לפני תשעה חודשים וחצי התרחשה תאונת מסוק העטלף של חיל האוויר, במהלך טיסת אימונים מעל הים מול חופי חיפה, בטיסה חזרה לבסיס חיל האוויר על שם עזר ויצמן ז"ל ברמת דוד. בתאונה נספו סגן מפקד בסיס רמת דוד, סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל וסגן מפקד טייסת "מגיני המערב", רב-סרן חן פוגל ז"ל, שני לוחמי צוות אוויר מיומנים ומנוסים, וניצל סרן רון בירמן, קצין הסיור המוסק מזרוע הים.
-
עוד באותו נושאמפקד חיל האוויר על ממצאי תאונת מסוק העטלף: "היום אנחנו מבינים מה קרה"
03/07/22 21:42
"ואז פתאום הורגש טלטול חזק לימין"
ב-03.01.2022, ב' בשבט תשפ"ב, בשעה 19:55 המריא מסוק 885 לעוד טיסת אימונים שגרתית. קברניט הטיסה היה שחייני ז"ל ולצדו ישב פוגל ז"ל - שני אנשי צוות אוויר מיומנים ומנוסים. מאחוריהם במסוק ישב - החובל וקצין הסיור המוסק, סרן רון בירמן. "הכול התנהל כרגיל. השגנו את כל המטרות של הגיחה הזו", משחזר בירמן במהלך ראיון באתר צה"ל.
"טסנו מעל הים, כבר ראינו מולנו את החוף. ואז פתאום הורגש טלטול חזק לימין. משם פחות או יותר הכול התחיל. פוגל מדווח שמנוע שמאל כבה לנו, ואנחנו עוברים לנתונים של מנוע בודד. זה חירום, זו תקלה, אבל זו לא סיטואציה מאוד חריגה".
שניות לאחר מכן עוד חשבו הטייסים שהמנוע חזר לעבוד, אבל מהר מאוד נדלקה נורה שהתריעה על אש במנוע. כשהסתכל לאחור, הבחין סרן בירמן באור בוהק מהחלון האחורי ולא שיער לאיזה כיוון מתפתח האירוע. "בשלב הזה התפעול של שחייני ופוגל בתוך המסוק נעשה כל כך בקור רוח, הכול הרגיש בשליטה. גם בנקודה שבה כבר ראיתי את האש, לא הפנמתי עדיין למה אנחנו הולכים", הוא נזכר.
תוך מספר שניות הם מפילים במכוון את מערכות החשמל בניסיון לכבות את האש, מה ששולל מהם גם את אחת היכולות החשובות שלהם - מערכת הקשר. "אנחנו עם קסדות שאוטמות לנו את האוזניים. אז ממצב של רעש, דיווחים, ורצף תקשורת - פתאום יש שקט. אף אחד לא שומע".
בשלב הזה קצין הסיור המוסק ששרד כי ההתרסקות בלתי נמנעת: "אני מהדק את החגורה, נועל אותה כך שלא אוכל לזוז, אוחז בה חזק, עוצם עיניים, ונשען קדימה. וזהו. הדבר הבא שאני זוכר זה שאני מתעורר בתוך אקווריום - מים מעל הראש ולא נושם".
החיפושים לאחר ההתרסקות | צילום: Alon Nadav/Flash90
"יש איזו השלמה ברגע הזה"
מתחקור האירוע ומהדו"ח המסכם עלה, כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב במשך דקה ו-57 שניות עד לפגיעה במים, כך גם עלה ממצאי דו"ח הביניים שבוע וחצי לאחר התאונה. ממצאי הדו"ח לימדו כי הכשל נבע מתקלה טכנית, אשר לא היתה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר.
לאחר הפגיעה, נאבק סרן בירמן במשך דקות כדי לצאת מהמים הקפואים: "נפלה שם איזו הבנה שאני הולך להישאר שם. אני לא הולך לצאת מהסיטואציה הזו. יש איזו השלמה ברגע הזה. אני חושב על המשפחה שלי, על מריה, ומתוך זה אני נאחז, משתחל, מוצא את עצמי בחוץ ולוקח נשימה עמוקה".
הוא עולה מעל פני המים וצועק בניסיון למצוא את שחייני ופוגל אולם בניגוד למחשבותיו, מהר מאוד הוא מבין שהשניים תקועים בתוך המסוק. הוא צולל, כל פעם לשניות אחדות עד שנגמר לו האוויר, ולא מצליח לפתוח את דלתותיו. "אני מבין שאם אני אמשיך, ואצלול שוב להביא אותם, יכול להיות שגם אני לא אצא. בשלב הזה עברו כבר חמש דקות - אני נזכר איך אני הרגשתי כשהייתי אולי 15 שניות מתחת למים, ומבין שכבר אין שם את מי להציל", הוא אומר בעצב רב.
מסוק "עטלף" | צילום: דובר צה"ל
"הם לא נעדרים, הם הרוגים"
ברגע הקשה הזה הוא נתלה על צד המסוק ומתקשר למפקד טייסת 193, שכבר מבין שאבד הקשר עם המסוק. זמן קצר לאחר מכן סירת הצלה מאתרת את המיקום סרן בירמן, שעוד מספיק לשמוע את הכוחות מדווחים על שני נעדרים - "הם לא נעדרים, הם הרוגים", הוא מתקן אותם.
חמישה חודשים לקח לסרן בירמן לחזור לשירות. "היה לי ברור שאני חוזר, בשבילי זה בית", הוא מסביר. "החברים והמפקדים פחות או יותר חיו אצלי בזמן השיקום. גם משפחות פוגל ושחייני, שרואים דרכן אילו אנשים מדהימים חן וארז היו, חיבקו אותי כבר מהרגע הראשון".
רס"ן חן פוגל ז"ל | צילום: דובר צה"ל
את הזיכרונות מהשניים הוא נושא איתו מאז: "פוגל זה ההתנהלות היום יומית מולו, שהיא מקצועית ותומכת. מצד אחד הוא טייס מעולה, מדריך וחונך ומצד שני גם חבר עוזר וקשוב. באמת בן אדם שאהב את מי שמסביבו וזה גרם לכולם לאהוב אותו".
"שחייני", הוא מסיים, "הוא סגן אלוף, סגן מפקד הבסיס, שזה דמות של דיסטנס כביכול, אבל אפשר לראות על החיוך שלו שההפך הוא הנכון. הוא היה הבן אדם הכי נגיש וחייכן שיכול להיות, גם ברמה החברית וגם ברמה המקצועית. קור הרוח שלהם בזמן התאונה הוא מה שאפשר לי להיות פה. בזכותם אני כאן".
סא"ל ארז שחייני ז"ל | צילום: דובר צה"ל