למען גילוי נאות אציין כי גדלתי בעיר אשדוד הרבה לפני מה שמכירים היום, אז לא מפותחת ותיירותית, פשוטה ורגועה יותר, המסורתיות היתה בה לשם דבר, ואף סביבתי המשפחתית והחברתית הוגדרה עם אוריינטציה דתית- מסורתית מובהקת.
אלו גרו לצד אלו עם יחסי שכנות כמו בכל מקום רגיל, בהם מצויה שונות בין האנשים, לטוב ולמוטב.
המקום בו מרביתנו נפגשנו היה בבית הכנסת שם התקבלו כולם בברכה גם אלה שפקדו אותו רק בשבת של האזכרה לסבתא או בליל פסח או יום הכיפורים, חולצות לבנות עם צבעוניות ישבו זה לצד זה בנעימות.
מעולם לא בדקו בציציותיו של איש לפני שהעלוהו לתורה, כולם עלו והתברכו וכך גם היתה האווירה בעזרת הנשים.
אך היה ברור לכולם לקרובי משפחתי ולשכניי , שהוגדרו כמסורתיים, אלו שהלכו לקולנוע או לחוף הים לאחר התפילה, מהי הלכה והיכן הם ביחס אליה, וכמה שהלכו רחוק ממנה מעולם לא ניסו לקדם או להוות גישה שמבקשת להגדיר מחדש את ההלכה היהודית כדי ליצור קנון מכיל וטולרנטי ולייתר את ייסורי המצפון מכליותיהם, ידעו הם בסתר ובגלוי שאמנם בחרו לעצמם אורח חיים 'משוחרר יותר', אך ההלכה ופרשנותה נמצאת שם בבית הכנסת אצל זקני העדה עם הספרים הדהויים , ואף כי רחקו הם ממנה תמיד חשו שחלקם לא נפקד מנשמתה.
יצוין עוד, כי בנוסף למי שביקש חיים קלים יותר, צריך להבין כי עסקינן באנשים פשוטים וטובים שצביון החיים הדתי שלהם נבע מחוסר ידיעת ההלכה, ממלא עשו כפי שראו בבית וסברו שזאת ההלכה ולא מתוך בירור ראוי או הגדרה הלכתית שונה.
על כך אין חולק, כי תמיד היה ברור לכולם מהי יהדות והלכה שלמה, לימים שמעתי מחלק מקרוביי, שככל שהתרחקו הם מהמחויבות לה, בסתר ליבם קיוו שאחיהם שנותרו בבית הכנסת ישמרו את הצביון הישן והמקורי עבור הדורות הבאים, אולי גם הלא מודע הנשמתי שלהם ביקש לעגן עבורם מקום איתן שיהא להם לאן לחזור אליו בעתיד. מי יודע .
לכן בצמתים שונים של חייהם בשמחה או אבלות פנו תמיד אל המוכר והמקורי ולא בקשו חלופה נוחה יותר ולאו דווקא מהכרח ביורוקרטי.
כואב לראות איך כיום ברוח הפוסטמודרניזם קיימת מגמה לא הגונה, בעיקר של הבאים מהחוץ או אלו שמבקשים לעצמם יהדות נוחה יותר, לשכתב ולהגדיר מחדש את ההיסטוריה של הקהילתיות הספרדית לגווניה ולציירה כטוב בעיניהם.
מי שהכיר ונפגש (ולא רק עיין בחלקי תשובות וד"ל) עם גדולי רבני צפון אפריקה, נוכח לדעת מהי דקדקנות וחריפות הלכתית ויראה שלמה ויחד עם זאת חמלה כלפי הבנים שרחקו מתורתם, אמנם התייחסו באהבה כנה אך לא בהסכמה לדרכם האחרת או ניסיון לעגן אותה הלכתית.
ממליץ להלך בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל כפי שכתב באיגרותיו ובמאמרו הגדול לשני בתי ישראל שעסק בהיבטים השונים של הספרדים והאשכנזים והטיב לחבר ולזקק את החלקים של עדות ישראל אלו, מתוך הבנה איך הם בונים את נשמת האומה ומקדמים אותה ליותר דבקות בקב"ה וממלא לתיקון עולם אמיתי.
בברכת ומלאה הארץ דעה את ה'.
המאמר בתגובה לפרויקט "חכמה מקדם": דתיה או מסורתית? לחכמי היהדות הספרדית הפתרון