החרדה, במהותה, היא מנגנון בריא אשר מגן עלינו. דואגת שניזהר בכביש, גורמת לנו לגונן על ילדנו וכן, גם אחראית כעת להקפדה היתרה על ניקיון ידיים, הימנעות מהתקהלויות ויתר ההנחיות שניתנות כעת.
לעיתים, ובשכיחות גבוהה במצבי חוסר-ודאות, הדאגה יוצאת מגבולות ״הנורמה״, מציפה אותנו והופכת מאמצעי מגן לחרדה שעלולה לפגום בתפקוד היומיומי.
באופן כללי, רובנו חשים כעת חרדת בריאות. החרדה היא תגובה תואמת למציאות שבחוץ. מגפת הקורונה גורמת לתגובה רגשית, שהיא בלתי-נמנעת ובתקופה הקרובה נצטרך ללמוד לחיות עם מידה של סיכון לבריאותנו ולבריאותם של היקרים לנו, שלא נוכל להתעלם ממנו, כפי שאנחנו נוהגים לעשות בימים שבשגרה. במצב הנוכחי, תחושות של עצב, מתח, בלבול ופחד הינן טבעיות. להלן מספר דרכים להתמודדות עם החרדה:
1. ידע זה כוח
מרכיב משמעותי בחרדה הוא חוסר-הוודאות. חשוב להיות ניזונים ממידע אמין ולא משמועות. Fake news מתפשט מהר יותר מווירוס. שימו לב לתוכן ממנו אתם ניזונים: עובדות, תחזיות, נבואות, דעות. המאמר הזה, נניח, הוא מאמר דעה. רצוי להיסמך על אתרים מהימנים דוגמת אתר משרד הבריאות.
2. הגבלת החשיפה לחדשות
לא כל מסיבת עיתונאים היא סיבה למסיבה. במצבים של חרדה, חלקנו ירצו לקבל כמה שיותר אינפורמציה, וחלקנו יעדיפו להימנע מהצפה במידע. שתי הגישות להתמודדות הינן לגיטימיות. הגבילו את משך הזמן שבו אתם מתעדכנים באופן שוטף בחדשות. הגבילו את הצפייה באופן יזום.
רצוי לפנות מקום לפעילויות אחרות: קריאה, כתיבה, צפייה בסרט, משחק משפחתי, לימוד מקוון. הסירו את עדכוני הפוש מאפליקציות החדשות, התעדכנות במספר המדויק של חולי הקורונה בכל רגע נתון לא תשפר את מצבכם הבריאותי. מומלץ להפנות את תשומת הלב של הילדים לאתר מכון דווידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מלא דברים טובים לילדים. פודקאסטים לילדים; וקמפוסים מקוונים ברשת האינטרנט.
3. לא לבודד את הנפש
האנשים שסביבכם קרוב לוודאי מרגישים תחושות דומות לשלכם. דברו איתם, שתפו במחשבות, חששות, הקשיבו לזולת, אולי אפילו תתנו עצה טובה. אם אתם מכירים אדם שבבידוד, שמרו אתו על קשר והתעניינו בשלומו. יחס ומילה חמה יכולה לשפר את ההרגשה של שני הצדדים.
4. הצחוק טוב לבריאות
זו לא בדיחה! מבלי להפחית מגודל המשבר, הסיכון והמצוקה הנגרמת, הרי שהומור יכול להרגיע, להקל על מצוקה, להפיח תקווה ולשחרר כעסים. הצחוק מגביר את פעילות הלב, הריאות והשרירים ואף מגדיל את אספקת החמצן לגוף. הצחוק משפר את עבודת מערכת החיסון ומפחית רמת הורמוני סטרס, משחרר אנדורפינים ומפחית כאב. הצחוק מדבק וזוהי הדבקה טובה.
5. אורח חיים מאריך חיים
השתמשו באמצעי הרגעה שעובדים עבורכם. עשו ספורט, אכלו בריא. זו הזדמנות לנסות לתרגל יוגה או מדיטציה. השתדלו להימנע מעישון, שתיית אלכוהול ושימוש בחומרים שיכולים להשפיע באופן לא רצוי על הרגשתכם.
6. עזרה מקצועית
במידה ואתם מרגישים שהחרדה מציפה מדי, ואתם מתקשים לתפקד כבשגרה, פנו לקבלת עזרה מקצועית. אחד הטיפולים היעילים ביותר לחרדה לסוגיה הוא הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול זה מלמד איך לאתגר מחשבות שליליות, מחשבות שאינן נכונות או אינן יצרניות (פרודוקטיביות), אשר מתפתחות ומתעצמות בחרדה. הטיפול גם מקנה מיומנויות התנהגותיות להתמודדות עם חרדה והתקפי חרדה. במידת הצורך, ולאחר הערכה, ניתן לשקול גם שילוב של טיפול תרופתי להקלה על תסמיני חרדה או דיכאון.
בריאות גופנית ונפשית שלמה.
הכותבים: ד״ר גלעד אגר ופרופ׳ דב איזנברג, מהמרכז לבריאות הנפש גהה, חברי איגוד הפסיכיאטריה בישראל של ההסתדרות הרפואית.