פעולה מס' 2
בעוז קדימה בנ"ע ! ! !
מבוא:
בפעולה זו נראה כי ההגשמה בבנ"ע אינה "חלק מהפעילות הסניפית" אלא היא נשמת הסניף. תפקיד הנוער לעשות, ליצור ולהקים. נלמד על דרך ההגשמה של בנ"ע מאז ועד היום דרך משחק מונופול המסכם כמה ממפעליה החשובים.
מה להכין?
1. 4 כרטיסים : להעביר את הזמן לכיף לשמוע פעולות תרבות וחינוך לתרום!!!
2. הכנות למשחק יפורטו בהמשך (בחלק II של הפעולה).
מהלך הפעולה:
שלב א' :
נספר לחניכים על ויכוח שהתעורר בישיבת מדריכים – הקומונרית הציעה שהסניף שלנו יאמץ סניף אחר (או כל התנדבות אחרת – בהתאם לסניפכם…) המדריכים התלהבו, אולם כשהבינו מה הדבר דורש התחילו מחלוקות רבות.
א. הרבה מהמועמדים הפוטנציאליים להדרכה יוצאו להדריך שם.
ב. פעילויות רבות של הסניף יערכו בסניף השני.
ג. הסניף יקציב חלק גדול מכספו לטובת הסניף השני חסר האמצעים.
ספרו כי מדריכים רבים טענו שהדבר הראשון שצריך לדאוג לו זה לסניף שלנו ושליחת מדריכים טובים והפחתה בפעילויות הסניף יגרור להידרדרות הסניף.
ערוך דיון עם החניכים: מה קודם – הסניף שלנו או סניף אחר? ניתן לשכלל את הדיון ע"י הצבת שני כסאות – כסא "בעד" וכסא "נגד" – חניכים שיש להם מה לומר מתיישבים על הכסא עד שנגמרים טיעוניהם ואחרים מחליפים אותם.
שלב ב' :
המדריך ישאל את חניכיו מה מטרת הסניף ויעמיד ב- 4 פינות שלטים.
נשאל – מה ההבדל בין תנועת נוער לבין מועדון נוער?
הסניף אינו מתנ"ס ואינו מועדון נוער. אל המועדון באים כדי לקבל – הילדים משלמים כסף לחוגים ובתמורה מקבלים פעילויות מהמבוגרים המפעילים. מהותה של תנועת הנוער היא עשייה של הנוער הן במישור המעשי והן במישור הרוחני. בתנועת נוער נותנים.
דונו בשאלה האם הסניף צריך לעסוק קודם כל בעצמו או באחרים – אמנם צריך לדון בכל מקרה לגופו אולם העיקרון המנחה והבסיסי הוא שהתרומה אינה משהו חיצוני לסניף, היא מהותו של הסניף – היא הסניף!
הפעילות בסניף אחר הזקוק לכך אינה פעילות חוץ סניפית אלא היא היא הפעילות הסניפית !!! (מצורף מכתבו של אמנון שפירא "מה תצעק אלי" – ניתן להקריאו).
"מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל…"
- שלום לך אדוני המזכ"ל, רציתי…
- סליחה, קוראים לי אמנון, ה' עמך!
שאלה: בסדר, אמנון, ה' עמך! (נו, יברכך ה'!). אני חניך משבט "דרור", סניף עץ השדה. רציתי לשאול אותך, או יותר נכון לתבוע ממך, תשובות לכמה שאלות קשות, ואשתדל לעשות זאת ברצינות המירבית…
אני לא רוצה להגיד שאתם למעלה לא עושים כלום. ואולי אתם עושים הרבה, אבל לא מספיק ולא בכוון הנכון. הבעיה המרכזית בתנועה היא חבריא ב'. החבר'ה לא באים; וכשבאים – אין מה לעשות. (אמנון: וכשבאים, מפריעים לקטנים, מדברים בתפילה וכו' – נכון? חיים: כן, נכון מאוד!).
אני בתור חניך השבט הגדרתי את הבעיות כך:
1) החבר'ה לא מגיעים.
2) כאשר מגיעים – אין מה לעשות חוץ מ"בנים בנות".
3) יש בעיות של אמונה בדרכנו ואין מי שישיב עליהן.
4) היציאה להדרכה – הורסת את השבט כבר מאמצע החמישית (וגם אני מועמד להדרכה…) ולכן אני תובע מכם שתתחילו להשקיע ברצינות בחבריא ב' ושיהיו לנו קומונרים על רמה ושיידעו לתת תשובות.
תשובה: אני מנסה להבין אותך. אבל אולי אתה מוכן לספר מה אתם עשיתם בשביל עצמכם?
שאלה : עשינו הרבה ועוד איך. "דבר תורה", "שיחות", "פעולות" – אבל זה לא עבד. אני לא יודע למה.
תשובה: נסה לענות אתה!
שאלה : אולי בגלל שהחבר'ה בגילים שלנו לא כ"כ יציבים, קופצניים, פעם ככה ופעם ככה.
תשובה: זהו בדיוק הענין. מצד אחד מתחייבים, ואח"כ לא מקיימים. כמו כן לא נפגשים מספיק, וכן: בישיבות ובאולפנות נוצרות חבורות חדשות על בסיס לימודי ולא תנועתי בהכרח, ואז החברותא של השבט נפגעת. וזה נוגע לבעיה העיקרית: אין לכם מטרה משותפת. בזמננו, כשכולם הלכו לנח"ל, הרי היעד המשותף להגשמה היה חזון שליכד את כל החבורה והשבט (בימי היינו 80 חבר'ה בכיתה י"ב בסניף היינו שבט מצוין , למרות שהוציאו מתוכו הרבה מדריכים – היום זה לא יכול לקרות). ואילו בימינו לאחר שבמשך שנים אישרנו – ובצדק – מסלולים נוספים, והם בעיקר על בסיס אינדיבידואל ("הסדר", שרות לאומי) – נתפרדה החבילה.
שאלה : נכון, ולזה יש להוסיף את הלחץ בלימודים…
תשובה: את זה אני לא מקבל:
א) אם יש מטרה משותפת הלימודים לא מפריעים.
ב) האם החבר'ה לא הולכים לבילויים, לסרטים וכו'?
שאלה : אולי הבעיה של הסניף, שהוא לא נותן פעולות מספיק מושכות, וקשה להתחרות עם הבילויים בחוץ?
תשובה: מצטער. הסניף זה לא מתנ"ס או בילוי משלים. הסניף צריך לעסוק באידיאלים. ובדרך תנועתית. וקשה "למכור" דבר כזה כמו שמוכרים ומצליחים – בפרסומות להופעות של זמרים.
אספר לך על "החוג" הראשון שהיה בבנ"ע לפני עשרות שנים, ושבראשו עמד ר' פנחס קהתי ז"ל. התכנסה חבורת צעירים וצעירות שרצתה לפעול בבנ"ע. אתה חושב שמישהו שם "למעלה" הדריך אותם? או שהם חיכו עד שההנא"ר תשלח להם חומר? מה פתאום! הם פשוט ישבו ולמדו. כל אחד מהבחורים (ומהבחורות!) קיבל עליו ללמוד משהו עד הפגישה הבאה (פרק תנ"ך או במשניות: דף גמרא) ולאחר שלמדו בצוותא – שוחחו על בעיות החברה והעם. מצאתי פרוטוקולים מפורטים כאלה בכתב ידו הנהדר של ר' פנחס קהתי ז"ל. זה נקרא בנ"ע! כשזה צומח מלמטה ולא מלמעלה…
שאלה : אתה רוצה לומר לי שהייתם יותר טובים?
תשובה: לא היינו יותר טובים, אבל תבענו מעצמנו הרבה יותר. אתן לך דוגמא נוספת: לפני חודש סיימה קומונרית אחת את עבודתה בסניף גדול. למחרת קיבלתי מכתב חתום ע"י כ- 20 מדריכי הסניף ובו הם כותבים כי בלי קומונר הם לא יכולים לתפקד והם "סוגרים" את הסניף.
שאלה : ומה ענית להם?
תשובה: עניתי להם שאם הם סוגרים את הסניף – הסניף ישאר סגור, והם לא יקבלו קומונר חדש, כי לא " מגיע" להם. מפני שהתנהגותם מוכיחה שהם לא סניף אמיתי של תנועת נוער. ועכשיו יחנו שנתיים לבד, עד שנחזור "ונכיר" בהם כסניף, אם בכלל…תנועת נוער זה לא ההנא"ר. תנועת נוער זה הנוער, זה החניך, השבט והסניף.
שאלה : אז לשם מה ההנא"ר?
תשובה: ההנא"ר באה לעזור, לסייע, לתמוך, לבקר, לפקח אך לא להחליף את החניכים! ואם החניכים והמדריכים (כמו בסניף שהזכרתי) לא מסוגלים לפעול בעצמם אפילו יום אחד – צריך לפרק את הסניף!
אבל יש היום בהחלט דוגמאות חיוביות לשיטה הנכונה של בנ"ע: למשל: 1) בוועידה האחרונה קמו צירים וקיבלו החלטה המחייבת את עצמם. לאמר, לא עוד "קוראת הועידה" להנא"ר לעשות כך וכך…אלא צירי הועידה קוראים לעצמם ומקבלים על עצמם התחייבות, וזה בנ"ע אמיתי! 2) הנהגת חניכים מחוז ירושלים החליטה להתארגן ולבדוק את ביצוע החלטות הוועדה. נפגשתי איתם לאחרונה בירושלים וזה היה נהדר, פועלים בעצמם, מתוך הרגשה שמה שהם יעשו – זה יהיה התוכן של הפעולה שלהם.
שאלה : הבנתי את כל הניתוח – אבל מה אתם מתכוננים לעשות איתו?
תשובה: כנראה שאינך מבין – עליכם לשנות את הגישה כלפי עצמכם. אתם בנ"ע. אתם תנועת הנוער, איך אמר ה' אל משה רבנו: "מה תצעק אלי – דבר אל בנ"י ויסעו" או אתם "בני ישראל", סעו כבר… (מחיאות כפיים סוערות…).
החלק השני של הפעולה יראה הלכה למעשה כי דרכה של בנ"ע מאז ומעולם הייתה דרך של הגשמה ועשייה דרך שבה הנוער קם ומחליט ועושה במישור החלוצי והתורני.
שלב ג' - "מונופול הגשמה"
מטרת המשחק ללמוד על מפעלי בנ"ע בשנות קיומה. נלמד כי ההגשמה היתה נר לרגלה של התנועה מאז קיומה.
למשחק 4 מסלולים:
א. מפעלים חינוכיים: ישיבות תיכוניות, ישיבות גבוהות והסדר, מדרשות ליהדות.
ב. מפעלי התישבות: מושב, קיבוץ, גוש אמונים.
ג. סניפים: ערים וישובים, עיירות פיתוח, מרכזי קליטה.
ד. שרות: נח"ל, שרות לאומי, ישיבות הסדר.
המדריך יחלק את החניכים לארבע קבוצות. כל קבוצה בוחרת מסלול – יעד הגשמה. עליה "לקנות" במשחק את שלושת כרטיסי ההגשמה של אותו מסלול. הקניה מתבצעת ע"י נקודות אותן רוכשים ע"י תשובה נכונה לשאלה או ע"י סימן קריאה – שהוא קטע הקראה בתחום ההגשמה של הקבוצה - מחיר כרטיס הגשמה – 2 נקודות. כאשר תגיע הקבוצה לסימן השאלה – היא תשאל שאלה הקשורה למסלול שלה.
כאשר מגיעה קבוצה לסימן קריאה היא יכולה לבחור בין להרים קטע קריאה ובין לא להרים – הדבר כרוך בסיכון, קטעי ההקראה מעורבבים – הרמה של פתק הקראה השייך למסלול של קבוצה אחרת מזכה את הקבוצה האחרת בנקודה. כאשר בידי הקבוצה יש מספיק נקודות היא יכולה לרכוש את כרטיס ההגשמה ע"י הגעה אל המשבצת הנכונה – ולהקים שם בית.
הגעה של קבוצה אחרת ל"בית" של קבוצה שניה גורמת להם להמתין תור.
מה להכין?
1. קוביית משחק, חיילים, "בתים", לוח משחק.
2. כרטיסי שאלה לכל מסלול הגשמה – מתוך הנספח.
3. כרטיסי קריאה – מתוך הנספח.
4. נקודות.
כרטיסי שאלה:
מפעלים חינוכיים:
1. ישיבת בנ"ע הגבוהה הראשונה (כרם ביבנה).
2. שירו ביחד את "שיר הישיבה".
3. מי הקים את ישיבת בנ"ע התיכונית הראשונה? (הרב נריה).
4. ישיבת בנ"ע התיכונית הראשונה? (כפר הרא"ה).
5. אולפנת בנ"ע הראשונה? (כפר פינס אלול תש"ח).
התיישבות:
1. קבוצת בנ"ע הראשונה שהצליחה? (סעד).
2. ניסיון ההתיישבות הראשון של קבוצת בנ"ע היה ב: (אדמות כפר אברהם).
3. מושב בנ"ע הראשון? (כפר מימון).
4. נקבו בשמות שלושה מושבים שיתופיים דתיים (משואות יצחק, ניר עציון, בני דרום, ניר גלים).
5. נקבו בשמות שני ישובי בנ"ע בדרום. (נצרים, כפר מימון, עלומים, עין צורים, בני דרום, קטיף).
סניפים:
1. סניף בנ"ע הראשון? (סניף מרכז ירושלים).
2. איך נקרא מחלקת בנ"ע שעסקה בקליטת עולי שנות ה- 50? (מחלקת הישוב החדש).
3. מספר הסניפים בשומרון (בערך)? (20).
4. איך נראה הפרוייקט של חניכי בנ"ע תלמידי שמינית העוברים ללמוד בעיירות פיתוח? (של"פ – שמיניות לעיירות פיתוח).
5. כמה סניפים קיימים היום בבנ"ע? (350 - כן ירבו ויגדלו ).
שרות:
1. תחילתן של ישיבות ההסדר הייתה כמסלול בתוך מסגרת (הנח"ל).
2. מנה 3 מישיבות ההסדר שהוקמו ע"י בנ"ע ? (אור עציון, נווה דקלים, הכותל, הגולן, מעלותיעקב)
3. מה הייתה הדרך הבלעדית להגשמה בתנועה בשנים שעברו ? (ללכת לגרעין נח"ל)
4. איזה מסלול הכשרה קיים היום במקום גרעיני הנח"ל ? (גחלת - גרעין חלוצי תורני)
5. כיצד נולד הרעיון ללכת לשרת את המדינה כ"קומונרית" ? (ממיעוט בנות שרצו ללכת אל הנח"ל והמחסור בכח הדרכה ובקומונרים בנים.
כרטיסי הגשמה (אלו הכרטיסים אותם צריכים החניכים לקנות).
ישיבות תיכוניות ואולפנות:
אז: הישיבה התיכונית ה- I כפר הרא"ה הוקמה ע"י הרב נריה זצ"ל ושלוש עשרה תלמידים. אולפנת בנ"ע ה- I נוסדה באלול תש"ך.
כיום: קיימות 21 ישיבות ו - 16 אולפנות בנ"ע מהצפון ועד דרום.
ישיבות ההסדר:
אז: חברי גרעינים הביעו רצון להמשיך בלימוד תורה לאחר הישיבה התיכונית. למענם הוסדר עם צה"ל כי עד 10% מחברי הגרעין יוכלו לשרת בנח"ל עם הגרעין אך ימירו את השרות במשק בשהות לימודים בישיבת כרם ביבנה (הוקמה בשנות ה- 50).
כיום: ישיבות הסדר רבות הוקמו. הם הפכו אלטרנטיבה לבוגרי בנ"ע – מסגרת שרות בפני עצמה של 5 שנים בשילוב תורה וצבא.
מדרשות ללימוד תורה לבנות:
בשלהי תשנ"ו נפתחה בעיר העתיקה בירושלים מדרשה ללימוד תורה שהיא נק' מפגש בין בנות ישראליות הצמאות ללימוד תורה ובין בנות הגולה של התנועה העולמית של בנ"ע.
הבנות רוכשות במדרשה כלים להתמודד עם העולם הנרחב של ההלכה, הגמרא והמחשבה. בשנים האחרונות קמות ועולות מדרשות רבות ללמוד תורה לבנות בכל רחבי הארץ.
כן ירבו!
מושב:
בשנת תשי"ט הוקם מושב עובדים ה- I של בנ"ע בכפר מימון. חברי הגרעין התכוונו להשתית את ההגשמה במושב על חמישה עקרונות:
א. שמירת תורת ישראל.
ב. אי ניצול הזולת.
ג. עזרה הדדית.
ד. שיתוף בקניה ומכירה.
ה. אדמה לאומית.
בעקבותיו קמו המשבים יבנה, כפר מחולה, שדמות מחולה, רמת מגשימים, יונתן, נוב, אבני איתן, נצר חזני וישובי חבל קטיף.
קבוץ:
אז: יעד הגשמה מרכזי של חלוציות ובנית הארץ ראתה בנ"ע בהקמת קבוצות התיישבות. קבוצת בנ"ע ה- I יצאה בתרצ"א להתיישב באדמות כפר אברהם. הקבוצה נתקלה בקשיים כלכליים ובחוסר עזרה מהמוסדות והרעיון נכשל.
הנסיון ה- I שהצליח היה קיבוץ סעד.
כיום: קיימים תשעה קיבוצים דתיים.
גוש אמונים:
תנופת התיישבות לאחר מלחמת ששת הימים בשטחי א"י המשוחררים. בוגרי בנ"ע הובילו את מבצעי ההתיישבות הראשונים.
סניפי ערים וישובים:
אז: סניף בנ"ע ה- I הוקם בשנת תרפ"ט ע"י יחיאל אליאש ע"י שלושים בנים תלמידי כיתה ח' בבית המזרחי ותלמידי בית המדרש למורים. בהמשך סניפים הוקמו בערים ת"א, פ"ת, בני ברק וכפ"ס. בקשיים מיוחדים נתקלו בהקמת סניף בחיפה שהייתה עיר חילונית לגמרי.
כיום: מאות סניפי בנ"ע פועלים כמעט בכל ישוב ועיר בארץ.
עיירות פיתוח:
אז: בתשרי תש"י הקימה בנ"ע סניפים ראשונים של הארגון במחנות ובריכוזי העולים החדשים. בנ"ע הביעה את מחאתה הנמרצת נגד העברת ילדי העולים הדתיים על דתם. על הסניפים הותיקים הוטל לאמץ את הסניפים החדשים בשכונות ובריכוזי העולים. בשלהי שנות ה- 50 פעל ארגון בנ"ע ב- 20 סניפי עולים בעיר וכ- 31 מושבי עולים. נפתחה מחלקת ה"ישוב החדש" שעסקה בקליטת הנוער העולה לשירות התנועה.
כיום: כמובן האינטגרציה מלאה, אין כל הבדל בין סניפי הערים לסניפי העיירות ומושבי פיתוח
מרכזי קליטה:
עם עליית יהודי אתיופיה ורוסיה לארץ מפעילה בנ"ע סניפים באתרי קראוונים ובמרכזי הקליטה.
בהנא"ר פועלת מחלקת קליטה המספקת שרותיה למדריכי העולים. השאיפה של מח' קליטה היא להסגר… מתוך שאיפה לשלב בהדרגה את סניפי העולים בסניפים הישראלים.
נח"ל
הנח"ל נוסד בארץ ב- 1949. מטרותיו שילוב הכשרה צבאית עם הכשרה התיישבותית. חברי הגרעין משרתים באותה יחידה צבאית ויוצאים במשך המסלול לשל"ת במשק. כמו"כ מעלה הנח"ל על הקרקע האחזויות במקומות רגישים מבחינה בטחונית ומדינית.
אז: בועידה הרביעית של בנ"ע בשנת תש"ט הוחלט להפנות את החניכים למסגרת שרות בנח"ל. הוקמו גרעינים אחדים של חברי בנ"ע.
קיבוצים רבים הוקמו ע"י גרעיני הנח"ל של בנ"ע: סעד, עלומים, עין הנצי"ב ועוד.
כיום: הנח"ל הוא אחת מאפשרויות שירות רבות העומדות לפני חניך בנ"ע
שרות לאומי:
אז: בנות רבות שנמנעו מלשרת בצה"ל מסיבות דתיות חיפשו מסגרת אלטרנטיבית לתרום למדינה. בנ"ע שלחה קומונריות לעבודה חינוכית בישובי עולים ובעיירות פיתוח.
כיום: בנות רבות משרתות במסגרת השרות הלאומי בתחומים שונים: חינוך, רווחה, בריאות, ועוד.
בנ"ע מעודדת את בוגרותיה לשרת שנתיים מלאות.
מפעלים חינוכיים :
השנה השלישית
"לפני תום שנת הלימודים השניה עמדנו בפני בעיה: עתידנו מהו? לאחר דין ודברים, שנמשך זמן לא קצר, החלטנו החלטה אחת שהן שתים: להמשיך בלימוד התורה ולהקים את ישיבת בנ"ע הגבוהה. למותר להסביר מהו הצורך בלימוד נוסף. "הפך בה והפך בה דכולא בה". השאלה היא מה דחפנו להקים דוקא ישיבה גבוהה שלנו: וכי לא טוב יותר היה אילו ממשיכים היינו ללמוד באהלי תורה הקיימים, ששמם הולך לפניהם, המלאים אברכים ותלמידי חכמים מבוגרים לעשרות ומאות? אמנם נכון, נעשו בקורים לא מעטים מצד חברנו באותן הישיבות כדי לעמוד על אופין ולראות מהם הסיכויים לקליטתנו בהן. ראינו, שלמרות האור הרב השופע מלומדי התורה באותן ישיבות, חסר שם – דבר שנחוץ לנו ביותר – אוירה שלנו, חמימות תנועתית, כוון חינוכי לקראתו מחנך הארגון וכו'. על כן ידענו: המשך הלימודים בישיבה אחרת פרושו – לרעות בשדות זרים, ויהיה המרעה המשובח ביותר. טוב לו לאדם קב אחת שלו מעשרה קבים של חברו, כי בקב שלו הוא עושה כרצונו ובשל חברו, הוא חייב לקבל את רשותו והסכמתו. ואמנם לא כזב נבאנו. לא אחר היום והחברים, שלא נחלצו להקמת הישיבה הגבוהה אלא הלכו לנוחיותם לישובות אחרות, נתקלו שם בהתנגדות ראשי הישיבות לגבי בעיות התנועה, כגון: איסור ענידת הסמלים וכו', ולאחר שבאו לאיזה שהוא הסכם, המאפשר להם פעולה ארגונית חפשית, הרי הם חסרים שיחות ואוירה הקשורים ישירות לבנ"ע, שיש לקבלם ולהרגישם בישיבת בנ"ע. כבר היום משמיעים אותם החברים געגועים לישיבתנו, לאוירתה ומחנכיה. ספוקם בא רק מלמודם. ונשאלת השאלה: האם ישיבה תפקידה אך ורק להקנות לנער את אותם דפי הגמרא או נוסף להם להוות את בית היוצר לטיפוס האידיאלי של הנוער הארצישראלי הדבק באלוקיו. אין אנו מסתפקים בלימוד. אנו שואפים אף לכוון את עצמנו לאופקים נוספים, ליצירה ובנין והתנחלות באדמת האבות. על כן אחת דרכנו ואותה הגשמנו – ישיבת בנ"ע גבוהה.
כך היה עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית, כשבאנו לישיבה ומצאנוה מלאה עד אפס מקום. צר היה המקום , אך איש לא אמר 'צר לי המקום'. צפופים נדחסנו לחדרינו. חלק מהחברים התגלגלו מחדר לחדר. היו חברים מעשיים יותר, אשר בנו להם 'וילה' – 'בית אורן' ; בחורשה ליד הישיבה, ללא גג, העמידו מטות בין העצים, כי כך דרכה של תורה: "פת במלח תאכל…ועל הארץ תישן…". בהמשך כל היום עוסקים החברים בהוויות אביי ורבא ולעת ערב – חלקם לומדים השכלה תיכונית, שאין לוותר עליה בימינו אלה, ויתרם יורדים לביתו של נריה לשמוע שיחת מוסר, מחשבת ישראל, בעיות הארגון ועוד".
יעקב פילבר
ישיבת בנ"ע
מתוך רשימה ב'זרעים' תשי"ג
25 גרוש לחודש
בי' מר חשוון ת"ש (23.10.39) מגיעים 13 צעירים לכפר הרא"ה ואינם מתארים לעצמם איזה פרק הסטוריה הם עושים בייסודה של ישיבת בנ"ע.
נריה והחברים 'מתלבשים' על שלושה ליפטים זנוחים בירכתי המושב, ומיד מתחילים בלימוד מסכת ביצה. "זה היה מעשה סמלי. רצינו להראות לעולם שני דברים: שאצלנו לא מדברים הרבה, אלא מתחילים מיד בלימוד, ושהכוון בלימוד הוא רלוונטי-אקטואלי. העדפנו את הלכות יום טוב ב'ביצה', העוסקות בשאלות מעשיות הנוגעות לחיי היום יום, על פני סוגיות ב'בבא קמא' או ב'בבא מציעא'.
המציאות קשה. האוכל ניתן במסורה, הסתפקו בלחם ותפוחי זהב. כשבא נריה לבקש תמיכה בוועד הפועל של הפועמ"ז – נתקל ביחס חשדני. הקצבה מאסיבית לשנה שלימה לחבורה כזו נראתה בעיני תקציבאי התנועה כהנחת כסף על קרן הצבי. הסתפקו, איפוא, בהקצבה לארבעה חודשים בלבד. אמרו לנריה: 'מי יודע אם תחזיק מעמד. מדוע אם כן להחליט עכשיו על תמיכה שנתית?'
משה שפירא, אז הגזבר, לימים שר וקברניט התנועה, לא היה קטן אמונה כחבריו. נשא חן בעיניו אומץ ליבם של הצעירים שהעזו ועשו. 'נו, יעלה לנו הניסיון 120 ל"י לשנה" אמר, והעניק 10 ל"י לחודש, סכום עתק באותם ימים!
אנשי כפר הרא"ה עמדו לצידם של הצעירים כשעברו את האשראי בן 30 הל"י בצרכניית הכפר. אמנם הפסיקו להם את אספקת החלב והמרגרינה. "אבל אף פעם לא העזו לגעת בלחם ובתפוחי הזהב. וזה מה שאכלנו". מספר יהושע שפירא, בן הגרעין המייסד, והיום מלונאי.
איתרע מזלם של בני הקבוצה החדשה, שהגיע לישיבה דווקא בימים הקשים ביותר מבחינה כלכלית. ישראל טורקל (היום מנכ"ל מחלקת העלייה בסוכנות היהודית) ושמוליק דאום (מלונאי), יודעים לספר על ההלם שאחז בהם בראשונה למראה השפל הפיזי בו חיה הישיבה. הם נשלחו ע"י עליית הנוער ובעצם בואם שיפרו את המאזן הכספי, שכן עליית הנוער שילמה עבורם את דמי הקיום. כמובן, שהסכום לא הספיק ואביו של ישראל גור אריה, למשל, הרים תרומה חודשית בת 25 גרוש…
שאול מייזליש
מתוך כתבה, 'הצופה' תשרי תש"ם
חוזר בעניני האולפנה
ארגון 'בני עקיבא' בארץ ישראל
ההנהלה הארצית
ארגון:
ב"ה י"א חשון תש"ג עזרא ט' '/תש"ג
אל
הנהלות סניפינו וחברינו המועצה
ה' עמכם!
אנו מביאים בזה את הבשורה לחברינו על הקמתה של ה'אולפנא', המוסד החינוכי של בני עקיבא לבנות, שמגמתו היא תורנית חלוצית. בר"ח מרחשוון נפתח המוסד בעין גנים אשר בפתח תקוה בשכנות קרובה לכפר אברהם. ב'אולפנא' נמצאות לע"ע 7 חברות, 2 מירושלים, 3 מת"א ו- 2 מרמת גן.
תכנית הלימודים כוללת רק לימודי יהדות (תורה, משנה, דינים, פרקים בתולדות ישראל, עברית, מחשבת ישראל ועוד) ושלוש שעות ביום עבודה חקלאית.
השיעורים נתנים ע"י כוחות הוראה משובחים. למרות מאמצינו הגדולים לא עלה בידינו להשיג מדריכה מתאימה ל'אולפנא'. כן יש לנו עוד קשיים רבים במימון תקציב המוסד ובהסדרת עוד כמה וכמה עניינים. גם מספרן של חברות ה'אולפנא' מן ההכרח שיגדל.
מן החובה לציין את מסירותן של חברות האולפנא שהתגברו על הקשיים המרובים שעמדו בדרכן והניחו יסוד למוסד שבע"ה יהיה לתפארת לארגון ולתנועה.
ודבר הארגון וברכתו יאמר להן בדברי המשורר:
אם – לא את הטפחות – רק מסד יסדתם
רב לכם אחי, עמלכם לא שוא!
הבאים – ובניתם וטרחתם
ושדתם
עתה רב לנו אם נטוי הקו
בהביאנו זאת לידיעתכם ותשומת לבכם הננו
בברכת חברים לתו"ע.
ההנהלה הארצית
סניפים
הרחוב והכפה
האם יש תועלת בקיום סניף בנ"ע בחיפה? היו שאמרו, לא! 'הרחוב' בחיפה הוא חפשי בהחלט, חלולי שבת ומועד בשכונת הדר הכרמל – קובעים דמות חילונית לשכונה. הנוער מושפע מהרחוב ולא יעלה בידינו להחזיקו בין כתלי המועדון. לדוגמא הביאו את חולשתה של היהדות הדתית בחיפה. היו שאמרו לא רק שיש צורך בארגון נוער דתי, אלא יש הכרח לחנך בתוך 'רחוב' מופקר זה נוער שומר תורה ומצוות, בכוחות נוער נשפיע לשינוי המצב. תפקידנו כפול. כלפי פנים לעורר את היהדות הדתית, וכלפי חוץ לגדל טפוס של נוער דתי לומד ועובד, בונה ומגשים, שיוכל לשמש דוגמא לנוער העברי בחיפה.
וכח זה היה בין מדריכי הסניף לפני עשר שנים, בראשית הפעולה. כיום אלה ואלה מודים שבנ"ע עמדה במבחן בחיפה ובישובים חלוניים אחרים. במבחן כלפי עצמם והשפיעו מרוחם על הנוער העברי בכללו.
באחת הפגישות של מועצת הנוער בחיפה, שנכנס בפעם הראשונה בא כח בנ"ע, וכיפה חבושה לראשו, עורר תמהון וצחוק בעיני הנוכחים. 'האם באמת אתה דתי', אחרי הישיבה בחנו אותו הנוכחים ולא יכלו להאמין למראה עיניהם. צעיר חובש כיפה ברחוב עורר תשומת לב ולפעמים תגובה מוזרה (צחוק). יזכר לטוב אחד מהחבורה שהגיב על ה'צחוק', שהופיע בכל מקום צבורי וברחוב בקביעות בחולצה כחולה ולראשו כיפה. בזמנו שמש לדוגמא יפה לחברים הצעירים.
אליעזר גואלמן
מתוך 'עשור'. ציונים לאתמול וקוים למחר
הוצאת סניף בנ"ע חיפה תש"ג
אור למעברה
במוצש"ק בשושן פורים יצאנו חברי שבט 'הטירה' סניף ת"א 'מרכז' לבצע מבצע קטן אך חשוב מאד. הוחלט שבפורים השנה ניסע למעברה קרובה כדי ל'פרם' (מלשון פורים) קצת את התושבים. מובן שלא סרבנו, ובע"ה, עם צאת השבת, עלינו למכוניות משא כשבפינו שירה אדירה, שקולה הלך עד קצה הרחוב. פנינו היו מיועדות למעברת בית דגן.
הגענו למרכז המעברה. השטח שנועד לעריכת התכנית היה בחוץ והיה מואר באור די רב, אלא שהיה ריק מאדם. לא הבינונו מדוע. לבסוף התברר ששכחנו להודיע להם על בואנו. לא התיאשנו והחילונו לרקוד במרץ הרב שהבאנו אתנו. וכהרף עין התאסף מסביבנו כל הקהל, נשים טף וזקנים. החילונו לאסף את הילדים וסדרנו מעגל גדול. רקדנו כחצי שעה, והושבנו את הקהל ברחבה הקטנה. המקום היה מאד לא נח. אך בכל אופן הוחלט להתחיל בתכנית האמנותית. התכנית נפתחה בברכת ברוכים הבאים של חבר ועדת הכפר ואח"כ בנאום הסבר לקהל, מפי מדריכנו. התכנית כללה רקוד 'בת יפתח' בלווי חלילים, ועוד הופעות קלות ונחמדות. המרץ שרר בנו ובהם בכל תקפו. עיני הקטנים נוצצו משמחה ומחדוות עליצות. אך גם הזקנים שניטל מהם הכח לרקוד, היו מרוצים מאד. בפניהם הקמוטים השתקפה הבעת השמחה והאושר. אכן, הצלחנו פעם אחת בשנה להחדיר ללב קהל המלא דאגות אפורות – שמחה פורימית מלאה. היינו גאים בהצלחתנו. עתה הראינו להם שאנו יודעים גם לעזור לזולת, לשמוח וליהנות.
אסתר ש'
זרעים תשי"ד
סניף ירושלים – סיכום קטן
סניף ירושלים מונה 60 חבר לומדים – בני ישיבה, סמינריסטים, תלמידי בי"ס עממיים, עובדים – עבודות בניין, תעשיה ביתית וכו', חברות עובדות ולומדות. קיים חוג 'סיני' ללמוד כתבי הגאון קוק, 'חוג לימודי יהדות' של חברים עובדים שקובעים שיעורי ערב בביה"כ 'זכרון משה' ובביתו של חבר, לומדים תנ"ך, גמרא, מדרש. 'חוג חברות' בהדרכת ה' פושינסקי לשאלות היהדות וחנוך למסורת. ע"י קבוצת חברים 'חורב' יוצא עתון קיר בשם 'מגדלור', שמשתתפים בו מחברינו הצעירים. נתארגנה קב' חברים בו צעירים לקורס פעולה של שלושה חודשים על מנת להתכשר במשך הזמן הזה לעבודת הדרכה.
בסניף פתח תקווה התחיל, נוסף לשעורים הקיימים, הח' פושינסקי בשורת הרצאות על הנושא: הפילוסופיה הדתית של ר' יהודה הלוי לאור הפילוסופיה המודרנית. ובקרוב יתחילו בשורת הרצאות הרב י' שפירא על הנושא 'זרמים בחסידות' והסופר ה' י' גור ארי על הנושא 'תולדות החסידות'.
עומדים להוציא קבוץ שירים, שוב יכנסו שירי 'בנ"ע' וגם שירים דתיים כלליים.
'ההד', אלול תרצ"ג
אנחנו רוצים סניף! / ארנה "אריאל" בית וגן
(במנגינה של: אנחנו נעבור במיצרי טיראן)
א.בכל האירועים תמיד הופענו בכל הטקסים היינו נוכחים בכל טיול ארצי, או סתם מסע צעקנו צעקנו ונצעק תמיד את המילים:
אנחנו רוצים סניף וזה ביקוש תקיף אנחנו רוצים סניף אך זה אינו מוסיף
ב. וכשאנו רואים מההנהלה שליח אנחנו שוב דורשים לבנות לנו בניין והוא בקול חביב ובחיוך מבטיח: על מה אתם בוכים? חכו רק עוד קצת זמן אנחנו רוצים סניף …
ג. וכך מדי שנה, כששבט קט נכנס הוא שומע הפגנה אך לא מבין הכל וכשעוברות שנים, השבט מתבגר הוא ואז תופס גם הוא ומצטרף בקול :אנחנו רוצים סניף…
שרות
אחת מני רבות ב'עלומים'
הגבורה העברית - אלמונית היא, נושאה הוא - העם כולו, על חייליו ועל 'הצביליסטים' שבו. גלויים לכך - רבים היו בכל החזיתות - בחזית ובעורף.
נסעתי לבקר את עיר הקודש, לראותה בימי ההפוגה הראשונים, לנשום את אויר הפסגות שבה. הגבורה עצמה, בבית החולים שבמנזר - היא שוכבת. הלכתי לבקרה. הכרתיה כחברה בסניף 'בנ"ע'. צעירה לימים, נאה בהליכותיה ממושמעת ורצינית.
עתוני ירושלים כולם ספרו בשבחה. הם תארו את אומץ הלב, עוז ההחלטה והעמידה ללא חת של נערת 'עלומים' ירושלמית זו, אשר בעצם ההפגזה הקשה על ירושלים הוטל עליה להעביר מכתב לקוי החזית הראשונים. תחת מטר אש איום התקדמה בגלישה ובזחילה אל עבר מטרותיה, עד שנפגעה וידה הימנית האוחזת במכתב נכרתה כליל. מי יאמין כי נערה זו, שאף שש עשרה שנה לא מלאו לה, נטלה את ידה הכרותה עם המכתב שבה והמשיכה בהתקדמותה אל עבר החזית, עד שמסרתהו לכתובתו? איני יודע, חברים, אם תאמינו - אני מאמין. מאמין אפילו לסוף הספור שאמר כי המפקד הגזרה באותה החזית, בקבלו את המכתב מידי הנעה כרותת היד, הצדיע בפניה כשדמעות בעיניו. ט' ג' שוכבת במיטה לבנה. מתוך המצע הרך בולטים פניה החוורות והמאורכות וידה השמאלית אוחזת בספר. השרוול הימני ריק. היא מנחמת ומעודדת אותי. אינה עונה על שאלותי אלא 'אין דבר, יהיה טוב, אבריא ותהיה לי יד מלאכותית'. היא שואלת על חבריה, על התנועה, על 'עלומים', ועל מדינת ישראל. מתעניינת בפרטי פרטים על הנעשה בקבוצתה שלעתיד - ביריה, על גרעין ו'.
י' ל' 'זרעים' צ"ז, תש"ט
בהאחזות עציון אי שם
דרך עפר ארוכה מוליכה אל המחנה. דרך חדשה, מלאת מעלות ומורדות, כשמשני עבריה מאפירים סלעי בזלת ותילי עפרות. המחנה עצמו הוא בראשית הקמתו: אהלים מתוחים למחצה על יתדותיהם, במקום שלישי ערימה של מיטות שדה וחבילות כלי עטיפה – בונים, דופקים, חופרים, מתרוצצים, מקבלים הוראות ומשמיעים הוראות. התכונה היא כשל יישובי חומה ומגדל בראשית עלייתם, תכונת הבניין המהיר וההתבצרות המהירה. נערה העומדת בתוך חפירה ומוציאה מתוכה אבנים כבדות, משיבה לשאלה כלאחר פה 'אנו מתחפרים', וממשיכה בעבודתה בהתמדה נמרצת. נערים מגלגלים סלעים ענקיים, מותחים חוטי תייל, מקימים סוללות. מפעם לפעם נחתמים מבטים במדרונות הרים שמנגד, שם שוכן האוייב, והידיים מזדרזות זירוז משנה במלאכתן.
כאן הוא המחנה של אנשי נח"ל דתיים, שנאחזים באדמה זו שעל הספר ועושים אותה ראוייה לגידול תבואה. מרבים לפרסם ירידות. יהודים עריקים יורדים לארצות חוץ. אינם מרבים לפרסם עליות. זוהי עלייה אל הפסגה. ההר הסמוך נראה נמוך לעומת גבהותם של נערים ונערות מירושלים ותל אביב ובני ברק, שמעל לחטמו המזויין של האויב מקימים יישוב חקלאי מבוצר. תמול שלשום ישבו על ספסלי בית הספר וישיבות נוער והמו בהמיית נעורים צוהלת במועדוני בנ"ע, וערכו שיחות בשדה השאנן ורקדו במעגלות על מגרשים פנויים. והנה התבגרו, נתחסנו ונשתזפו, ומחשלים טבעת בשרשרת יישובי ספר.
כאן תפגוש בנו של חסיד מגור ובת של רב ירושלמי. בנו של מורה דתי ובת חקלאי מיישוב הפועל המזרחי, בנו של פועל תעשיה ובת של מהנדס חשמל. בוגרי ישיבת בנ"ע; בוגרי ובוגרות בתי ספר תיכונים דתיים. כאן אמרה אם: ביתי, הרי את דתית באמת, ולפי החוק את רשאית לפטור את עצמך מחובת גיוס. שם אמר אב: בני, הרי אתה בן ישיבה באמת, ולפי התקנות אתה רשאי לפטור את עצמך מחובת הגיוס, ואילו הבת והבן התגייסו לנח"ל, עברו אימונים, והתמחו בעבודה חקלאית, והיום הם עוקרים סלעים ומקימים צריפי מגורים, עוקרים סלעים ומקימים ביצורים. נוער חלוצי דתי לוחם על גדות הירדן.
בתל אביב קל יותר, בטוח יותר. רחוב אלנבי אינו נמצא בטווח מקלעי האויב. המשכת הלימודים בבתי המדרש הגבוהים, בארץ ובחו"ל, מאפשרת פטור מחובת גיוס וגם קניית מקצוע, אך ישנם גבולות ארוכים ומעבר להם אורבים אויבים, ומצוות פיקוח נפש של הכלל חלה על כולם במידה שווה: דמך אינו סומק טפי מדם חברך וחברך. יושר אופי הוא עדיין נחלת חלקים מהנוער בארץ. במחנה זה, השוכן על הגבול, בונים וגם מתבצרים עובדים קשה וגם שומרים. אך במחנה זה, שחבריו עלו למקום סמוך לראש השנה, ערכו בעשרת ימי תשובה שיחות מוסריות, ובראש השנה ויום הכיפורים התפללו תפילה גדולה. צדיקי הדורות היו תמיד מדקדקים, שבימים נוראים יעברו לפני התיבה אנשים שקידשו שם שמים ועמדו בנסיונות הרבה. אנשי המחנה נתנסו ומתנסים בנסיונות בתור חיילים, חלוצים ויהודים דתיים. תפילתם בשדה הפתוח כמעט, הואיל וחדר האוכל רק יריעה מתוחה ממעל לו ואילו קירותיו עדיין לא הוקמו - תפילה בנוסח ונעימה המקובלים, עם שיחת התעוררותותקיעת שופר, כשבין תפילת ערב לבוקר עומדים על המשמר בביצורים, תפילה גדולה היא.
בציבור הדתי ישנם חוגים הסבורים משום מה שיש להם מונופולין על יראת שמים. צא וראה כיצד הם מקטרגים על ה'פשרנים' ועל ה'מוותרים' ומעמידים פנים כאילו רק להם נתגלה רז האמונה ושמירת מצוות. והם הם שדורשים מהבת שעתידה להתגייס לשרות לאומי - 'קידוש השם כחנה ושבעת בניה', היינו, מסירת הנפש לא ללכת אל המשק החקלאי דתי. אלה מבניהם החרדים באמת מטעמים דתיים, מן הראוי היה להם לבוא ולבקר אצל הנחלאים הדתיים. כאן יתגלו לפניהם חיים יומיומיים במתח גבוה, שעבודה והגנה, שיעורי תורה ותפילה ושמירת שבת כהלכתה משולבים יחד. כאן תתגלה לפניהם קנאות דתית טהורה שאישה אש מחממת ולא אוכלת, מאירה ולא שורפת, זו הנאות ש'מפגינה' ע"פ דרכה, דוגמת ההיאחזות במשקית בטחונית של הנוער הדתי.
שי"ן
'זרעים' מרחשוון תשי"ד
החלטת המועצה הארצית של בנ"ע בעניין שירות לאומי
1. המועצה קוראת לחוקק את חוק השרות הלאומי לבנות ישראל ולהחילו.
2. המועצה סומכת ידיה על דרישת ההנהלה הארצית מכל חברות התנועה לשרת את העם לפחות במשך שנתיים. על ההנא"ר למצוא דרכים לשילובן של בנות שרות לאומי (גם אלה שלא שילבו בפעילותן הדרכה בבנ"ע) במסגרת חבורות ההגשמה. (ראה החלטות ועדת ההסדר).
3. ההנא"ר תקים צוותים של בנות שרות לאומי, תחת הדרכה ומעקב של ההנא"ר, בתאום עם האגודה להתנדבות בעם והתנועות ההתיישבותיות הדתיות.
4. תוקם ועדה מכוונת שתורכב מחברי ההנא"ר העוסקים בנושא, ואנשי התנועה שהיו פעילים בתחום זה, לעזרה בביצוע החלטות אלו.
על ועדה זו להתחיל בפעילותה לקראת גיוס בנות השרות הלאומי לשנת תשמ"א, ולגבש מסלול פעילות לשנתיים לכל בת מהצוות בהתאם לצרכי התנועה, תוך התחשבות ברצונה של הבת ויכולתה ותוך שילוב מלא בעבודת הסניף.
התיישבות – קיבוץ
יהללך זר
שטח של 15 דונם הוקצה בתוך השטח הכללי לקיבוץ נוער: 'בני עקיבא'. הוא קיבוץ ארצי, 'השואף לחיים קומונליים ברוח התורה'. חיים כאן בשיתוף מלא 17 נפש חברים וחברות צעירים, ברובם המכריע מבני הארץ מהמושבה ומן העיר. כמאליהם וללא הדרכה מיוחדת קמו התלקטו ובאו לכאן ולפניהם רק חלקה קטנה. עברו עליהם כמה חדשים מתוך שינה ב'סוכות של שמיכות', תחת כיפת הרקיע, עד שקבלו כמה אהלים. והנה הולך ומוקם כבר, בעזרת הסוכנות, צריף לדירה ונבנים גם בניינים סניטריים. ויודעים הצעירים האלו גם פרק בהלכות משק עזר, מחוץ לעבודה השכירה שהם עובדים בקביעות במשק מר איזקסון על יד הדר. השקיעו מאמצים והקימו לול ובו כך וכך עופות ופרגיות וגם גן ירק יש ותכניות משקיות לעתיד. נקודה זו צריכה להיות לפי מחשבת הצעירים מרכז לתנועה הקיבוצית של בנ"ע. בה יתחנכו מדריכים לנקודות אחרות, העתידות להתפשט בארץ. החברים אדוקים מאד בתורה הקיבוצית. "לקיבוץ הארצי שלנו תהיינה נקודות במקומות שונים ולא פלוגות, כלומר קופה מרכזית אחת תהייה לנו. מחסן משותף אחד לבגדים ואין 'שלי שלך'. יתר על כן – "אין בינינו ולא יכולים להיות שום סודות".
מתוך 'דבר', תמוז תרצ"ג
מעין צורים עד ראש צורים
רבותי וחברי, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו!
אני נזכר ברגעים האחרונים במקום הזה לפני 21 שנה, ביום הקמת המדינה. בנוף הקדומים הקסום הזה חיינו חיי תורה ועבודה במשך שנה ומחצה, והנה הגיע אותו יום מר. היתה דממה שלאחר הקרב ; יצאנו את השער והעפנו מבט אחרון אל ביתנו העולה בלהבות. נושלנו מעל אדמתנו באכזריות ובלבנו תקווה מעורפלת שמקום זה ייבנה מחדש.
מלחמת ששת הימים הביאה לשחרור הגוש והיינו אז כחולמים, לעכל את גודל הבשורה. היום, בחסדי ה', כי רבו, זכינו להקמת קבוצה חדשה על אדמה זו, אחות צעירה לכפר עציון המכה שורשים.
אשרינו שזכינו לכך!
נזכור את חברינו שקדושים שנפלו במערכות ישראל, שלא זכו ליום זה, ובמיוחד את חברנו רפאל הכהן היימן ז"ל, שנפל בדרך לגוש במלחמת העצמאות.
השם 'ראש צורים' מסמל את מצבו הטופוגרפי של המקום, וזה יהיה היישוב העברי החקלאי הגבוה ביותר בארץ, אך הוא מסמל גם את זיקתו ל'עין צורים', שישבה במקום הזה. קבוצת 'עין צורים' ראתה ורואה את החיאת גוש עציון כאתגר חשוב. חברינו התגייסו להדרכת כפר עציון ואנו ממשיכים ללוותו בהדרכה ובעצה. עם הקמת 'ראש צורים' קבלה 'עין צורים ' על עצמה להדריך את הישוב מחדש.
ביום זה אנו מושיטים יד אחים נאמנה לחברינו הצעירים. נעשה הכל לחיזוקה וליצובה של הקבוצה.
שלוש פעמים נעשה נסיון ליישב את הגוש. נסיונות אלו נכשלו והקשה מכולם הנסיון השלישי, ערב הקמת המדינה, אשר עלה בדם רב של מתיישבי כפר עציון ולוחמי הגוש. אני נזכר בדברי מפקד הפלמ"ח, היום סגן ראש הממשלה יגאל אלון, בימי המצור הקשים דאז, אשר ראה את הגוש כ'ראש גשר התיישבותי ובטחוני'. אז לא זכינו, אך היום זהו שטר ששוברו בצידו. אין להשאיר ישובים אלה בודדים ומועטים. במקום ההיסוסים חייבים לבוא מעשים שיביאו להסתערות התיישבותית במרחבים החדשים. נזכור שעלינו הטילה השגחה לקבוע את דמותה של ארץ ישראל ואת חוסנה הבטחוני אולי לדורות.
מביתנו הנוכחי שבשפלת יהודה, כשעיננו נשואות למרושמי ההר, נברך את חברינו הצעירים בדברי ישעיהו המנחם: "הרחיבו מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי, האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים ירש וערים נשמות יושיבו" (נ"ד ב' – ג').
ונוסיף מדברי חגי, מנביאי שיבת ציון: "ובמקום הזה אתן שלום, נאום ה' צבאות" (ב', ט').
אמן כן יהי רצון!
יצחק ריקלין
'זרעים' שמ"ט