם תשמע בישן, תשמע בחדש.

ש: אבל יש מנהג ישן לנגן בבית המקדש?

ת: אנו לא בבית המקדש. בבית המקדש גם הקריבו קרבנות בשבת. בית המקדש הוא עולם אחר. כל הדורות התפללנו, וכל הדורות היו לנו כלי נגינה, ובכל זאת לא ראו לנכון לנגן בתפילה.

ש: בעבר היו גם קהילות בהן ניגנו, כגון בקבלת שבת, כמובן לפני שבת?

ת: אלו מקרים בודדים יוצאי דופן ולא פוסקים על פיהם. אדרבה גדולי ישראל התנגדו להכנסת עוגב לבית הכנסת, כגון החתם סופר (שו"ת חת"ס ח"ו פד-צו.  חו"מ קצב.  מובא בכה"ח קנא יט ובמ"ב שלח סק"י) ועוד. ועיין שדי חמד (ז 404).

ש: אולי זה היה רק אז בגלל חשש דימוי לנצרות?

ת: גם גדולי הדורות שלנו אסרו, כגון שו"ת מנחת יצחק (ה צז), שו"ת בצל החכמה (ב פה) ושו"ת שבט הלוי (א כו).

ש: אלו רבנים חרדים?

ת: מה זה משנה? אין הלכה חרדית והלכה ציונית. וגם רבנים ציונים אסרו כגון מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט לו), הגרב"צ עוזיאל, ובימינו הג"ר יעקב אריאל והג"ר דב ליאור. ובזמן האחרון הרב יהושע ון דייק כתב על זה מאמר מקיף בתחומין (לח).

ש: אבל הרבנים המתירים טוענים שהתפילה משעמעמת, והניגון מרומם את התפילה ויוצר התעלות וחוויה.

ש: אין מצוה של חוויה. אמנם זה נחמד, איך אין זו מצוה. המצוה היא לעבוד את ד'. תפילה לשם חוויה זו המצאה נוצרית. אחד מאדמו"רי גור אמר שיש מאות ואלפי הלכות תפילה, ואין הלכה אחת שחייבים להתרגש. גם הגרי"ד סולוביצ'יק התבטא כמה פעמים נגד דרך הרפורמים שהופכים את התפילה לחוויה נעימה. אבל הוא ודאי מסכים שכתוצאה מעבודת ד', אדם יחוש שמחה.

ש: אז הרב מסכים שיש לעבוד את ד' בשמחה?

ת: מה שייך: אני מסכים?! זה כתוב בתורה, אבל יש להבין מה פירוש שמחה זו. הרמב"ם כותב בסוף הלכות סוכה ולולב ששמחה של מצוה היא השמחה שאני עובד את ד' ומקיים מצוותיו.

ש:אך זה נכון לכל מצוה ולא רק לתפילה. אין משהו מיוחד בתפילה של התעלות נפשית?

ת: בודאי יש. היא נובעת מהמילים שאומרים, ולא מהמוזיקה שמלווה. זו הנאה של מוזיקה ולא שמחה על כך שאני עובד את ד'.

ש: נחזור לבית המקדש. יש רב מנגן שטוען שניגון בתפילה מעורר כיסופים לבית המקדש?

ת: וכי גדולי עולם בכל הדורות לא חשבו על כך?! בית המקדש אינו מקום קונצרט אלא מקום עבודת ד', אך היא מלווה במוזיקה קדושה של הלויים שהיו אנשים קדושים, כמבואר בספר הכוזרי סוף מאמר שני. בית המקדש לא נחרב בגלל שלא ניגנו, אלא בגלל עוונותינו. לכן, כיסופינו לבית המקדש, חייבים להביא אותנו לכך שנעשה תשובה, ובזה ייבנה בית המקדש. ואדרבה הגרב"צ עוזיאל כותב שאם מנגנים בבית הכנסת עוברים על "אם אשכחך ירושלים", שהרי חכמינו קבעו שלא לנגן זכר לחורבן, וזה נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקס).

ש: זאת הבעיה?

ת: זו גם בעיה. הבעיה העיקרית היא כמו שכתוב בשדי חמד להפוך את התפילה לקונצרט (שם 403). אלא צריך חרדת קודש.

עקבו אחרינו בטוויטר
יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
24.04.2019

1. זו אחת הבעיות שרבנים לא מוכנים לקחת על עצמם החלטות אמיצות המתחשבות גם בצרכים רגשיים של אנשים ובעיקר נוער.ואם אין לזה בעיה הלכתית טהורה אין טעם לאסור א (רפול)

אגב גם החסידים שהכניסו מנגינות לתוך התפילה עשו מהפכה שלא נהגו כך לפניהם ואכן יש עדיין קהילות של מתנגדים שאינם מכניסים מנגינות לתפילתם ואני לא רוצה לתאר איך נראית התפילה הזו

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

2. 1 - זו הבעיה! דורשים מרבנים להיות "אמיצים" (כשהכוונה כמובן לעשות מה שנוח לדורשים...) ולא דורשים מהנוער והציבור להיות אמיצים... (הרב מביא מקורות הלכתיים. אתה ממציא שאין בעיה הלכתית )

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

3. ומה עשו הלוויים בבית המקדש (יעקב)

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

4. הרב כבר כותב על כך במאמר (ל-4)

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

5. גישה אשכנזית שם היתה בעיה נוצרית ורפורמית (ס"ט)

פה בארץ ישראל צריך להשתחרר מכך וללכת בדרך ההלכה ומבחינה זו הניגון מעורר את הכוונה

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

6. למגיב מס' 5 (אברהם)

לא ידוע לי שבבתי כנסת של עדות המזרח נהגו להכניס כלי נגינה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

7. החלטה אמיצה היום, = לשמור על ההלכה כפי שהיא. (ידידיה שילה)

אין שום אומץ בזה שמתירים דברים שכל הפוסקים החמירו בהם. זו כניעה ללחץ של דעת הקהל. מי החצוף שנותן לרב אבינר ציונים באומץ לב. שיזדהה בשמו ויעמוד מאחורי הדברים. שקודם יקים ישיבה בלב אוכלוסיה של מוסלמים, ואחר כך יטיף על אומץ.

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

8. צדיק שאין הלכה כמותו (איוב)

צדיק שאין הלכה כמותו נחשב כאיוב שלא מבין את בניו. מדוע אין הלכה כמותו כי הוא פוסק לפי דורות קודמים לא יכול לקבל שיפתח בדורו כשמואל בדורו ולכן ממשיך לדרוש אל המתים מדורות קודמים. זו ענווה פסולה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

9. למגיב 5 ההיפך הוא הנכון (ארציאלי)

גם אני חשבתי כמוך אבל כשעיינתי בהלכה גיליתי שבפוסקים הספרדים יש אחדות דעים נגד נגון בתפילה יותר מאצל האשכנזים. כך הרב חיים פלאג'י, השדי חמד, כף החיים ועוד. צע"ג על הרב שמואל אליהו שהחל בשנים האחרונות לעודד תפילות עם נגונים.

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

10. הרב גם אוסר לעלטת להר הבית מתרחק מכל התקדמות אפשרית לגאולה (לא מפליא שזו דעת הרב.. )

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

11. מגוחך (אילן)

זה כמו לשאול אם ראוי להקים מדינה- זו הכחשת המציאות. כולם כיום מתפללים עם כלי נגינה למי רלבנטי הפסק הזה חוץ מליצור מחלוקת מיותרת.

דווח על תגובה לא ראויה
24.04.2019

12. ל-10 ו-11: גם זו התעלמות ( )

הרבנות הראשית, לדורותיה, שאינם חשודים ב"בריחה מהגאולה" התנגדה מעלייה להר הבית, כולל הרב קוק האב והבן. אז כנראה לא כל מה שנראה כ"ריצה לגאולה" היא אכן כזו, וכשם שאל לדחוק להרחיק את הקץ כך אל לנו לדחוק את הקץ ובייחוד בנושאים שההלכה המחמירה בהם גדולה ורחבה (בבקשה תראו לי איפה ההלכה אוסרת הקמת מדינה או עליה והתיישבות בארץ, לעומת זאת, יש אין ספור הלכות המגבילות בפועל דברים הקשורים להרב הבית).
להגיד "זה מה שהציבור עושה ולומר את ההלכה זו ההתנגדות למציאות" - טענות מטופשות כאלה מזכירות לי את הטענה של אליהו הנביא "ואיוותר לבדי נביא לה'". לפי ההגיון שלכם, מכיוון שבמציאות העם נהג אחרת, אליהו הנביא (וכל שאר הנביאים...) היו צריכים לשתוק! כמו גם הרבנים שקראו לעלות ארצה - הרי המציאותהיא שהעם יושב בגלות... כאשר המציאות אינה תקינה, חובה לנסות לשנות אותה! לעומת זאת, כאשר אין הלכה ברורה, כאשר לא ברור מה צריך לפסוק, אז אומרים "פוק חזי מאי עביד עמא" - כמו בדיון עם בני בתירא והילל שלא ידעו מה קורה עם ערב פסח שחל בשבת... אבל כאשר הכיוון ההלכתי ברור, המציאות דורשת שינוי בהתאם. וכי בגלל שרוב הציבור במציאות מחלל שבת נפסיק ללמד הלכות שבת???

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הדיון בעליון, היום צילום: יונתן סינדל/פלאש 90

דרמה בבית המשפט העליון

קרא עוד