התחזית הקודרת של המומחה הצבאי: "נצטרך עוד ארבע שנות ייצור"

מאז היוודע דבר האסון הנורא בתקרית פיצוץ המבנה בעזה שגבתה את חייהם של 21 לוחמים, ברשת נשמעות שוב ושוב טענות על כך שאת הפעילות הקרקעית שביצעו הלוחמים ניתן היה לבצע גם באמצעות חיל האוויר, מהלך שהיה חוסך בסיכונים וחיי אדם. במסגרת אותן טענות צה"ל הואשם בהפקרה וסיכון של הלוחמים לטובת חיסכון של חימושים אווירים במסגרת מדיניות של "כלכלת חימושים". חוקר הביטחון יאיר אנסבכר הסביר בראיון לחדשות כיפה מהי כלכלת חימושים, והאם מדיניות זו קשורה לאסון הנורא.

יאיר אנסבכר, צילום: פנחס עמנואל

מה זו כלכלת חימושים?

"כלכלת חימושים זו בעצם בעיה בשני ממדים" מסביר אנסבכר. "בממד הראשון הבעיה שישראל התרגלה להסתמך על תחמושת אמריקנית שגרמה לנו לקצץ בהדרגה ביכולות ייצור העצמאיות שלנו, ולהיכנס לתלות בארה"ב". אנסבכר מתאר את היחסים בין ישראל לארה"ב בכל הקשור לאספקת תחמושת כיחסים של תלות ומסכם: "פעם היינו בסיוע אמריקני, והיום אנחנו בתלות באמריקנים. זה תהליך שנמשך לאורך שנים, בערך 30 שנה".

הסיבה המרכזית למחסור בתחמושת ארטילרית ואווירית

המחסור בתחמושת מהווה בעיה כלל עולמית והוא נובע מהמלחמה באוקראינה שאותה הוא מגדיר כ- "בזבזנית". "אנחנו מדברים בעיקר על תחמושת נפיצה, פגזים לארטילריה ולטנקים, וגם חימושים להטלה כמו טילים, רקטות וכדומה" מגדיר אנסבכר. "המלחמה באוקראינה מאוד בזבזנית, והיא צורכת הרבה יותר תחמושת ממה שהמערב התרגל".

המלחמה באוקראינה לפי אנסבכר מהווה נקודת מפנה עבור העולם המערבי. "במסגרת המלחמה הגלובלית בטרור, המערב התרגל בעשרים שנה האחרונות להילחם בטרור באופן נקודתי עם מבצעים מיוחדים, כטב"מים, ואמצעים כאלה ואחרים. לעומת זאת, המלחמה באוקראינה היא מלחמת עולם על אש קטנה או בינונית וממושכת".

אוקראינה, צילום: shutterstock

הבעיה - קצב ייצור התחמושת: "נצטרך ארבע שנות ייצור"

האם יש צפי לפתרון עבור המחסור בתחמושת שהתפתח כעת?

"כדי שהמערב יחזיר את המלאים שקדמו למלחמת אוקראינה-רוסיה נצטרך ארבע שנות ייצור" מעריך החוקר. "זאת אומרת, זה לא עניין של כסף, כמו עניין של ייצור, של ליינים". הוא מדגים לנו במשל: "כסף אתה לא יכול להטיל ממטוס או לירות מלואה של תותח. כסף זה משהו שצריך לקנות איתו תחמושת, אבל הוא לא מחליף תחמושת".

"כלכלת חימושים נכונה בכל מלחמה, ועכשיו עוד יותר"

"אמריקה הוציאה הרבה מאוד פגזים לאוקראינה. ולכן בעצם יש לנו צורך לכלכל בחכמה את התחמושת. מתוך הבנה שיש לנו כרגע שתי חזיתות לפחות, ואולי גם חזיתות נוספות ולכן צריך לנהל את התחמושת בחכמה. זה נכון בכל מלחמה, ועכשיו עוד יותר".

אין קשר בין כלכלת החימושים לבין האסון

אחרי שהגדרנו היטב את כלכלת החימושים, אנחנו שואלים את אנסבכר האם הוא סבור כי קיים קשר בין מדיניות זו לבין ההחלטה להשמיד תשתיות טרור מהקרקע והתקרית הקשה שאירעה אתמול. אנסבכר משיב בנחרצות כי הוא לא רואה קשר בין הדברים. "באופן עקרוני זאת הייתה פעולה נכונה, הצבא לא עשה משהו שהוא לא נכון מהותית. הפעולה שנעשתה אתמול אינה קשורה לכלכלת החימושים כיוון שממילא לא כל דבר דורש הזנקת F-15".

"במקרה הזה, הפעילות שצה"ל עשה היא פעילות נדרשת ונכונה, פעילות סיזיפית מהסוג שהוא עושה בהרבה מאוד מקרים אחרים, ואתה לא שומע על זה והכל עובר בשלום" הוא מוסיף: "יש פעולות שאתה יכול לעשות ללא כל בעיה מהקרקע עם חומרי חבלה ששייכים למערך זרוע היבשה. הוא יודע לעשות את זה טוב מאוד, הוא עשה את זה אולי באלפי אירועים במלחמה הזאת, והכל בסדר".

לדבריו, הפעלת תחמושת מהקרקע נדרשת גם לצורך הספק טוב יותר. "זה כמו חבילות או סחורה, כלומר כמו לקחת סחורה ולהעביר אותה ממקום אחד למקום אחר. זה עניין של הספקים, ככל שאתה מספיק יותר, אתה יכול לעבוד יותר מהר ולהשיג יותר". אנסבכר מזכיר כי המחיר של הפעלת חיל האוויר יקר יותר בהרבה היבטים. "מדובר בשעות דלק סילוני, גיחות, וכמו כל כלי רכב יש לו גם בלאי".

הרמטכ"ל בזירת האסון, צילום: דובר צה"ל

איזו הפקת לקחים כן נדרשת?

"מה שצריך להפיק פה אלו לקחים ברמה המבצעית, כלומר הטקטית. וכאן יש מקום דחוף ואפילו בהול להפיק לקחים, כי האירוע הזה מזכיר את האירוע הקודם, שגם בו היה כמות גדולה של אבדות". הוא מתכוון לאירוע המשאית שאירע לפני חודש ובו נפלו שישה לוחמי צה"ל. באירוע זה הלוחמים נהרגו מפיצוץ משאית עם חומר נפץ שיועד לפיצוץ מנהרה.

"כל אירוע של יזימת חומרי נפץ הוא אירוע שפוטנציאלית יש בו סכנה, לכן יש כל מיני סוגים של הנחיות בטיחות, וגם הגדרות של מרחקי ביטחון וצורות יזימה, ובאופן עקרוני יש דרכים בטוחות להשמיד מבנים מהקרקע". לצד זאת, אנסבכר מדגיש כי להנחיות יש גם מחיר: "הן מורידות את הקצב של הפעילות, וכמובן הופכות את הדברים ליותר מסובכים".

בחזרה אלינו - איפה היה הכשל לדעתך?

"באופן עקרוני השמדת מבנים מהקרקע צריכה לעבוד בסדר גמור בשטחים מטוהרים מאויב. הבעיה היא שאתמול הצבא התייחס לשטח שהוא בסך הכל שטח מאוד קרוב לגדר כשטח מטוהר, והתברר למפרע ולצערנו הנורא שהוא לא היה מטוהר והיו שם אלמנטים של האויב. בעצם מספיקה רקטה אחת כדי לשבש הכל". הוא מציע: "צריך לחשוב איך מייצרים פעילות חבלה, באופן שכמה שפחות אנשים ימצאו בסמיכות לחומרי הנפץ, ושחומרי הנפץ עצמם יגיעו באופן כמה שיותר ממוגן".