מיוחד תומר ואשתו כנרת מספרים על הפוסט טראומה מצוק איתן: "יכול לפרק משפחות"

ברחבי הארץ ציינו היום (א'), י"ז בכסלו, את יום ההוקרה הממלכתי לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. על פי נתוני משרד הביטחון הרשמיים ישנם 57,065 נכי צה"ל שמוכרים כיום ומטופלים באגף השיקום. נדמה כי הפצועים הפחות מדוברים הם הפוסט טראומתיים. בשיחה עם תומר וכנרת אורן, דיברנו על הפציעה בשירות המילואים, על החיים מלאי האתגרים, וגם על הטוב: "לעשות את הדברים עם טעם לחיים, חיוך על השפתיים".

"אחרי חמישה משפטים היא כבר הבינה מה קורה"

תומר מוכר כפוסט טראומתי. במבצע "צוק איתן" שהיה בשנת 2014 שירת תומר במילואים כסמב"ץ בחמ"ל של חטיבת צנחנים, ורוב פציעתו הנפשית נגרמה ממטחי הפגזים שעברו מול ראשו על גבול רצועת עזה. "חמישים פעמים פצמ"רים נפלו עלינו, על החמ"ל במוצב". 

תומר במילואים | צילום: באדיבות המצולם

מתי הבנת שאתה פצוע נפש? 

"בחודש שחזרתי מצוק איתן. זה היה חודש בלתי נסבל, רגישות לכל רעש אפשרי. הרעש של הילדים שלי, טריקת דלת, מטוס שטס בשמיים. אחרי שלושה שבועות כנרת אמרה לי שכדאי לי לדבר עם מנהלת מחלקת הרווחה אצלנו, אותה הכרתי. דיברנו ואחרי חמישה משפטים היא כבר הבינה מה קורה. תוך כדי היא התקשרה לפסיכולוג האזורי שלנו, ושבוע וחצי לאחר מכן כבר הייתי עם אבחנה של פוסט טראומה". 

במה מתבטאת הפוסט טראומה? איך זה התבטא בהתחלה?

"היו שבתות שהייתי נכנס למיטה ולא יוצא, לעבודה עוד הלכתי איכשהו אבל מעביר את הניירת מצד ימין לשמאל", הוא ניזכר. "בשפה המקצועית קוראים לזה 'עוררות גבוהה'. אתה כל הזמן דרוך, ובגלל הדריכות אתה לא מסוגל לישון. אתה מפחד מסיוטים ואז אתה לא ישן. האם היו לי סיוטים במהלך שמונה השנים הללו? לא, אבל אתה מפחד שיגיע לך סיוט באמצע הלילה. אתה לא ישן והגוף מגיב בהתאם". 

יחד עם הפוסט טראומה תומר סובל מתמונת שנקראת "פיברומיאלגיה", כאב כרוני במערכת השרירים. "כל הגוף כואב, לרוב זה מגיע אחרי פוסט טראומה". היום תומר נעזר בכדורים, פסיכולוג, פסיכיאטר, קבוצות למיניהן. "כל קבוצה שמציעים לי אני רץ אליה. בשנים האחרונות עשיתי קורס צלילה, מנטורים ועוד. כל דבר שהציעו לנו לקחנו בזרועות פתוחות", אומר תומר בלשון רבים. 

תומר ובתו שרים יחד באירוע הוקרה לפצועי פיקוד דרום | צילום: דובר צה"ל

"בנינו משפחה שהיא גולת הכותרת של החיים שלנו"

כנרת, הפציעה של תומר הגיעה כשכבר הייתם נשואים.

"היינו נשואים עם ארבעה ילדים, היום יש לנו שישה ילדים. הבת הרביעית שלנו נולדה לפני צוק איתן". 

מה השתנה מבחינתכם מאז? מבחינה זוגית-משפחתית. 

"אי אפשר לשאול מה השתנה. הכול השתנה. יש את ה'לפני' ויש את ה'אחרי' - הזוגיות היא לא אותה זוגיות וההורות היא לא אותה הורות. החיים של כל אחד מאיתנו כאינדיבידואל הם לא אותם חיים. הכול השתנה". 

אז איך מצליחים בכל זאת לשמור על מה שיש? כזה דבר יכול בקלות לפרק זוגיות, משפחה. 

"זה בהחלט יכול בקלות לפרק משפחות. איך מצליחים? אני יכולה להגיד על עצמי, לא על תומר. קודם כל אמונה מאוד גדולה שיש סיבה לכל זה, באתי לפה לעשות איזשהו תהליך. האמונה הזאת מחזיקה אותי. דבר שני, יש מעגלי תמיכה - משפחה תומכת ברוך השם, חברים טובים, תמיכה אישית שכל אחד מאיתנו מקבל. וכמעט מעל הכול יש לנו ילדים מדהימים. לא סתם אמרתי שהיינו עם ארבעה ילדים והיום עם שישה - בנינו משפחה שאני חושבת שעבור שנינו היא גולת הכותרת של החיים שלנו. הם נותנים כוח להמשיך ולתפקד".

תומר ממשיך: "לקום בבוקר, לפתוח את העיניים", הוא אומר בחיוך. 

כנרת מבהירה כי עבורה זה לא סתם לקום בבוקר וללכת לעבודה. "זה לעשות את הדברים עם טעם לחיים, חיוך על השפתיים, מתוך אמונה שלמה שעם כל הג'יפה שהפוסט טראומה מזמנת לנו בחיים - בסוף החיים הם טובים, העולם שלנו הוא טוב. זה נכון שיש הרבה קשיים ונקודות שבירה, תהומות. הרבה פעמים אני מרגישה שאני מתפקדת כאימא חד הורית - כאימא וכאבא. אבל בסוף, הסך הגדול עולה על כל החלקים". 

"מי שמבחוץ לא מבין את זה"

ציינו היום את יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. נדמה שכאשר מדברים על נכים ופצועים מדברים על מי שיש לו פציעה פיזית. אתם מרגישים את ההבדל? 

כנרת: "אנשים רואים את תומר הולך לעבודה, בקבוצת ריצה, מתנדב בקהילה - זה בתקופות הטובות, בתקופות הרעות אין עם מי לדבר, ואז אותם אנשים לא מבינים איך זה יכול להיות שהבן אדם שלפני רגע היה כזה פעיל וצחקנו יחד, פתאום לא יוצא מהמיטה, או איך יכול להיות שהוא בהתקף זעם".

"אני לא יודעת אם תומר חווה את זה אבל לי תמיד יש מן הרגשה שאם תומר היה פצוע פיזית, היו מתייחסים לזה אחרת לגמרי. לא היו מעזים לשאול אותי שאלות כמו 'למה את איתו, למה אתם עדיין ביחד?' - כי ברור שלא תשאירי לבד, זו פציעה שרואים, בן אדם בלי יד. אבל פוסט טראומה לא רואים. יותר נכון, רואים וחווים אותה מי שחי קרוב לזה. מי שמבחוץ לא מבין את זה". 

צילום: באדיבות המצולם

מה צריך לשנות כדי שיכירו יותר את הפוסט טראומתיים?

כנרת: "מה שאתם כתקשורת עושים היום זה מבחינתי צעד לעבר השינוי שהייתי רוצה. ברגע שיתחילו להסתכל על נכי צה"ל, ואולי בפרט על נכים שמאובחנים עם פוסט טראומה כמכלול - זה יעשה יותר טוב לא רק למתמודד עצמו אלא לכל הסביבה שלו: אישה, ילדים, משפחה, חברים וכו'".

תומר מבקש לדייק את הדברים: "ב'נפש אחת' (במאי 2021, אושרה מתקציב המדינה, הרפורמה 'נפש אחת', שתכלול את שיפור איכות השירות לנכי צה"ל, להלומיי קרב ולנפגעי פוסט טראומה, א"ה) התחילו להבין שהמתמודד עם הפוסט טראומה צריך ללכת לפסיכולוג, אשתו צריכה ללכת לטיפול, הוא ואשתו צריכים ללכת לטיפול, הילדים שלו צריכים ללכת לטיפול ואולי גם כל המשפחה. זה מטורף. 

כנרת: "זה רק שלב אחד וראשוני. התחלה יפה. אני, כנרת, וכל הנשים שנשואות לגברים עם פוסט טראומה, אנחנו סוג של העורף. אנחנו מטפלות בבעלים שלנו, בילדים, מחזיקות בית, בן זוג, עבודה, הכול. לא שאני רוצה שיעשו יום להכיר בי אבל כן הייתי רוצה שיראו אותי כחלק מהמכלול הזה שנקרא נכי צה"ל".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאאיציק סעידיאן מדבר: "תבחרו להיות עם חברים קרובים, עם המשפחה"

  03/05/22 13:00

"אחת לחודשיים יש מישהי שמתקשרת לשאול לשלומי"

מספר חודשים אחרי המקרה הקשה של איציק סעידיאן, אוקטובר 2021, נפתח במערך הנפגעים בצה"ל מוקד טלפוני צבאי למענה לפצועי ונכי צה"ל ולבני משפחותיהם כחלק מהענף החדש לליווי נכי צה"ל, במסגרת רפורמת "נפש אחת".

תומר מספר: "בענף הזה יש היום קצינה כמעט בכל חטיבה. התפקיד של הענף זה לקבל טלפונים מהמוקד אחרי שמישהו פתח קריאה כי יש לו בעיה של פוסט טראומה וללוות אותו יד ביד עד ההכרה המיוחלת. זה משהו שלא היה קיים, פעם היית צריך להוכיח שהיית במילואים, בשטח ושחווית את כל מה שאתה מספר. היום זה עולם אחר לגמרי. בעבר השמות לא היו עוברים אוטומטית מאגף השיקום של משרד הביטחון לצה"ל. זה נורא משמעותי שיש לך קשר עם אנשים על מדים ולא משנה אם אני במילואים או לא - אחת לחודשיים או כשיש מבצע צבאי כלשהו יש מישהי שמתקשרת לשאול לשלומי". 

לסיכום אומר תומר כי מדובר בשינוי תפיסתי, שינוי שאינו מובן מאליו. "עד עכשיו מי שחווה פגיעה טראומתית והתנתק מיחידת האם שלו - הוא נשאר לבד, זה מתסכל. היום זה השתנה, יש את החיבור. מדי פעם אני מעביר שיחות לחיילים בחטיבה, מעבירים אלי חבר'ה. זה נוצר בשנה האחרונה". 

"כנרת כל הזמן אומרת וצודקת. עד המקרה של איציק סעידיאן בנות הזוג בכלל לא היו רלוונטיות. אחרי שזה קרה פתאום נפתחו קבוצות לנשים ודברים שלא היו קיימים קודם לכן. הדברים זזים לא בקצב שהיינו רוצים אבל זה כבר עולם אחר".