שאלה: שמעתי שהמנגינה המפורסמת של חייב איניש לבסומי, לקוחה משיר רומני על אהבת נשים. זה לא פוסל?
תשובה: ידוע. אך מותר, כי המנגינה נטמעה, ואף אחד לא יודע מאיפה באה. מי שהדביק אותה היה הרב יעקב קופל רייניץ, ר"מ בכופר הרואה לפני יותר מחמישים שנה.
הג"ר עובדיה יוסף מסביר שמנגינה ישנה שנשכחה משימושה לעבודה זרה או שיש לה שימוש אחר, הינה מותרת. והוא הדין שירי עגבים. שירי עגבים הם שירים לא צנועים. אסור להשתמש בהם לחזנות או לשירים בעלמא, כי יחשבו על דברים פרוצים, אבל אם כבר נשכח שורשם, הם מותרים (שו"ת יביע אומר ו או"ח ז. שו"ת יחוה דעת ב, ה).
הגר"ע יוסף שם מביא משו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ג, עב) שאפשר "לגייר" מנגינה, וככה נהגו לרוב. הרי כל מה שנקראת מוסיקה חסידית, לא הבעש"ט חיבר, אלא היא מנגינות של קוזקים. הקוזקים הם רוצחים, שרצחו אותנו בגזרות ת"ח ת"ט, אבל היו להם מנגינות יפות. באו אדמו"רים, לקחו את המנגינות וגיירו אותן. הרי גם קוזק עצמו אפשר לגייר.
יש חידוש גדול של שו"ת כרך של רומי (סי' א) לרבי ישראל משה חזן, הרב הראשי של רומא. הוא אומר שרבנים נכנסים לכנסיות, מתגנבים אחרי הפרגוד, מקשיבים למנגינות של הכנסייה ומכניסים אותן בתוך בית הכנסת. הוא אומר שהמנגינות האלה תופסות את הלב ומעוררות את הכוונה. אבל שו"ת ציץ אליעזר (יג, יב) תוקף אותו ע"ז בחריפות. אמנם שו"ת כרך של רומי לא פוסק שזה מותר אלא מעיד שככה עשו אז הרבנים. אבל האחרונים לא קיבלו דעתו.
לכן, מותר לשיר חייב איניש לבסומי במנגינה הידועה, כי מותר שיר אם מקורו נשכח וגם אפשר לגייר מנגינה.