פעולה מספר 14:
מרכז העניינים
פעולה לשבט הרא"ה וחבריא ב' על מרכזיותה של תורה
מטרת הפעולה:
1. החניך יבין ויפנים שלימוד התורה הוא מהותי ומרכזי בחיינו.
2. החניך יבין את הצורך בלימוד תורה קבוע ומסודר.
מהלך הפעולה:
שלב א'- עבודה בעיניים?!?
המדריך יספר לחניכים על הוועידה שהתקיימה לפני מספר שנים:
לפני מספר שנים התקיימה ישיבה סוערת של ועידת בני עקיבא. הנושא שעמד על הפרק היה "תורה ועבודה". כבר זמן רב ישנם אנשים שלא מבינים למה זו צריכה להיות סיסמת תנועת הנוער הגדולה בארץ , הרי הדברים האלו לא שייכים לבני נוער. מה הקשר בין "עבודה" לתנועת בני עקיבא- הרי בוגרי הסניף מממשים את לימודם באוניברסיטה ופונים למקצועות חופשיים כמו: עריכת דין, רפואה, מחשבים וכו', כבר הרבה שנים שאין גרעיני נח"ל, ועוד יותר מכעיס זה "התורה"- הרי מי שרוצה לקיים מצוות, לא צריך את בני עקיבא, ומי שרוצה ללמוד תורה יעשה זאת בישיבות, למה הוא צריך גם סניף שיעביר לו שיעורים?! חבל על הזמן!
המדריך יעלה לדיון את הנקודה הבאה:
למה משתמשת תנועת בני עקיבא בסיסמא "תורה ועבודה" מה זה שייך לתנועת נוער?!
או ליתר דיוק- מה הקשר בין תורה לתנועת נוער?, הרי להתפלל מנחה וערבית, אני לא
צריך סניף!
שלב ב'- ההבדל הקטן...
המדריך יניח ברצפת החדר כרטיסיות של שתי דמויות, אחת עם הכותרת "דתי" והשניה עם הכותרת "חילוני" (נספח מספר 1) על החניכים לתאר את סדר יומו של האדם הדתי וכן את סדר יומו של האדם החילוני.
המדריך ישאל את החניכים:
במה בא לידי ביטוי ההבדל בין ה"דתי" לחילוני?!
שלב ג'- אבנים שחקו המים
המדריך יחלק לחניכים את המדרש על רבי- עקיבא (נספח מספר 2).
המדריך יקרא את המדרש ביחד עם החניכים ויעלה לדיון את השאלות הבאות:
רבי-עקיבא היה רועה צאן, הוא עמד כל יום על יד הבאר, סביר להניח שהוא כבר ראה את התופעה הזו בעבר- מה קרה שהוא שאל דווקא באותו היום?
מדוע שואלים אותו "אי אתה קורא" וכו' הרי אמרנו בהתחלה שרבי עקיבא לא שינה כלום? (זאת-אומרת לא ידע יותר מידי...)
מה הקשר בין האבן ללב שלו ולתורה- מדוע רבי עקיבא מחבר בין הדברים?
מדוע רבי עקיבא הולך ללמוד את כל התורה כולה, מדוע זה יעזור לו לפתור את השאלה?
ישנם שאלות רבות שעוד אפשר לשאול במדרש אבל רצינו להתרכז בנקודה הזו.
כדי לנסות להבין את המדרש נקדים ונביא תוס' בכתובות ס"ב: התוס' מברר לנו שרבי-עקיבא אומנם לא למד תורה אבל מקיים מצוות והתוס' מוכיח זאת מכך שכתוב "ראתה רחל בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה" ולא יתכן לקרוא למישהו מעולה, אם אין לו שום קשר לתורה ומצוות, מה עוד שרבי-עקיבא אמר בצעירותו מי ייתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור!
כמו שאמרנו, רבי-עקיבא רגיל לראות את בור המים יום יום, לשם הוא לוקח את צאנו, אך תמיד הבאר נתפסת אצלו כמקום השקיה לצאן. הבאר זה משהו שצריך להשתמש בו ולא יותר מכך. אבל רבי-עקיבא שם לב, שהבאר הזו משתנה, קורה לה משהו, היא לא נשארת באותו מצב שהייתה לפני שנה ויותר, היא מתרחבת, היא מעמיקה, מה גורם לכך?! על זה נענה רבי-עקיבא "אבנים, שחקו מים"- המים שבאים במגע האבנים, זה לא מפגש חיצוני בין שני דברים, אלא זהו מפגש שמשפיע, שמשנה, שמעמיק את הבאר, הרי המים נופלים תדיר עליה בכל יום, רבי-עקיבא שקיים עד אותו יום מצוות התייחס אליהם כאוסף חוקים שאדם צריך להמשיך ולעשות בחייו כמו שבאים לבאר והמים נמצאים שם, משתמשים בהם וממשיכים הלאה. אבל כשהוא רואה שבטבע שאליו הוא חשוף מדי יום, דברים שבאים במגע אחד עם השני, משפיעים, מעמיקים, בונים משהו חדש, ורבי-עקיבא שחי את חיי המצוות, מבין שאי אפשר להסתפק בעשייה טכנית, זה אמור להוביל למשהו לייצור משהו, ורבי-עקיבא מתחיל ללמוד וכמו שאומר "היה לומד והולך" הלמידה מוליכה אותו, לא מקבעת אותו, לא מרדימה אותו, אלא מעוררת בו כוחות חדשים, עד שמוצא הוא צורך "ללמוד כל התורה כולה".
סיכום:
בשלב הראשון של הפעולה ניסינו להבין מה הקשר בין תורה ועבודה אלינו?!
אנו שגדלים בתנועת נוער שחרטה על עצמה אידיאלים גדולים ונשגבים עושים את פעולותינו מתוך אותם אידיאלים עמוקים ולכן זה לא משנה במה בוגר התנועה יבחר לעבוד זה משנה מתוך מה הוא בחר, ונכון שגם בישיבות לומדים תורה אבל גם בסניף משתדלים לעשות הכל מתוך תורה.
בשלב השני של הפעולה ראינו שכלפי חוץ ההבדל בין דתי לחילוני הוא בלבוש ו"בזמני דת" (תפילה, ברכה, דבר תורה וכדומה...) האמנם?!
השלב השלישי והאחרון שבעצם מסכם ועונה על השאלות שהעלנו בשלב הראשון והשני:
במדרש על רבי עקיבא אנו באים ללמוד שצריך להתרגל, להתבונן על התורה כמהותית לחיינו, כמשמעותית, כנותנת ערך ומהות לכל דרכנו. אם אנו נשאר בהבנה הקטנה והמצומצמת שחיי דת זה זמן תפילה וברכת המזון אז אנחנו לא נפתח לתורה באמת. עלינו להפנים שהתורה בונה בנו בניין אישיות מהרגע שהאדם קם ועד הרגע שהוא נרדם, הכל מערכת חיים שצריכה להיבנות מתוך התורה ואם ננסה לייצור חיי דת והוי נוסיף, נרגיש את אותו קונפליקט של חוסר משמעות בחיים.
כדי להדגיש את ההבדל בין מצוות כחוקים, למצוות כסממני חיים, את ערך התורה וחשיבות הקישור אליה והיניקה ממנה בצורה מסודרת, ורק על-ידי-כך אדם יוכל לבנות תפיסת עולם ערכית.
ומה הקשר לחוברת שעוסקת בחסד, נתינה, בעשייה- אתם שואלים?!
הקשר הוא שאם התורה כל- כך מהותית לחיינו, כל- כך משמעותית, היא זו שמעצבת את סדר יומנו, היא המנחה את חיינו- אז ממילא כל מה שיוצא ופורץ מאתנו קשור לתורה.
כך גם בחסד ובעשייה- כל הטבה שלנו לזולת, כל עזרה וסיוע, כל חסד גדול וקטן הכל, הכל נובע ממבט של תורה, ממבט של עומק על המציאות ועל הפרט וממילא החסד שאנו עושים עוצמתי יותר.
נספח מספר 1:
"חילוני"
"דתי"
נספח מספר 2:
"מה הייתה תחילתו של רבי עקיבא?"
אמרו בן 40 שנה היה, ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד, אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"- המים שנופלים עליה תדיר בכל יום.
אמר רבי עקיבא: וכי לבי קשה מהאבן? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה...
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה"
"מה הייתה תחילתו של רבי עקיבא?"
אמרו בן 40 שנה היה, ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד, אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"- המים שנופלים עליה תדיר בכל יום.
אמר רבי עקיבא: וכי לבי קשה מהאבן? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה...
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה"
"מה הייתה תחילתו של רבי עקיבא?"
אמרו בן 40 שנה היה, ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד, אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"- המים שנופלים עליה תדיר בכל יום.
אמר רבי עקיבא: וכי לבי קשה מהאבן? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה...
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה"