מה התירוץ שלך ?!

על חשיבות ההתמדה בלימוד תורה ובעשיית חסד. רקע: אחד התירוצים ה"רציניים" יותר לחוסר המעש שלנו הוא זה: "מה זה כבר יעזור?" "הרי זו רק טיפה בים".הרבה פעמים עונים לנו כך החניכים, כשאנו מבקשים מהם להרים עטיפת מסטיק שזרקו, או להתנדב יום בחודש. בפעולה זו ננסה להבהיר את ערכו וחשיבותו של המעשה הקטן. נעשה זאת ע"י הבנת הקשיים שעברו על עקיבא בדרכו להיות ר' עקיבא. פעולה זו עוסקת בקשיים האישיים והפנימיים של אדם בהתמודדותו עם אתגרים בחייו. הפעולה מביאה סיפורים מחייהם של רבי עקיבא ורחל המנסים לבנות את חייהם על בסיס לימוד התורה אך קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים מקשים עליהם.

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 18/03/03 00:00 יד באדר ב'


פעולה מספר 12 :


מה התירוץ שלך ?!

פעולה לשבטים מעפילים והרא"ה


על חשיבות ההתמדה בלימוד תורה ובעשיית חסד.



רקע:


אחד התירוצים ה"רציניים" יותר לחוסר המעש שלנו הוא זה: "מה זה כבר יעזור?" "הרי זו רק טיפה בים".הרבה פעמים עונים לנו כך החניכים, כשאנו מבקשים מהם להרים עטיפת מסטיק שזרקו, או להתנדב יום בחודש.


בפעולה זו ננסה להבהיר את ערכו וחשיבותו של המעשה הקטן. נעשה זאת ע"י הבנת הקשיים שעברו על עקיבא בדרכו להיות ר' עקיבא. פעולה זו עוסקת בקשיים האישיים והפנימיים של אדם בהתמודדותו עם אתגרים בחייו. הפעולה מביאה סיפורים מחייהם של רבי עקיבא ורחל המנסים לבנות את חייהם על בסיס לימוד התורה אך קשיים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים מקשים עליהם.



מטרת הפעולה:


החניך יבין מאין נובע הקושי שלנו בהתמדה ועד כמה ההתמדה הכרחית.



מהלך הפעולה:


שלב א'- לכל בעיה יש פתרון!



המדריך יחלק את החניכים לשלוש קבוצות, המדריך יחלק לכל קבוצה מדרש (נספח מספר 1), לאחר מספר דקות המדריך יבקש מהחניכים לחזור למליאה על כל קבוצה לספר בקצרה על המדרש שקראה תוך הדגשה של הנקודות הבאות:

  • הבעיה המוזכרת בקטע.
  • מי פותר את הבעיה?
  • מהו הפתרון?!



קצת על המדרשים:


במדרש הראשון רבי עקיבא ורחל שרויים בעוני. אליהו הנביא פותר את הבעיה ופתרון הבעיה הוא שהם לומדים שלמרות שקשה להם כעת מבחינה חומרית, יש אנשים שקשה להם יותר, ולכן הם מפתחים בעצמם את מידת ההסתפקות במועט, הביטחון בה' והנתינה למי שזקוק.


הם הזוכים ממצב זה.



במדרש השני הבעיה של ר' עקיבא היא שהתורה קשה היא ורבי עקיבא לא רגיל ללמוד אותה.


פותר הבעיה הוא "המעיין" והפתרון היא ההבנה שדבר גדול מתחילים בקטן (טיפה ועוד טיפה).



הסבר למדרש השלישי: לאחר חתונתם של ר' עקיבא ורחל, התבייש ר' עקיבא ללכת ללמוד אלף- בית. לקחה אשתו חמור עם שקע בגבו. מילאה אותו אדמה ושתלה בו פרחים. אמרה לר"ע "צא לשוק". כשעמד בשוק עם החמור נקהלו סביבו אנשים רבים וההמולה הייתה רבה. למחרת כבר היו סביבו פחות אנשים, ועד לסוף השבוע כבר לא התרגש איש. אמרה לו רחל: רואה אתה- גם לך- לאדם בן 40 הלומד אלף- בית יתרגלו לבסוף.


במדרש השלישי הבעיה של ר' עקיבא היא: "מה יגידו בחברה?!" ופותרת הבעיה היא אשתו רחל, והפתרון הוא שאנשים יתרגלו ויפסיקו ללגלג אחרי תקופה קצרה.

שלב ב'- "לטפטף טיפה"...


המדריך יחלק לחניכים את השיר "לטפטף טיפה" (נספח מס' 2)


E אם הפעולה מתקיימת ביום חול כדאי להשמיע את השיר.


המדריך יפנה לחניכים וישאל:


« האם מסקנת השיר שונה מהמסקנה שהגענו אליה עד עתה?!


סיכום:


והפעם מהסוף להתחלה:


בשיר "לטפטף טיפה" ראינו שהמסקנה שונה- מן השיר נראה כאילו הכותב רוצה לטפטף טיפה ואינו שואף כלל לגדולות (לא רציתי ללמד, לא רציתי לגלות) ולמרות שהוא יכול ומסוגל, הוא מעדיף להסתפק במעשה הקטן.


אולם במשפט בודד הוא מבין הבנה אחרת- כדי להגיע אל השלמות (אל הים הגדול) אי אפשר לוותר על הדברים הקטנים, לעשות דווקא אותם, לטפטף טיפה ועוד טיפה, מתוך ידיעה שבאמצעותם נמלא את הים.


במשל האבן השחוקה (המדרש השני), שמנו לב לשוני בין הטיפה הראשונה, לבין הטיפה ה- 100000 שהצליחה לשחוק את האבן?


משל זה מלמד אותנו משהו חשוב על התמדה.


הטיפה הראשונה שנפלה על הסלע לא שינתה בו כלום, ולכאורה המעשה שלה היה חסר משמעות. רק כשנפלה הטיפה ה- 100000 שחרצה באבן והתברר שלכל טיפה שנפלה כבר יש חלק בחריץ הזה.


אחד הקשיים שלנו בהתמדה במעשים הקטנים והיומיומיים הוא: העדר תוצאות מיידיות. למי שמציל ילד מטביעה או מצליח להחזיר חילוני בתשובה, קל יותר. כי הוא רואה את התוצאות. אבל מי שמבקר חולה או לומד משנה, קשה לו, כי לא מיד החולה מבריא. לכן גם לנו חשוב להיזכר לפעמים במשל של "אבנים שחקו מים" ובתוצאותיו, כדי שנוכל להתמיד בעשיית מעשה בעל השלכות לעתיד.




"יהי רצון מלפניך,


ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו


שתהיה בעזרנו


ותזכה אותנו ברחמיך הרבים


וחסדיך העצומים ללמוד וללמד


ולעסוק בתורתך הקדושה


לשמה- תמיד


ולהגות בה יומם ולילה.


ובזכות וכוח לימוד התורה הקדושה


תזכה אותנו ברחמיך הרבים


ותיתן לנו כוח להכניע ולשבר


ולגרש את היצר הרע מקרבנו


ונזכה לגרש ולבטל את הרוח שטות


וכל מיני שגיון שנתדבק בנו


ע"י מעשינו הרעים".



(ר' נחמן מברסלב)









נספח מספר 1:


-א'-


ר' עקיבא רועה של כלבא שבוע היה, ראתה רחל בתו של כלבא שבוע שהוא צנוע ומעולה אמרה לו: אם אתקדש לך תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעא. שמע כלבא שבוע והוציאה מבתו והדירה מכל נכסיו. הלכה ונשאת לר' עקיבא. בימות החורף היו ישנם במתבן, היה מלקט תבן מתוך שערותיה. אמר לה: אלמלי היה בידי הייתי נותן לך ירושלים של זהב. בא אליהו ונדמה להם כבן- אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, שאשתי ילדה ואין במה להשכיבה. אמר ר' עקיבא לאשתו: ראי אדם זה, שאפילו תבן אין לו.


(כתובות ס"ב).


I מה הבעיה של רבי עקיבא ורחל במדרש הנ"ל?!


I מי פותר את הבעיה?!


I מהו הפתרון?!



-ב'-


מה הייתה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד, אמר: "מי חקק אבן זו?" אמרו לו: "עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"- המים, שנופלים עליה תדיר בכל יום". אמר ר' עקיבא: וכי לבי קשה מהאבן? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה. הלך לו אל בית הספר והתחיל קורא בלוח הוא ובנו. אחז ר' עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף- בית- ולמדה, אלף- תיו- ולמדה, תורת כוהנים- ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.


I מה הבעיה במדרש הנ"ל?!


I מי פותר את הבעיה?!


I מהו הפתרון?!


-ג'-


שנו רבותינו: "לא הביישן למד"- מניין? מר' עקיבא.


שאלמלא רחל זוגתו עוזרתו, לא היה גומע מבאר מים חיים, ולא מעמיד תלמידים הרבה.


אימתי, כשראה תינוקות של בית רבן משיחין בפסוקו של יום, והיה ליבו מתפקע מכמיהה ויראה.


היתה רואה רחל בצרתו, וכל עוד לא אמר: "מזומן אני אף כמותם!" השימה עצמה כשותקת.


ויהי היום וישח לה את כאבו, כי הגדישה המלאה.


מה עשתה? – אמרה לו: "עקיבא, טול והבא לי מנפלאות הבריאה!"


הלך והביא לה חמור משוקע- גו, ותתן אל תוכו אדמה ותשתול שתילים.


אמרה לו: "עקיבא, כך תהא מלאכתך, שאתה יוצא ובא עם אנשים והבריה בידך"


אמר לה: "על שום מה?"


אמרה לו: "כך הוא רצוני, ולא תצערני"


יצא לרחובה של עיר, והבריה המשונה בידו. נאספו אליו מקרוב ומרחוק לחזות במו עיניהם במחזה המופלא, ותהם כל העיר ותאמר: "הראית מימיך? חמור פורח! חמור פורח!"


יצא גם ביום השני ותהי התרגשות רבה, אך עד מהרה נתפנתה לו הדרך, וישובו איש איש אל ענייניו.


גם ביום השלישי עשה כדברה אליו, ורק הילדים עוד שיחקו בפניו.


ביום הרביעי, הולך לו ר' עקיבא למישרין, ואין איש מפריעו ממעשיו.


ענתה בו אשתו: "עקיבא, וכי לא לימדונו בריות, שאם לחמור פורח ניתן להתרגל- לאדם בגילך שיפרח בתלמודו, על אחת כמה וכמה!" (ע"פ המדרש)


I מה הבעיה במדרש הנ"ל?!


I מי פותר את הבעיה?!


I מהו הפתרון?!


נספח מספר 2:



ללמד טיפה/ אריק איינשטין



לא רציתי ללמד, לא ניסיתי להטיף


לא חיפשתי לפקד וגם לא להיות עדיף.


לא רציתי לשנות לא ניסיתי להתקיף


לא חיפשתי לגנות וגם לא ניסיתי להחניף


סך הכל רציתי לטפטף טיפה.


כי טיפה,


עוד טיפה


ועוד טיפה תהיינה לים.


לא רציתי לגלות לא ניסיתי לאחד


לא חיפשתי לגנות וגם לא להתאגד.


לא רציתי לחדש לא ניסיתי להרוס


לא חיפשתי לקדש וגם לא להיות הבוס.


סך הכל רציתי לטפטף טיפה


כי טיפה, עוד טיפה ועוד טיפה תהיינה לים.


לא אמרתי להקריב לא צעקתי "אחרי".


לא חיפשתי להגיב, וגם לא יצאתי מכליי.


סך הכל רציתי לטפטף טיפה


כי טיפה


עוד טיפה


ועוד טיפה תהיינה לים.