א. "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הורו לאחר התייעצות, ובתיאום עם ראש הרשות לניירות ערך, על פתיחת חקירה משמעתית בעניין התנהגותו של עובד הרשות לניירות ערך. החקירה תנוהל על-ידי אגף החקירות של נציבות שירות המדינה".
אני מתקשה להבין כיצד מרשה לעצמו היועמ"ש בתגובתו לתקשורת לעשות הפלאה (הבדלה) בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע. מה ראה היועץ אדום יותר בדמו של העובד יותר מדם השופטת?!
ב. ממערכת בתי המשפט נמסר לחדשות עשר: "המונח תיאום אינו מן העניין. מדובר בשופטת המכירה את הפרשה מתחילתה. הדיון המקדים נועד לצורך התעדכנות בחומרי החקירה. מכל מקום החלטת ביהמ"ש נעשית באולם, לאחר שמיעת הצדדים, בהתאם לחומר החקירה וצרכי החקירה ואלו בלבד".
אם חשבתם שהבעיה היא נקודתית, באה התגובה הזו של מערכת בתי המשפט ומספרת לכולנו שהבעיה בבתי המשפט מערכתית.
למרבה הזוועה הבעיה כל כך חמורה עד שנציגי מערכת המשפט לא מוכנים לראות במסרונים הללו "תיאום" ומבקשים לסמא את עיני הציבור בדבר שיקול דעתה המקצועי של השופטת.
ג. הזילות של שופטת והשעשוע שלה ב"הארכת מעצר" של חשוד כל שהוא - צריכה להדיר שינה מעיני הציבור.
ד. על פחות מזה,הרבה פחות מזה. על מחזור בקבוקים ונרות נשמה פתחו חקירה בבית ראש הממשלה. "כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה, שהמשפט לא חל עליה. כל פעולה נתפסת בעולם המשפט. ..." כה אמר אהרון ברק.
ה. כששמעתי לראשונה את אשמותיו של אלשיך בדבר ה"חוקרים הפרטיים" של ראש הממשלה, חשבתי שאם אמת יש בטענה הרי שראש הממשלה צריך לשבת בכלא. (אני עדין חושב שזה נכון במידה והחוקרים הללו נועדו על מנת להלך אימים על חוקרי המשטרה ולמנוע מהם להגיע לחקר האמת).
כשתמונת המצב המתגלה מראה שחיתות מוסדית המצביעה על נסיון הפיכה שלטונית בעזרת מערכת האכיפה או לכל הפחות התערבות גסה בשלטון. הרי שנתניהו בעיני רשאי ואף חייב להשתמש בחוקרים פרטים לבקר את המערכת הזו.
ו. ברור שהכתם והקלון שהוטל במעשים אלו על מערכת המשפט עושה עוול לשופטים רבים שעמלים לקיים "בצדק תשפוט עמיתך". דא עקא חומרת המעשים והפיגוע שנעשה בדמוקרטיה הישראלית צריכים לעורר את הציבור לדרוש ועדת חקירה ממלכתית לבירור הנושא עד תומו.