לכל דבר יש סיבה? לפעמים זה רק עניין של בחירה

לימדו אותנו שלכל דבר יש סיבה. אם ילד בוכה זה בגלל שהוא עייף, או רעב, או קיבל מכה. באופן אוטומטי כשהסיטואציה לא נוחה לנו, אנחנו מיד מחפשים את הסיבות שגרמו לה. ולמה? האם אין אפשרויות אחרות?

שרון רחל פלג
יז בתמוז התשפ
,
09 ביולי, 2020 9:51

צילום: shutterstock

אתמול אחר הצהריים, כשעבדתי עם הקטנות שלי בגינה, וניסינו ביחד לנקות מאדמה חתיכה ישנה של דשא סינתטי, נכנסה לי קצת אדמה יבשה לכפכפי הקרוקס שלי. פתאום התחושה ברגליים החזירה אותי למעלה משלושים וחמש שנים אחורה, ותוך כדי שאני שוטפת בצינור ההשקיה את הרגליים נזכרתי..

ילדת גן חוזרת הביתה וצורחת שעות. אימא ז"ל מושיבה אותי על השיש במטבח ולא יודעת מה לעשות איתי. הסנדלים יורדים באיזשהו שלב מהרגליים אבל הצרחות ממשיכות. שעות עד שנרגעתי. או לפחות נדמה לי היום שזה היה שעות. מה היה שם? אולי תחושת החול שעד היום קשה לי? למה לא יכולתי אז לשטוף ולהירגע? היום בטח היו מאבחנים ומגדירים - 'הפרעה בויסות חושי' ושולחים אותי עם אימא למרכז מיוחד שמטפל בדיוק בזה.

לימדו אותנו שלכל דבר יש סיבה. אם ילד בוכה זה בגלל שהוא עייף, או רעב, או קיבל מכה. אולי העליבו אותו, או הכעיסו אותו, אולי הוא נכשל במשהו או ציפה למשהו או למישהו והתאכזב. באופן אוטומטי כשהסיטואציה לא נוחה לנו, אנחנו מיד מחפשים את הסיבות שגרמו לה. את התהליך הזה של סיבה ותוצאה לימד אותנו פרויד. עוד לפני שהגיע לתורת הנפש, פסיכולוגיה, הוא עסק בעולם המדע, עולם שכולו סיבות ותוצאות. הסיבה לכך שמשהו שנשמט לי מהיד, נפל לרצפה, היא כוח הכבידה. התוצאה של כוח הכבידה היא שדברים לא נשארים תלויים באוויר. אין אופציות אחרות.

מעולם המדע, שבו מסבירים הכול בשפה של סיבה ותוצאה, המשיך פרויד גם אל הפסיכולוגיה וניתח באופן הזה כל מצב נפשי שבו מצוי האדם. ככה התרגלנו לחשוב ב'שפת הבגלל'. התינוק בוכה בגלל עייפות. הנערה מתנהגת ככה בגלל גיל ההתבגרות. הילד כזה בגלל הגירושים של הוריו, ואנחנו איחרנו בגלל הפקקים.

אבל מה שמיוחד ביצור האנושי, בנפש האדם, ולא מצוי בעולם המדע, זה הבחירה החופשית. האדם, בניגוד לחפץ שנשמט לנו מהיד ונפל לרצפה, לא מוכרח בשום דבר. ובאמת אנחנו רואים במציאות ילדים רעבים שמתנהגים באופנים שונים. יש ילד רעב שיבכה לאימא. יש ילד רעב שיבקש לאכול. יש ילד רעב שבלי לבכות או לדבר, ייקח פרי מהמקרר ויאכל. יש ילד שייזכר שלא אכל את הכריך בבי"ס ויוציא אותו מהתיק ויאכל. יש ילד שילך לשכנים ויאכל שם. יש ילד רעב שיותר רוצה לעשות משהו אחר, אז הוא יבחר להישאר רעב בינתיים. ילד רעב לא מוכרח להתנהג באופן מסוים אלא הוא מתנהג בהתאם למטרה שאותה הוא רוצה להשיג. 

המטרה היא זאת שמניעה אותנו. ההבנה הזאת משנה לגמרי את ההסתכלות שלנו על הילד (וגם על עצמנו). במקום לשאול את עצמנו מה הסיבה לכך שהוא מתנהג באופן מסוים, השאלה היא - מה הילד משיג בהתנהגות שלו. במקום לשאול למה הוא מתנהג כך נשאל עכשיו לשם מה הוא מתנהג כך. ובתשובה, במקום 'כי' יהיה 'כדי'.   

אם נחזור אל הילדה שהייתי, וייתכן מאוד שבאמת סבלתי מאי נעימות תחושתית, האופן שבו פעלתי נבע מהמטרה אותה רציתי להשיג. כמו היום יכולתי לגשת למקלחת ולשטוף את הרגליים במים - כל כך פשוט...אבל בחרתי לצרוח במשך שעות על השיש של אימא במטבח. כנראה שהשגתי מזה משהו, משהו שהיה שווה לי יותר מלשטוף את הרגליים, או לבקש מאימא שתשטוף לי את הרגליים...כי ברור שהייתה עוזרת לי בשמחה. בבכי הזה השגתי משהו שהיה שווה לי בשבילו גם לסבול בינתיים את החול ברגליים.

לזכר אימי, שבזכותה הלכתי ללמוד את גישת שפר.

 

 

הכותבת: שרון רחל פלג, אם לחמישה, מנחת הורים ומורים בגישת שפר, מורה לעברית וסטודנטית לתואר שני במחשבת ישראל ובחינוך.

לטורים קודמים

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: נתי שוחט, פלאש 90

פרופ' גמזו: "אם לא נעצור את ההתקהלויות - ניאלץ להטיל סגר"

קרא עוד