יהדות אתיופיה: המסע עדיין לא תם!

חג ה"סיגד" נתפס בציבור הישראלי כחג עדתי, ובכך מפסיד הציבור את המשמעות האמתית של הגאולה וכריתת ברית מחודשת עם הקב"ה

מרדכי ברוך
כז בחשון התשעח
,
16 בנובמבר, 2017 10:40
חג הסיגד

חג הסיגדצילום: Miriam Alster/Flash90

זה היה בשנת 1862,עמוק בתוך המאה ה -י"ט . בעולם היהודי החלה התעוררות עלייה לארץ ישראל וציפייה לגאולה. אבא מהרי סותאל, מנהיגה הרוחני של יהדות אתיופיה, המכונה גם קהילת "ביתא ישראל", מקבל מסרים שמימיים שהגיעה עת הגאולה.

המיסיונר מרטין פלאד שנתקל בו בשנת 1862, מתאר דמות עוצמתית, ממוקדת, בעלת חזון ותודעה גאולית עמוקה :

'' פעם אחת נתוודעתי אל אבא מהרי, שהיה משוכנע לגמרי כי קרובה העת שבה יקבץ האל את היהודים מקרב כל העמים אל ארץ אבותיהם. הוא האמין כי אז הם יבנו את מקדשם בירושלים, כמתואר בנבואת יחזקאל, ויעבדו את האל על-פי תורת משה ''

המנהיג הרוחני של ביתא ישראל לא נשאר ברמת הדיבורים –הוא אירגן מסע לארץ ישראל.

מסע זה לא צלח ונעצר בים סוף. המסע ארך כשלוש שנים, שבמהלכן נפלו קורבנות רבים ורק מעטים שרדו אותו.


בניגוד להיגיון האנושי, בקרב יהודי אתיופיה מסע זה נחשב כאירוע מכונן וחיובי .

הסיבה לכך היא, שבעקבות מסע זה, החלה להשתנות תודעת ביתא ישראל: מציפייה פאסיבית לגאולה במשך יותר מאלפיים שנות גלות, למצב של ציפייה אקטיבית דהיינו עשייה למען הגאולה.

בפרשת לך  לך, יש את הקריאה של הקב"ה לאברהם אבינו ללכת אל ארץ ישראל. "השפת אמת" מציין שהקריאה הייתה לכל בני העולם ,אך היחיד ששמע אותה ונענה אליה היה אברהם אבינו.

אבא מהרי, ביכולתו לשמוע את פעמי הגאולה שהדהדו בכל העולם ועוררו רבים בגלויות ישראל, הלך בדרכו של אבי האומה, דרך, הדבקות המוחלטת לקלוט את דבר ה' ולהיענות אליו. על אף ש"ביתא ישראל" היו מנותקים מכל הגלויות – הוא זה שהחל במהפך התודעתי של "ביתא ישראל".

במבחן המציאות אנו נוכחים לדעת שחזונו של אבא מהרי מתקיים – הקב"ה  קיבץ את עם ישראל אל ארץ אבותיהם ,ובע"ה אנו מאמינים  שמדינת ישראל  והעם היושב בציון ילכו  בחוקות תורת משה, ומתוך כך ייבנה בית המקדש בקרוב.

אך מסעו של אבא מהרי בפרט ושל עם ישראל בכלל, לעבר הגאולה עדיין לא תם!

כדי להגיע לשלב הבא ,שבו מדינת ישראל והעם היושב בציון ילכו בדרך התורה, אנו צריכים ללכת בדרכם של מבשרי הגאולה - לאבחן את האתגרים ולהיענות להם.

יום ה'סיגד'(מלשון סגידה והשתחוויה) הוא הזדמנות טובה לכך. לצערנו, בציבור הישראלי אין מודעות למשמעותו של ה'סיגד', והוא נתפס כחג עדתי, בלי שום רלוונטיות לימינו אנו. יש לדעת שמקורו של החג נעוץ במעמד כריתת הברית של עזרא ונחמיה, אשר נערך במציאות רוחנית ירודה של העם. באותה תקופה הקשר בין העם לבין אלוקיו היה רופף, רבים משבי ציון היו מדלת העם, ושמירת המצוות לא הייתה חלק מתרבותו העיקרית. כריתת הברית במצב כזה, מבטאת את ההבנה כי גם בתוך מציאות ירודה, של נישואי תערובת, דלות רוחנית וחומרית, כפי שהייתה אז, ניתן לחזור לברית רעננה ולחדש ציבוריות שעוסקת בחזון אלוקי וקדוש.

במציאות של ימינו במדינת ישראל, בה ישנם חלקים נרחבים בעם שיחסם לתורה הינו רופף, עלינו לדבוק במידתם של אברהם אבינו, עזרא ונחמיה ומהפכני גאולה נוספים -  לזהות את המשימה,  ולהירתם אליה במלוא הכוח.

בדורנו אנו נדרשים לפעול להעלאת הקומה הרוחנית של העם היושב בציון, לקומת ירושלים. כאמור ,הסיגד הינו הזדמנות מצוינת לעשות זאת, ובכך נשלים את המהפך התודעתי הנדרש שהחל אבא מהרי ,ולהפכו ליום כלל ישראלי המבטא את השאיפה לחיזוק תודעתה הרוחנית של מדינת ישראל, דרך כינוסים, ימי עיון וכד' שיעסקו בכך - וכך נזכה בע"ה למדרגת ירושלים ובית המקדש.

הכותב הוא חוקר במכון 'תורת המדינה' בישיבת בית אורות, מיוצאי אתיופיה, לרגל חג הסיגד

 

 

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
17.11.2017

1. שכחת פרט (ישראל)

לפי מה שזכור לי כאשר אבא מהרי זצ"ל הנהיג את העם לים סוף הוא הרים את המטה (כמו שמשה הנביא זצ"ל עשה) ובגלל שהים לא נחצה .הוא וכל העם הבין שזה עדיין לא זמן העלייה. וחזרו בחזרה . (ויש הרבבהה סיפורי גבורה שדוממים ולא מסופרים)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
מכינת עלי צילום: מכינת עלי

איש צוות במכינה בעלי אובחן כחולה קורונה - התלמידים נשלחו לביתם

קרא עוד