תורת עולם

פעולה מס' 1

תורת עולם

מבוא:

בפעולה ראשונה זו נלמד על החידוש העצום שחשפה תנועת "תורה ועבודה" לאור תורת מרן הרב קוק זצ"ל.

ההסתכלות הרחבה על התורה, הסתכלות הרואה כי בתורה טמונים שאיפות גדולות לתיקון העם, ההשקפה כי ה"עבודה" אינה מנותקת מן התורה אלא יסוד חשוב הצומח מתוכה.

מדריך:

פעולה זו קשה להעברה ודורשת ממך הכנה עיונית רצינית, קריאה של כל המקורות, הבנה הסטורית, וקריאת רקע של מאמרו של הרב אריאל המצורף לעיונך (חלק מהמאמר).

אנו סומכים עליך שתיגש אל חניכיך רק אחרי שהחומר "יושב טוב" אצלך.

מה להכין?

§ להכין חניכים להצגת הפתיחה מראש.

§ מעט תפאורה ותלבושות (מפורטות במהלך הפעולה).

§ נספחים לכל קבוצה

§ תנ"כים

§ דפים וכלי כתיבה

§ לקרוא לעיונך את מאמרו של הרב אריאל המצורף

מהלך הפעולה :

שלב א' :

נפתח בהצגה קצרה שתציג לפני החניכים את הרקע ההסטורי של התקופה בצורה חביבה.

מדריך: ננסה בשלב הזה להראות את הקונפליקט שנמצא בו הצעיר היהודי במאה ה- 19 באירופה. עד לתקופה זו היו היהודים סגורים ומבודדים ב"תחום המושב" (תחום התיישבות המוגבל ליהודים), חיים את אורח חייהם היהודי המסורתי, שומרים על ד' אמות של הלכה וללא יכולת להשתלב במקומות פרנסה, מגורים והשכלה של עולם הגויים.
בסוף המאה ה- 18 מתחילות "להפתח הדלתות", רוחות של שוויון וזכויות, הגדרה עצמית לכל עם - מנשבות באירופה, והיהודים מתחילים להשתלב בעולם הכללי. הצעיר היהודי שעד כה חי רק חיי קהילה יהודיים מתחיל להתעניין במגמות הכלליות בעולם – יש הנמשכים לעולם העסקים הקפיטליסטי, אחרים משתלבים בתרבות ההשכלה, אחרים נמשכים לסוציאליזם.
הצעיר היהודי עומד קרוע – מצד אחד בית אבא המסורתי על מצוותיו והלכותיו ומן הצד השני – העולם הגדול הפתוח המושך… לאן יפנה?!

ההצגה מנסה לעשות את הבלתי אפשרי – להעביר רקע של תקופה על "רגל אחת", התאימו אותה לחניכים. יש להתכונן מראש להצגה ולהבהיר לחניכים את הרקע בצורה ברורה!

משתתפים:

צעיר יהודי (תלבושת יהודית, מבט מבולבל, יוצא מתוך דלת),

רב (זקן, כובע וכו'), קריין (קול דרמטי).

4 כרוזים: * תנועת ההשכלה

*תנועת הסוציאליזם
* קפיטליזם
* ציונות

הצגת פתיחה: (סוף המאה ה- 18, תחילת המאה ה- 19, מערב אירופה).
קריין: רוחות חדשות מנשבות במערב אירופה. המהפכה הצרפתית העלתה את ערכי האחווה, השוויון והחופש, עמים חותרים להגדרה עצמית. ליהודים ניתנת "האמנציפציה" – שוויון זכויות, אפשרות לגור מחוץ לתחום המושב, (עד כה יהודים הורשו לגור רק ב"גטאות" – אזורים מיוחדים ליהודים), אפשרות לימודים באוניברסיטאות ומקורות פרנסה חדשים.
הבחור היהודי מציץ החוצה מתוך תחום המושב היהודי ושומע בחוץ קולות אחרים:
השחקן היהודי פותח דלת עליה מודבקים שלטים

שיעור בכשרות מפי הרב אבנשטיין

סדר גמרא בשעה 7

היזהרו משעטנז!!!

ומאזין לקולות: (מקשיב ומגיב לכל קול)
כרוז א': תנועת ההשכלה: המשכילים יוכלו להוביל את הנהגת המדינה. נילחם בדעות קדומות. די לשלטון הדת והכנסיה. התרבות הנאורה, הספרות, הפילוסופיה ידריכו בדרך הצדק הראויה!
בחור יהודי: בעזרת ההשכלה אוכל להשתוות לשאר העמים. אדע יותר על תרבות העולם הגדול, יתנהגו אלי כאל אדם שווה זכויות ומשכיל.
כרוז ב': תנועת הסוציאליזם: פועלי כל העולם התאחדו!
השלטון הבורגני עושק אותנו! נהפוך את הפירמידה! הפועל בראש הסולם!
בחור יהודי: הגיע הזמן שאפעל למען הכלל, למען שוויון ואחדות, למען עבודה בריאה וצודקת!
כרוז ג': קפיטליזם: עם התפתחות המדע והתעשיה נוכל לפתח את הכלכלה ולצבור הון, בעלי ההון יעלו את רמת החיים בעולם.
בחור יהודי: סוף סוף אפשרויות פרנסה פתוחות לפני. אפשר להפסיק עם מקצוע הרוכלות היהודי, להשתלב בעסקים גדולים, להיות אחד מבעלי ההון המובילים והמשפיעים במדינה.
כרוז ד': הציונות: לכל העמים ניתנה האפשרות להגדרה עצמית. גם העם היהודי רוצה לשוב לארצו!
בחור יהודי: מדינה משלי? עצמאות? כמו לכל העמים?!

הרב יוצא מהדלת וקורא לבחור: הרשלה – שיעור בהלכות נזיקין בשעה 4, אח"כ תקח את התרנגולת לשוחט שישחט למהדרין, ותחזור לערבית.
בחור יהודי (נאנח): לאן אפנה?!

שלב ב' :

החניכים מתחלקים ל- 4 קבוצות, כל קבוצה היא מפלגה אחרת שמטרתה לשכנע את הצעיר היהודי לעבור אליה.
על כל מפלגה להכין סיסמא, המנון, ונואם שישכנע במשך ½ דקה מדוע כדאי לבחור היהודי לבחור בדרך זו.
חומר עזר לכל קבוצה:

תנועת ההשכלה:

תנועה רוחנית וחברתית שהגיעה לשיאה במאה ה- 18.

עיקריה: שאיפה לשלטון ההשכלה במדינה, בדת ובספרות, מלחמה בדעות קדומות.

מגמתה: שחרור היחיד והחברה משעבוד השלטון האבסולוטי ומסמכות הכנסיה.

חדירת ההשכלה לתחומי המושב של היהודים:

ברוסיה עולה לשלטון אלכסנדר ה- 2 ומתחיל בשינויים לקרב את סדרי החיים למנהגי ארצות המערב הנאורות.

היחס ליהודים משתנה. הם מושווים ליתר תושבי הארץ.

הוקמו מסילות ברזל ובתי חרושת יהודיים ה"מועילים" לשלטון הורשו לצאת מתחום המושב להתפזר ברוסיה ולבא במגע עם הגויים. נתנה תמיכה למשכילים יהודיים (השלטון מעוניין בהם כדי לפתח את החיים במדינה). ססמתם של המשכילים היהודיים הופכת להיות – "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך"

קפיטליזם:

עד המאה ה- 19 הוגבלו עיסוקי היהודים למקצועות מסויימים. החל מהמאה ה- 19 במערב אירופה מתקבלת ה"אמנציפציה" – זכויות האזרח, ליהודים מותר לגור בכל מקום. נפתחות בפניהם אפשרויות תעסוקה רבות. כך מתחילות להתפתח משפחות יהודיות עשירות כגון רוטשילד, מונטיפיורי, למל ההופכות לבעלות השפעה בקרב היהודים והגויים.

סוציאליזם:

הסוציאליסטים דורשים סדר חברתי חדש. עד עתה היה הפועל במעמד הנמוך ביותר. הגיע הזמן "להפוך את הפירמידה" ולהציב את הפועל בראשית הסולם, להשוות את זכויותיו, לדרוש שוויון ולהלחם בעד עבודה, פועלי כל העולם התאחדו!!!

הרבה יהודים נמשכו לזרם הסוציאליסטי וחשבו שזו הדרך לתקן את החברה בעולם – לשאוף לצדק חברתי ללא קשר לזהות לאומית.

ציונות:

שוויון הזכויות שניתן ליהודים באירופה לא שינה דבר ביחס אל היהודים. היהודים עוברים תהליך של חילון והתבוללות ומנסים להשתלב בין הגויים אולם בעיני הגויים הם עדין יהודים.

כל נסיון להשתלב בגלות נדון לכשלון. הוכיחו זאת משפט דרייפוס, האנטישמיות הגוברת ברוסיה – פרעות "סופות בנגב" ועוד.

כל העמים מקבלים זכויות להגדרה עצמית – גם לעם היהודי מגיעה הזכות לשוב לאדמתו, רק שם יינצל ויוכל לשרוד.

כל קבוצה תציג את הנואם שלה, הסיסמא וההמנון. בסוף תערך הצבעה חשאית. המדריך יסביר כעת את המשבר ביהדות –

הבחור היהודי רואה את כל המגמות הכלליות בעולם, את השאיפה לצדק חברתי חדש, לשוויון ולאחדות ומרגיש כי ברחוב היהודי מתעסקים רק ב"דברים קטנים" – בתפילה, בלימוד, בהלכות כשרות, ערוב וכד', בעוד כל העולם מבחוץ רועש וגועש וצעירים אחרים יוצאים עם חזון לתקן את העולם.

דיון – במה יבחר הצעיר היהודי? האם ימשיך לשמור מצוות?

שלב ג' :

ראינו ערכים גדולים ושאיפות גדולות שקמו במאה ה- 19. האם הם אינם נמצאים בתורה? האם היהדות אינה שואפת "לתקן את העולם"?
נשאל את החניכים האם ערכים כמו שוויון, צדק ושלום נמצאים בתורה?
נחלק להם תנ"כים ונלמד מספר מקורות:
שוויון - שמיטה: דברים טו / ז-טו
צדק: דברים יז / יד-כ (שלטון צדק)
ישעיהו יא / א-ד. ישעיהו מב / א-ח.
שלום: ישעיהו יא / ד-יא.

המקורות עוד רבים ומגוונים. שאיפתה של התורה היא לתקן עולם במלכות שדי. ע"י הקמת מדינה אידיאלית המתוקנת בכל תחומיה שתשמש דגם לקיום אידיאלים.
מצורף דף מקורות לשבטים בוגרים – "למהלך האידאות"

"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"קדושת הכל למטרת העם – תיקון עולם ע"י הקמת מדינה מתוקנת בכל התחומים תחת ממלכת ה'. כדי להראות שלא רק יחידים יכולים להיות צדיקים אלא כל בני האדם על כל מדרגותיהם ונטיותיהם :"בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון האלהי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאתה-פראותה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". זוהי השאיפה שבאה מכח ההכרה הברורה והעזה והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן באור האידאה האלהית, ולהצליח בזה את על האדם כולו. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, "עם נבון וגוי גדול", והאידאה האלוהית המוחלטת מושלמת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידאה האלוהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני ; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקונומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם""למהלך האידאות" הרא"יה קוק

נבין עתה מה החידוש שחשפה תנועת תורה ועבודה. היא הראתה לצעיר היהודי המתלבט ונמשך לשאיפות הגדולות והכלליות בעולם – שהשאיפות הגדולות בהופעתן הטובה ביותר נמצאות בתוך התורה.
התורה אינה רק אוסף מצוות פרטיות לתיקון היחיד, היא שואפת לתקן את כל החברה. בגלות הוזנחה הראיה הכללית והיהודים היו עסוקים רק בשימור ד' אמות של הלכה. אולם ע"י שיבתנו לארץ אנו שבים להסתכלות גדולה על התורה ומבינים שערך העבודה כלול בתוכה.

מדריך :לפניך חלק ממאמר שכתב הרב יעקב אריאל בהתייחסו לרעיון תורה ועבודה :

"תורת ה' תמימה. עיקרון יסודי באמונתנו הוא כוליותה של התורה, הכוללת בתוכה התיחסות לכל התופעות, לכל המצבים ולכל הנסיבות האפשריות בחיי הפרט והכלל. לשם גילוי התיחסות זו יש לחדור למעמקי התורה כדי לחשוף את צפונותיה וליישמן בחיי המעשה המשתנים ומתחלפים. הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

בתופעות שונות ומגוונות נתקלה היהדות בדרכה ההסטורית הארוכה, ביניהן שסייעו לה במהלכה וביניהן שניסו לשבש את מסלולה התקין. ההתמודדויות עם הבעיות השונות שהועמדו בפניה, היפרו את מחשבתה והעמיקו את רעיונותיה, בהיאלצה לחפש לה את התגובה הנכונה והפתרון ההולם לשאלות שהתעוררו. גם בחלוף התקופה הקשה והעלמות בעיותיה, נותר הרעיון שהועלה והפירוש שהתחדש כנכס לאומי שנצרר צרור מחשבתיה של האומה והצטרף למסכת רעיונותיה הנצחיים.

יש הרואים בהתמודדות הרעיונית בין היהדות לבין הזרמים השונים שהיא נפגשת בהם, השפעה מבחוץ על מחשבתה של היהדות – ולא היא. כל דבר הנשתל מבחוץ, הטבע האורגאני הבריא דוחה אותו וסופו שהוא נפלט כליל. אך רעיון שיש לו אחיזה בתורת ישראל נקלט ואין לך רעיון טוב ויפה באנושות, אם אכן הוא כזה, שאין לו אחיזה כל שהיא במקורותינו. קנה המדה היחיד להערכתו של כל רעיון, חייב להיות התאמתו למקורותיה הבלתי נדלים של התורה, שהם המבשמים ונותנים חיים לכל צודק טוב שבעולם כולו. ליבא מידי דלא רמיזא באורייתא.

אף רעיון תורה ועבודה, רעיון יהודי מקורי הוא. לא השפעות חיצוניות ולא מזיגות ופשרות עם דעות נוכריות, אלא עקביות עקרונית על טהרת הקודש. עיקרו של הרעיון, נטוע כולו ברשות היחיד של היהדות, גם אם נדמה לכאורה שגופו נוטה לרשות הרבים האוניברסלית.

את ערך העבודה, אין לפרש לפי זה כדבר חיצוני שנספח לערך תורה, כאמור אין מחשבת ישראל מכרת בכלאיים אלו, היא פולטת ומבערת אותם מביתה. העבודה כאן היא ערך תורני מובהק, שהזמן גרם להבליטו ולהדגישו זכרהו מאחר שבא להשכיחו. העבודה לא באה איפה לצמצם את התורה. חלילה, אדרבה היא באה להרחיב ולהשליט את מושגי התורה על כל חיי המעשה של הפרט והכלל.

רעיון תו"ע, נוצר בתקופת הרת עולם כשתסיסות לאומיות וחברתיות הסעירו את הלבבות והלהיבו בעיקר את בני הנעורים. תסיסות אלו התמקדו בעיקר סביב שני רעיונות מרכזיים: הציונות והסוציאליזם. שתקוות גדולות לגאולת האדם והעם נתלו בהם. רעיונות אלו לכשעצמם, לא זו בלבד שאינם ועומדים בסתירה לתורה, אדרבה, אין ספק שבמישרין או בעקיפין, הושפעו בין השאר גם מבשורת הגאולה לעם ולעולם שבפי נביאי ישראל. אולם בגילויים החיצוני אצל חלק מההמון, הופיעו רעיונות אלו במעטה חיצוני ובמקרים מסויימים אף אנטי- דתי. הנוער הדתי עמד נבוך, נפשו בסערה ומטלטלת בין האידאות השונות ונפשו כמהה ליטול חלק פעיל בתהליך הגאולה של העם והחברה. רבים ממנו נסחפים עם הזרמים השונים ונוטשים את צור מחצבתם. אלמלא בא רעיון תו"ע אלא להציל את הנבוכים מלרעות בשדות זרים דיינו. על אחת כמה וכמה שלא רק שמירה על הקיים מכיל הרעיון, אלא גם כיבושים חדשים בתחומי המחשבה והמעשה.

רעיון תו"ע בא להדגיש שלשה מומנטים בהכרה הדתית, שהיו חבויים באוצר הנצח של מחשבת האומה ורק שעה זו הייתה כשרה להבליטם ולישמם. ואלו הם:

א. גאולת האדם

ב. גאולת הארץ

ג. גאולת החברה

גאולת האדם כיצד? – תנאי הגלות כפו על עם ישראל עיסוקים שהיה בהם חשש לניוון כלכלי ומוסרי כאחד. הפרנסה הצטמצמה ברובה בתגרנות. זו, לא היה בה מחדוות היצירה וכן עלולה היתה להרחיק את עוסקיה מיושר ונקיון כפים. רעיון תו"ע בא להדגיש את הערך המוסרי שיש בעמל כפיים ואת החשיבות הדתית שיש ליחס לשותפותו של האדם עם הקב"ה במעשה בראשית ובישובו של עולם.

גאולת הארץ כיצד? – החשיבות של ישוב העולם מקבלת מימד נעלה ומושלם יותר בארץ ישראל. כאן הופך המעשה להיות אחת מהמצוות החשובות ביותר בתורה. ובניסוחו של הרמב"ן: "שנצטוינו לרשת הארץ…ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". לפי הרמב"ן אין יהודי יוצא ידי חובתו בישיבה פסיבית בא"י, אלא בנעילות קונסטרוקטיבית מעשית בה.

בנקודה זו פיתח רעיון תו"ע את אחד מרעיונות היסוד של הציונות הדתית. במשך דורות רבים, שימשה א"י מוקד לערגה וכסופים מופשטים של העם. המעבר מן המופשט אל המוחש ומן האידיאל אל המציאות היה קשה לא רק מבחינתו המעשית אלא גם מבחינתו העיונית. לא כל העם יכול היה להסתגל בקלות לרעיון שא"י אינה רק אויר ושמות, אלא גם קרקע מוצקה תחת הרגלים. שהיא לא רק חזון לאחרית הימים אלא גם מציאות עכשוית, מתפתחת ונבנית. חלום שיבת ציון נתפס בדרך כלל בדמיון העם כמעשה נס, והגשמתו בדרכים טבעיות כביכול ומעשי אנוש, עלולה היתה להראות באופן שטחי בחילול הקודש. הבעיה החריפה מימי העליה השניה ואילך, כשרבים מהעולים ארצה נתנו לצעדם זה פירוש חילוני מובהק. הוגי הדעות הגדולים של הציונות הדתית הר' צבי הירש קלישר, מרן הרב קוק ואחרים, גישרו על הפער המדומה והסבירו שם מה שנראה כחול בא"י אינו אלא קודש, מה שנדמה כטבע אף הוא נס. כעיון תו"ע נתן לרעיונות אלו לבוש מעשי ע"י שהעלה את ערך העבודה בארץ, לדרגה של תורה ויישב בכך את הסתירה המדומה שבין השתיים.

לגישה זו, התלווה היבט נוסף מפוכח במעשיותו על הפועל הדתי לחדור לכל שטחי החלוציות והבנין בארץ. כי רק בכך יובטח צביונו הדתי של הישוב שהאידיאולוגיה החילונית התאמצה להבליט את אופיו הסקולרי. בעיון תו"ע טען – ובצדק רב – שלא במחאות בלבד יתוקן הרושם החילוני של המפעל הציוני, אלא במעשים של ממש ובדוגמא אישית של חלוציות ובנין ע"פ התורה. לשם כך היה הכרח ליצור מסגרות חברתיות וכלים ארגוניים שיסייעו לפועל הדתי בהגשמתם של רעיונותיו.

גאולת החברה כיצד? – רעיון תו"ע הבליט את חשיבותה של החברה בתפיסתה של התורה. התורה לא ניתנה לקיום ע"י יחידים בלבד, אלא ע"י הציבור כעיקר. תפיסה זו מיחדת בין השאר את היהדות מדתות אחרות. לפי היהדות: אין הדת ענינו של הפרט, קיימת אחריות הדדית וחלוקת תפקידים, המאפשרות לחברה למלא את יעודה הדתי כגוף אורגאני אחד. מכאן חשיבותן של המצוות החברתיות, שמטרתן ללכד את החברה כולה למטרה המשותפת, צמצום פערים והפגת מתחים חברתיים, אינם משמשים כאמצעי לייעול הכלכלה, או להשגת נוחות חברתית גרידא, כפי שנהגו תורות סוציאליסטיות שונות להסביר. אלא יש לראות בהם ערך דתי."