תורה מתוך רווחה
"וירד ה' לעיני כל העם""מלמד שלא היה בהם סומא, שנתרפאו כולם". מכילתא.
ר' אהרון מצ'רנוביל, אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם. רוצה אתה שהיהודים יקיימו את התורה על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל זכור נא באילו תנאים נתת את התורה לעם ישראל. אז, בעת מעמד קבלת תורה, ישראל היו עשירים מביזת הים ומביזת מצרים, הם היו בריאים ושלמים ונתרפאו ממומיהם, הם היו בני חורין.
ואילו עתה, אתה מבקש מאיתנו לקיים את התורה כאשר אנחנו דוויים ונתונים בגלות הקשה. השתדל נא שגם כיום נהיה משופעים בפרנסה ומצויים בבריאות טובה, ותראה שנקבל את התורה מחדש. ("ארץ החיים").
מה קודם למה
"וירד משה מן ההר אל העם"
"מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא 'מן ההר – אל העם". רש"י
הרבי מלובלין, שנודע כמתמיד בלתי מצוי, היה לעתים קרובות מתרעם על החסידים, על שפנו אליו באמצע לימודו וביטלו אותו מתלמודו.
רבי דוד מללוב הביא לפניו מאמר רש"י על: "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו" – אלו עסקים היו למשה חוץ מן התורה ומעבודת השם? אלא מכאן, שבשביל צורכי ציבור יש להתבטל גם מעסקים אלה. (אמרות חכמה על התורה)
אנשי חיל כמקדמי השלום
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל"
בתקופה ששררה המחלוקת על הנהגתו של הרבי מקוצ'ק, היו כאלה שניסו להשכין שלום בין היריבים.
כאשר פנו בעניין לרבי מקוצ'ק, אמר להם: יתרו יעץ למשה למנות מנהיגים "אנשי חיל יראים אנשי אמת" – ולמה לא מנה אנשי שלום?. והסביר, כי שלום כשלעצמו אינו יתרון ומעלה מיוחדת, וכי לא קל על ידי שקר וחנופה להיות בשלום עם כל אחד?.אלא, כאשר שני הצדדים הם אנשי אמת ויראי אלוקים, כאשר כל אחד מהם אמיתי ונלחם על האמת שלו, יקרה אחת משתיים. או שחילוקי הדעות שביניהם אינם מסוכנים או שכל אחד מהם ילך לדרכו והשלום יבוא ממילא.
קצת בושה לא תזיק
"ויענו כל העם יחדו"
ה"כתב סופר" זימן אליו מנהל בנק יהודי בבודפשט וניסה לשכנעו שיסגור את הבנק בשבתות. הבנקאי, שהיה מתבולל, סרב, וטען כי אינו דתי ואין הוא מכיר במצוות המעשיות.
הפציר בו ה"כתב סופר": אם לא מתוך יראת שמים, עשה זאת לפחות מתוך בושה?!
חייך הבנקאי: בושה? למה? וכי בושה היא לא להיות דתי?
השיב לו ה"כתב סופר: במסכת נדרים (כ, ע"א) נכתב, שמי שאין לו בושת פנים – בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. מניין להם? אלא, שעה שניתנה התורה לבני ישראל, וודאי נמצאו גם אז ביניהם, כפי שמצויים כיום, כופרים ואפיקורסים רבים, שבוודאי לא רצו לקבל עליהם עול מצוות. אז מדוע זה, למרות זאת, הכול נענו וקיבלו את התורה, שנכתב "ויענו כל העם יחדיו" וקראו "נעשה ונשמע"? אלא, שהכופרים היו מתביישים להיות יוצאים מן הכלל. ומכאן דרשו חכמינו, שמי שאין לו בושת פנים, מי שאינו בוש להוציא את עצמו מן הכלל, סימן הוא שלא עמדו אבותיו על הר סיני.