דמוקרטיה ויהדות

מטרות: החניך יתלבט בשאלה האם יש סתירה בין דמוקרטיה ויהדות. החניך יעמיק את תפיסתו לגבי הקשרים בין דמוקרטיה ויהדות. מתוך ועידת היחוד והיחד

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 02/04/03 00:00 כט באדר ב'


בס"ד



ראשית צמיחת גאולתנו


דמוקרטיה ויהדות



מטרות: החניך יתלבט בשאלה האם יש סתירה בין דמוקרטיה ויהדות.


החניך יעמיק את תפיסתו לגבי הקשרים בין דמוקרטיה ויהדות.



שלבים: פתיחה - רוב מול מוסר.


דמוקרטיה כערך עליון?


דיון - מה השאיפה?


סיכום - לקראת ועידה.



מהלך:


פתיחה - רוב מול מוסר.



נתאר מצב בו כל הקבוצה יצאה לטיול במדבר הגדול ואיבדו את הדרך. כל האוכל נגמר וכל המים נגמרו כבר אתמול.כולם מתכנסים לאסיפת חירום כדי להחליט יחדיו בדבר המשך הדרך.במשך הדיון אחד החברים מעלה הצעה להצבעה: הוא מציע שישחטו את אחד האנשים שיעלה בגורל וכולם יאכלו את בשרו וימשיכו לחיות.


אם ההחלטה עברה בצורה דמוקרטית ואתה נפלת להיות הקורבן, מה תעשה?


ערוך דיון קצר עם הקבוצה על מיקום ערך דמוקרטיה כשהוא סותר את זכויות הפרט ואת המוסר.



דמוקרטיה כערך עליון?



כזכור לכולנו הפתרון הסופי נתקבל בהחלטה דמוקרטית שאישרה לרצוח את כל יהודי אירופה, האם דמוקרטיה כזו היא דמוקרטית?


בדיון על מהות הדמוקרטיה תמיד מתעוררת השאלה אם יש ערכים שהם עליונים לדמוקרטיה וקודמים לה, או שהרוב יכול לקבוע הכל?


שאלה זו היא שאלת מפתח בהגדרת כל שלטון או כל שיטת הנהגה ולכן כדאי לתת עליה את הדעת בדיון קצרצר.


תוך כדי הדיון נשחיל מספר שאלות בהם הדמוקרטיה עומדת בסתירה לערכי התורה, כגון:


על פי איזה חוקים ישפטו בתי המשפט?


אם יתקבלו נישואין אזרחיים בחוק מה נעשה?


אם תתקבל פקודה צבאית לפנות יישובים מה נעשה?




דיון מה השאיפה?



בעקבות השאלות הקשות ננסה לברר את מקומנו ביחס לדמוקרטיה בעזרת סרגל עמדות.


(מכינים סרגל גדול מ 1-10 ובכל צד שמים כרטיס לפי מה שנפרט ועל החניכים לקום ולעמוד במספר המתאים להם. באם אין באפשרוכם להכין סרגל אז תכינו רק את הכרטיסים והחניכים יעמדו ביניהם איפה שירצו.)


בקצוות הסרגל נעמיד מספר התלבטויות, כשהשאלה הנשאלת היא מה מקומו של כל אחד כשהוא מגדיר את שאיפותיו לאידיאל?


חוקי תורה חוקי מדינה



מדינת תורה מדינה דמוקרטית



ע"פ הסרגל חלק את הקבוצה ל2-, ולכל קבוצה ניתן דף מקורות שמסביר ומעמיק את דרכה, בקשו מהחניכים לעבור על הדף ולנציג הקבוצה לנמק את דעתו על סמך המקורות.




מדינת התורה



"המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצוות אפילו במצווה קלה הרי זה פטור. דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמים. ואין צורך לומר אם גזר המלך לבטל מיצוה שאין שומעים לו".


(רמב"ם הלכות מלכים ג', ט')



"הפגמים המוסריים, הדתיים או הפוליטיים של החוק והממשל הובילו פילוסופים, תיאולוגים ומשפטנים בכל הדורות להנחה שקיים חוק 'טבעי' כלשהו (שמקורו באל, ברוב המקרים), ואליו יש לכפוף כל חוק אנושי. החוק הטבעי אמור לא רק להנחות את המחוקק אלא גם להציב מערכת בלתי תלויה, אשר לאורה ניתן יהיה לבחון את תוקפו ואכיפתו של החוק האנושי. וכך ניסח זאת בלקסטון: 'חוק טבע זה, שימיו כימי האנושות, הוכתב על ידי האל עצמו והוא מחייב, כמובן, יותר מכל חוק אחר. הוא מחייב בעולם כולו, בכל המדינות בכל הזמנים, חוק אנושי המנוגד לו אינו תקף".


(חיים כהן, לשעבר המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון).




המדינה העברית צריכה להווסד ולהתקיים על יסודות הדת העברית, זו התורה הישראלית... הכרתנו היא ברורה: אצלנו, כלומר אצל האומה העברית - הדת והמדינה זקוקות זו לזו.


(הרב מימון (1962-1875) - מנהיגה של תנועת המזרחי.)



בכל התנגשות של חוקי הממשלה שהם נגד פסקי הלכות שאוסרים את מה שהממשלה התירה, אין כל מוצא ודרך שאיסור זה יהיה מותר ליהודי רק בגלל שחברי הממשלה החליטו אחרת. העיקרון שאין דבר עליון על חוק התורה וההלכה, הוא כל כך פשוט שמי שמפקפק בזה אין הוא בכלל רב, וגם אמונת היהדות פגומה אצלו, שחסר לו עיקר בתורה.


הכלל של דינא דמלכותא דינא הוא רק בענינים כספיים וסידורים חברתיים שניתנים להסדר עפ"י רצון הנוגעים בדבר, ולכן מספיק רצון המלכות לחקיקת חוקים, אבל אין בכוח המלכות לקבוע בענינים של איסורי תורה שיהודי חייב בכך.


מכל מקום אין לנו אפשרות למנוע מאחרים שרוצים להישמע לכל חוק שהוא, אבל לנו ולבננו אנו מודיעים שאין לציית לחוק שהוא נגד התורה.


(הרב אברהם שפירא)



בכל הכבוד הראוי, אינני חושב שהערך המוחלט ועליון בחיינו הנו הדמוקרטיה, אלא האדם והמוסר.


(ד"ר אמנון שפירא)



"גם השעבוד למדינה יכול להיפך לעבודה-זרה. אפילו אם יבואו כל גדולי עולם שאחתום כי כל נאמנותי הבלתי מסויגת נתונה למדינה, שהיא כיום האידיאל העליון ביותר ליהודים - לא אתן ידי לכך בשום פנים ואופן. השתעבדות כזאת - היא עבודה זרה! השתעבדות אחת בלבד יש לנו והיא להקב"ה ולתורה שנתן לנו כדרך חיים ולסולם ערכים רוחניים שהתווה לנו. אם המדינה מסייעת להשתעבדות זאת שלנו - הרינו מסורים לה בלב ונפש... השבועה היחידה היא זאת שנכרתה עליה הברית 'לעברך בברית ה' [אלקיך] ובאלתו'. שבועה זו משחררת משבועות ושעבודים אחרים. אם אדם קשור בשעבודים ושבועות אחרים, אינו יכול לקבל עליו שבוע זו".


(הרב סולוביצ'יק "על התשובה" עמ' 142)





מדינה דמוקרטית



"דמוקרטיה היא שלטון העם, ע"י העם, למען העם".


(אברהם לינקולן, נשיאה הדמוקרטי של ארה"ב)



"נראים הדברים שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה חוזרים אלה הזכויות של המשפטים לידי האומה בכללה ו... גם כל שופט שקם בישראל דין מלך לו לעניין כמה ממשפטי המלוכה ובייחוד למה שנוגע להנהגת הכלל".


(הרב קוק - משפט כהן סימן קמ"ד)



"בכל תקנה שרוב הציבור והוא החשוב במניין ובחכמה, הסכימו בה אף-על-פי שהמיעוט עומדים וצווחים, הרי הם חייבין במה שהסכימו הרוב, ובלבד שיהא נראה לרוב ההוא דיש בגזירה ההיא תקנה לציבור ומתקנים כן על הכל בשווה.


(חידושי הריטב"א, עבודה זרה ל"ו, ב')



אין התנגדות כלל בין דמוקרטיה ובין הלכה. האם היהודי התקיים במשך שנות גלות ע"י מוסדות קהילה נבחרות עצמאיות בכל מקום, והם התקיימו בצורה דמוקרטית לגמרי כמבואר בספרי הפוסקים שדנו בעניין זה.


(הרב אברהם שפירא)



על טלוויזיה ממלכתית מחללת שבת, עוברים לסדר היום בקלות מפתיעה. ודווקא בשאלות ארץ ישראל, שגם הפוסקים וגדולי התורה חלוקים ביניהם, ואין כל קושי לממשלה למצוא קו הלכתי שתומך בה - כאן מאיים הפיצוץ על עצם קיומנו, ואנו עומדים על סף מלחמת אחים וקרע עמוק, שבגללו עלולים להפסיד גם את אחדות העם וגם את שלימות הארץ?! זו איננה התנגשות בין תורה לדמוקרטיה, אלא הקצנה מעוותת של המאבק הפוליטי-רעיוני על ארץ-ישראל.


(הרב יואל בן-נון)



לפי הבנתי, אין בנמצא אף ערך אחד עליון, הגובר אוטומאטית על כל הערכים האחרים. חז"ל טוענים כי ירושלים חרבה לא בגלל שלא שמרנו את התורה, אלא בגלל שכן שמרנו אותה, אך באופן עיוור: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין".


לאמור, הבוחר לעצמו ערך אחד, ורק אחד, ויהיה זה הדמוקרטיה, או אפילו ה"תורה" בעצמה, יכול להחריב את העולם. העולם נבנה מרגישות עצומה של התנגשות בין ערכים, כאשר ערכי המוסר והצדק הם הגוברים. זו גישה דמוקרטיה ראויה והומנית.


(ד"ר אמנון שפירא)






לאחר דיון מעמיק בעזרת המקורות נראה שיש לנו כאן סוגיא סבוכה עם דעות רבות לכל כיוון. מה שחשוב להדגיש זה דווקא את המשותף לכולם:


כולם בעצם מסכימים שלא יתכן להתיר שיהיה ערך אנושי מעל ערך אלוקי והשאלה היא רק איך במציאות צריך להתמודד עם הבעיות העולות. כמובן שיש מקרים בהם נותנים את סמכות הפסיקה לרוב, וזה נכון לגבי מצבים הנוגעים להנהגת הכלל.



סיכום - לקראת ועידה


כיוון שאנו עומדים לקראת ועידה שבה נקבל את כל ההחלטות בצורה דמוקרטית חשוב שנברר את דרכנו ביחס לשאלת העמדת דמוקרטיה מול יהדות. עלינו לברר טוב טוב מה נחליט לגבי מקרים בהם ישנה סתירה בין חוקי המדינה הדמוקרטיים לבין הנהגת התורה האלוקית, ואת מסקנותינו נכין לקראת הועידה.