פעולה מס' 4
וקיבצתי אתכם מן הארצות
מטרת הפעולה:
החניך יפגש עם דעות מסויימות הקיימות במדינה נגד קליטת עליה. החניך ילמד כי מנקודת מבט פרטית יש כאן אכן מורכבות וקושי אך במבט כללי לאומי – העליה היא חיונית ומהווה שלב בתהליך הגאולה של עמ"י.
מהלך הפעולה:
שלב א' :
דיון בארבעה "ארועים" המחייבים הכרעה ערכית – כיצד להתייחס לצרכי העולים החדשים לעומת צרכי אנשים אחרים. "המשרה", "הבית", "המכונית", "החוג".
הארועים :
אירוע 1: המשרה
במפעל המתכת "פלד" יש משרה אחת פנויה למהנדס חומרים. שלושה אנשים הציגו את מועמדותם -
דני, בן 30, סיים את לימודי ההנדסה בטכניון לפני כשנה, במאמצים מרובים. הוא כבר אב לארבעה ילדים, ועליו לפרנס גם את הוריו הקשישים. הוא זקוק למשרה זו, כדי להחלץ מן הקשיים הכלכליים שליוו אותו במשך כל תקופת לימודיו. עליו להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך מימון לימודיו, וכן לפרנס את משפחתו בכבוד.
מישל, בן 26, יליד מרוקו, עלה ארצה בגיל 12. הוא היחיד מבין בני משפחתו ששאף להמשיך בלימודים על תיכוניים. לאחר שרותו הצבאי, יצא לצרפת, ושם סיים את לימודי ההנדסה בהצטיינות. מיד עם סיום לימודיו הוצעו לו בצרפת מישרות רבות במיקצועו. אולם הוא החליט לשוב לארץ, ולהתחיל לארגן בה את חייו האישיים והמקצועיים.
רוזה, בת 42, היא עולה חדשה מברית המועצות. במוסקבה עבדה כמהנדסת חומרים בכירה במכון מדעי. מאז עלייתה ארצה, לפני כשנה, היא עובדת בבית אריזה, אך היא מאד מעוניינת לשוב ולעבוד במקצועה. תחושתה היא, שרק כך תושלם קליטתה בישראל.
אירוע 2: הבית
הישוב הקהילתי החדש "חזון הדורות" הוא ישוב מבוקש מאד. כל הבתים שנבנו בו עד כה כבר מאוכלסים, מלבד יחידת דיור אחת. שלב הבניה הבא מתוכנן רק לעוד שנתיים. על הדירה הפנויה מתמודדות שלוש משפחות:
יוסי ורינה צוק, ושלושת ילדיהם הקטנים, מתגוררים בבית הוריה של רינה מאז נישואיהם של יוסי ורינה לפני כשש שנים. עד עתה לא הצליחו בני משפחת צוק לחסוך די כסף לרכישת דירה משלהם. "הדירה בישוב היא ממש ההצלה האחרונה שלנו" טוען יוסי "ואם לא נזכה לקבל אותה, נחיה כנראה כל חיינו עם ההורים, בדירתם הצפופה".
משפחת רוט עלתה לפני כשנתיים מארצות הברית. לאחר חודשי התלבטות ארוכים, החליטו כי הישוב החדש, ההולך ונבנה, הוא התגשמות חלומם. "כשעדיין היינו במרכז הקליטה, הבטיחו לנו שבתוך מספר חודשים נוכל לעבור להתגורר בישוב" אומרת שרון רוט "עתה מסתבר שספק אם הבטחה זו תקויים. אנחנו באנו לארץ מתוך מניעים ציוניים. אם לא יתנו לנו להגשים את הציונות שלנו בישוב הזה, נראה לי שאין לנו מה לחפש כאן"
אהרון ולאה כהן הם זוג קשישים ניצולי שואה. בנם, מאיר, מתגורר בישוב החדש, יחד עם אשתו ושני ילדיו. לפני כן גר הבן בשכנות להוריו, וסייע להם רבות. עתה נותרו הקשישים בודדים וחסרי אונים. "הורי חייבים לגור בסמוך אלינו" טוען מאיר "הם כבר אינם יכולים לדאוג לעצמם, וכאן בישוב יוכלו לחיות בשלווה, ולסיים את חייהם בכבוד".
אירוע 3: המכונית
למשרד השיקום המטפל בנכים הגיעה רק מכונית אחת מדגם "וולוו" המיועדת לנכי רגלים. שלושה נכים מצפים למכונית בקוצר רוח:
משה נפצע בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי במילואים, ונותר נכה לכל ימי חייו. מאז שיצא את בית החולים, לפני מספר חודשים, עדיין לא שב לעבודה, כי ללא מכונית הוא מרותק לביתו. "התחושה שאשתי חייבת לפרנס את שנינו, מפני שאינני יכול להגיע למקום עבודתי, מדכאת אותי מאד, ומערערת את בטחוני העצמי" טוען משה.
יעל היא נכה מלידה. עד עתה לא יכלה להגיע לשום מקום בכוחות עצמה. סוף סוף, בגיל 20 קיבלה רשיון נהיגה, והיא מחכה בקוצר רוח לקבלת המכונית, שתאפשר לה ניידות ועצמאות. "20 שנה הייתי תלויה באופן מוחלט בהורי" אומרת יעל "המכונית תעניק לי את הסיכוי היחיד לקיים חיים נורמליים, ולעמוד ברשות עצמי. רק אם תהיה לי מכונית אוכל למצוא עבודה, ולפרנס את עצמי".
ולדימיר הוא עולה חדש מברית המועצות. במשך שנים רבות ישב במחנות עבודה סובייטיים, באשמת פעילות ציונית. במחנות התערערה בריאותו, עד שאיבד את התחושה בשתי רגליו, ומאז אינו מסוגל ללכת. "אני זקוק למכונית כדי להתסדר בארץ" אומר ולדימיר. "כל חיי חלמתי לעלות לארץ ישראל, ולתרום בה את חלקי, אבל ללא רכב לא אוכל לעשות שום דבר. אז בשביל מה נאבקתי בברית המועצות כל השנים?"
אירוע 4: החוג
באוניברסיטת תל אביב נפתח חוג לנוער שוחר מדע, במימונו של תורם יהודי החי בארצות הברית. בחוג נותר רק מקום אחד, ושלושה נערים מתמודדים עליו:
שלמה, המתגורר בשיכון "שלף", הוא בן זקונים במשפחה מרובת ילדים. אביו מובטל, ומשכורתה של אימו בקושי מספיקה לפרנסת המשפחה. שלמה הוא נער מוכשר מאד, וציוניו גבוהים. העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה דורשת ששלמה יתקבל לחוג, שאם לא כן, יש חשש שיצטרף לחבורת רחוב ויסתבך בפלילים. היא מאמינה שחוג
של נערים ברמה גבוהה ימשוך אותו כלפי מעלה, ישפר את דימויו העצמי, ויתרום רבות לעתידו.
ג'וני הוא נכדו של התורם. הוא נשלח לארץ לשנה, כי משפחתו הייתה מעונינת שיחזק את זהותו היהודית ואת הקשר שלו עם מדינת ישראל. הנהלת האוניברסיטה חוששת, שאם לא תתאפשר השתתפותו בחוג, יפחית סבו במידה ניכרת את תרומתו לחוג בשנים הבאות. ג'וני איננו תלמיד מבריק, אך השתתפותו בחוג תתרום רבות להשתלבותו בחיים של ישראל.
יעקב הוא עולה חדש מאתיופיה. הוא תלמיד מצטיין במקצועות הטכנולוגיים, ומוריו מאמינים שהשתתפותו בחוג תקל על קליטתו בארץ, ותסייע לו לרכוש מקצוע מתוחכם בעתיד. אם לא יתקבל לחוג, תהיה זאת בעיני הוריו הוכחה נוספת לכך, שהחברה הישראלית מפלה לרעה את עולי אתיופיה, ואינה מעונינת לאפשר להם להגיע להישגים ולקידום.
ביחס לכל אירוע המדריך יבחר שלושה חניכים, ויתן לכל אחד פתק עם תיאור הדמות אותה מייצג. המדריך יספר את ספור הרקע של האירוע, וכל אחד משלושת המתמודדים ינסה לשכנע את קהל החניכים בצדקת טענותיו. בתום כל אירוע יערוך המדריך הצבעה מהירה בין החניכים מי הדמות הראויה ביותר.
שלב ב' :
דרך ארבעה אירועים אלו משתקפת המורכבות הקיימת בחברה הישראלית – "צרכי עמך מרובים" – יש אוכלוסיות שונות המצויות במצוקה, בעלות צרכים רבים. מדוע בכלל לקלוט כ"כ הרבה עולים? במו ידינו אנו מכניסים את המדינה לצרה נוספת!
אפשרות א':
המדריך יפתח דיון בשאלה, וינסה להוציא מהחניכים סיבות רבות ככל שניתן מדוע לקלוט עליה.
אפשרות ב': המדריך יכין מס' הגדים:
1)העלייה מגדילה את מספר היהודים במדינה, ובכך העלייה פתרה את הבעיה הדמוגרפית ביננו לבין הערבים.
2)העלייה מרוסיה הביאה עמה אקדמאים שיעזרו בפיתוח המדינה.
3)היהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה ולכן זו חובתנו המוסרית.
4)חובתנו כיהודים לקלוט כל יהודי שרוצה לעלות ארצה.
המדריך יפזר את ההיגדים ויבקש התייחסות לכל היגד.
תוך כדי תגובות החניכים להיגדים השונים, יתקוף אותם המדריך בטיעונים נגדיים. לדוגמא: מביאים מחלות, מגבירים את הפשע , משליטים בארץ תרבות זרה, עוד אנשים מתחרים על מקומות עבודה שממילא אין, יש צורך למצוא פתרונות דיור נוספים, וכו'.
שלב ג' :
המדריך יספר על 4 חברה שיצאו לטיול בנגב. הם יצאו לדרך מצוידים היטב והיעד היה מעין יפיפה מוקף בדקלים גבוהים שנמצא בסופו של הנחל. באמצע הנחל הם הבינו שאיבדו את הדרך. מה יעשו? אין להם מושג היכן הם, והיכן המעין אליו רצו להגיע. ההרים חוסמים את אופק הראיה והם לא יודעים מהו הכוון הנכון.
המדריך ישאל את החניכים מה לדעתם הם צריכים לעשות, מה היו עושים במקומם ? המדריך יחתור לתשובה שעליהם לעלות על אחד ההרים כדי לראות את השטח כולו ולאתר את הפינה הירוקה שמסמנת את יעד.
המדריך יפתח תנ"ך ויקריא (בדרמטיות!) מספר דברים פרק ל' / א-ו או יחזקאל לז / יא-יד.
סיכום:
קליטת העלייה היא משימה קשה למדינת ישראל, משימה שנובעות ממנה התמודדויות שונות בניסיון לענות על צורכיהם של אוכלוסיות שונות. יש טיעונים רבים בעד קליטת העלייה על אף הקושי, אך כל הטיעונים הללו הם ברמה שטחית – מול כל טיעון בעד אפשר לתת שלושה טיעונים נגד. מעבר לכל השיקולים האנושיים, אנו צריכים להצליח להסתכל על הדברים במבט גבוה יותר, ולדעת שקבוץ גלויות הוא השלב הבסיסי וההכרחי לתהליך הגאולה. ההבנה הזו שהעלייה היא היא התגשמות חזונם של הנביאים ("וקיבצתי אתכם מן הארצות…" וכו') צריכה ללוות את כל מפעל קליטת העלייה. ולאור הבנה זו יש להסתכל על כל הקשיים והבעיות. כשאנו נמצאים בתוך הקושי קשה לראות את סופו, וצריך לעלות למעלה על ההרים, כדי לראות את התהליך בשלמותו. עלינו לתפוס את כל נושא קליטת העלייה במשמעותו הרוחנית אלוקית – חלק מגאולת עמ"י, ומתוך כך להתמודד עם הקשיים.