אלעד מאז ולתמיד.

יחידה על משמעות השם: "אלעד" – על ערכים,נצח, התמדה, ומה שביניהם.

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 24/03/03 00:00 כ באדר ב'


בס"ד כסלו תשס"ג ל25


מחלקת הדרכה ארצית


אלעד מאז ולתמיד.



יחידה על משמעות השם: "אלעד" על ערכים,נצח, התמדה, ומה שביניהם.



מבוא:


מהלך הפעולה שלפניך נכתב ע"מ להסביר ולהבהיר את משמעות שם השבט "אלעד".


כידוע שם הוא לא רק כינוי וסימן זיהוי, שם הוא "מהות". כשנותנים לילד או לשבט שם יש בזה הרבה סיעתא דשמיא (וגם ניצוצות של רוח הקודש...) שאנו מגלים בזה מהות, ומהות הינה שליחות. וכך גם שם השבט "אלעד" זה לא רק כדי שבמפגש חברים בעוד 80 שנה ידעו לזהות בן כמה אתה, אלא בעיקר כדי שאתה תוכל לדעת מהי שליחותך ותפקידך.


השם "אל-עד" מורכב משני צמדי מילים שאליהם התייחסנו במהלך הפעולה-


אל-דרך אל


וע"ד גימטריה של 74- כמניין שנות התנועה (בלי עין הרע, כן ירבו...).


בחלק הראשון של הפעולה- נברר את רצוננו ללכת ,לחיות ולפעול ע"פ " דרך אל" ומהי המשמעות היום יומית שלנו מתוך כך.


בחלק השני של הפעולה נדגיש את העובדה שהתנועה הגיעה לאן שהגיעה במשך 74 שנותיה בזכותם של כוחות הנחישות וההתמדה.כוחות שבזכותם האידיאלים הנשגבים שהתנועה חרטה על דגלה התממשו בעבר ומתממשים יום יום שעה שעה במדינה שבנינו (וממשיכים לבנות...).


זהו המסר שנרצה להעביר לחניכים הנושאים את השם "אלעד"- לכו בדרך אל וגלו נחישות התמדה ומסירות עד אינסוף ושנזכה בע"ה לשנים רבות של יצירה ועשייה מתוך תורה ואמונה.



מטרות הפעולה:



א.החניך יבין וילמד את משמעות שם השבט שלו-"אלעד" ויגביר בתוכו את המוטיבציה והרצון להיות חלק ממשמעות = שליחות זו.


ב.החניך ילמד שדרך ה' הינה דרך של נצח ועלינו מוטלת הזכות והאחריות להיות חלק ממנה.


ג.החניך יבין שעל מנת לחיות את ערכי הנצח וללכת בדרך ה' יש צורך בכוחות גדולים של דבקות ונחישות , גם בפרטים הכי קטנים, שלולא זה אין שום משמעות לנצח.


ד. החניך ילמד ויבין שהתמדתו היום יומית ההתגברות ואפילו הקטנה ביותר היא החיבור האמיתי לנצח.



מהלך הפעולה:



1."מוכרים ערכים".


המדריך ישחק עם החניכים מכירה פומבית.


יש לחלק את הקבוצה למספר קבוצות ( תלוי במס' החניכים. כדאי לפחות לארבע).


לכל קבוצה יחלק המדריך 30 גרגירי חומוס/שעועית או כל דבר קטן- עגול אחר.


על קיר החדר יוצגו רשימת ערכים (נספח מס' 1) שאותם המדריך צריך למכור בסכום הגדול ביותר ע"פ ההצעות של הקבוצות.


(למי שלא מכיר: המדריך יציג ערך, לדוגמא "הצלחה". וכל קבוצה,אם היא מעונינת בערך הזה תציע סכום מסוים. הסכום יעלה עד אשר תהיה קבוצה אחת שתישאר עם הסכום הגבוה ביותר. המדריך יאמר: פעם ראשונה, שניה, שלישית; נמכר. וכך הלאה).


2. לאחר שנמכרו הערכים, ישאל המדריך את הקבוצות או את היחידים ,מדוע בחרו בערכים אלו?


(מסתמא שהערכים היקרים ביותר יהיו עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.אך עלינו לחדד מדוע זאת הייתה הבחירה?).


נערוך דיון בקבוצה על כך.


1. מדוע נבחרו דווקא ערכים אלו? למה עליהם הייתה "מלחמה" משמעותית יותר?


2. האם אנו מבינים את משמעותם של ערכים אלו?


3. מה מושך אותנו אליהם?


4. האם יש לערכים הללו משמעות קיומית או יומיומית בשבילנו?


5. האם פעם הקדשנו לכך מחשבה, קצת מעבר? הרי לא יתכן שנתפסנו לערכים אלה "סתם "....



3. המדריך יערוך סיכום קצר:


עלינו לברר את הסוגיה הזו ביתר מחשבה.


נדרשת מאתנו הבנה רצינית ומעמיקה בהבנת גודלם ועוצמתם של ערכים אלה. לפני שאנו שועטים קדימה, אנו צריכים לברר ולהציב את האידיאלים שלנו ומשמעותם באמת בראש הסולם על-מנת שנדע ויהיה ברור לאן עלינו לטפס ולשאוף ומדוע.


לא לחינם היו נטיות ליבם של רבים מאתנו לערכי התורה העם והארץ.


ערכים אלה בעורקינו זורמים ,הם חיינו, הם משמעותינו. אנחנו מחוברים אליהם מתוך רצון אמיתי להיות חלק ממשהו אלוקי נצחי.


האידיאלים שלנו הם אידיאלים אלוקיים! ועל כן הם חלק מנצח, מאינסוף, מאמת.


בניגוד לשאר "הערכים", יש לנו רצון טבעי להיות מחוברים לאותו הנצח,לאותם אידיאלים נשגבים שמשמעותם אינה עוברת ש"עובר זמנם", אלא הם רק מתעצמים ומקבלים משנה תוקף ועוצמה יתרה. ראו לדוגמא מה קרה היום לציונות. פעם נלחמנו על המדינה אחרי שהקימו ופיתחו אותה,פתאום נוצר איזשהו חלל פתאום "נגמרה הציונות" יש חוסר,חיפוש אחרי ערכים אמיתיים .ואכן החוסר הוא מוצדק.כי ללא קישור לנצח האלוקי הדברים בסופו של דבר חסרי טעם.


הרי מה נשאר לאדם אחרי מותו? את ביתו מקפלים,את חשבון הבנק סוגרים.מה נשאר מאותו אדם? הצלחותיו, כיופיו, הנאותיו, סיפוקיו,ציוניו,כל אלה נעלמים כלא היו.אבל אם אדם שייך לשרשרת נצח זה אחרת לגמרי. "התורה וישראל קדמו לעולם"- כל קיומו של העולם תלוי ועומד על קיומה של דרך ה' והאמונה, ללא ישראל ותורה לא היה העולם.אלה הם תכליתו!


ועל כן עלינו להתחזק בהבנה זו ומשמעותה עבורינו.


(אפשר לקרוא יחד עם החניכים את נספח מס' 2 או מס' 3 מתוך עולת ראי"ה של הרב קוק. בידקו אם זה מתאים!).


4. בשלב זה נחדד יותר את השאלה.


אם הבנו את גודלם ועוצמתם של ערכי הנצח ואם הבענו את רצוננו להיות קשורים אליהם (עובדה שרצינו לקנות אותם), אז מה עשינו בשביל לחזק ולהעצים בנו את אותה דרך?


1. האם הלהט שהפגנו ברצון לקנות את הערכים היא באמת מה שקורה בחיים? האם מאבק מסוג זה מוכר לנו מחיינו האישיים?


2. כיצד מתבטא אצלנו מאבק זה?


3. האם אנחנו מאמינים בהם באמת? ואם כן איזה ביטוי מעשי או דרך חיים המוכיחה את רצוננו לקשר הזה?


4. אם זה נצח, אמיתי, אלוקי-איפה אנחנו?


5. נסתכל סביבנו, האם אפשר לראות "רעל" בדרך ה'? (הנקודה היא שמן הסתם החניכים יצביעו על נקודות של עשייה. הפגנות, גבעות ,מלחמה על ישראל וכו'...אבל האם רק אלו בונים חיים ערכיים ע"פ דרך ה'?).




5.המדריך יחלק את הקבוצה לשתי קבוצות על הקבוצות לשחק את המשחק "מרוץ שליחים".


למשחק שתי אפשרויות:



1. בקצה החדר יונח דלי ריק ובקצה השני יונח בקבוק מים.


המטרה להעביר מה שיותר מהר את תוכן הבקבוק לדלי, מבלי לשפוך. (כמובן ע"י החזקת המים בפה ) המנצח הוא מי שהדלי שלו מתמלא מקסימום, במינימום זמן.


2. מרוץ שליחים עם כפית בפה וביצה (או תפוז) בכפית.(ללכת מבלי שזה יפול) המנצחים כמובן הם הקבוצה שמסיימת הכי מהר, עם מינימום נפילות.




6. המדריך ישאל את החניכים מה לדעתם הנקודה שהביאה את הקבוצה להצלחה?


מה היה נדרש מכל חניך לעשות כדי שהמשימה תצליח? המדריך יאסוף את התשובות וימשיך לשלב הבא.



7. המדריך יחלק לחניכים את הכתבה על אל"מ דרור וינברג הי'ד (נספח מס' 4: מצורפות שתי כתבות אנא בדוק מה רלוונטי לגבי הקבוצה וע"פ הזמן,יש נק' מודגשות.) ויחד יקראו את הכתבה.



8. המדריך ישאל את החניכים (או יערוך סבב ממש).


- מה הנקודה שהם לוקחים מדרור ז"ל?


- איזה תכונה לדעתם בולטת באישיותו שהודות לה הצליח לממש הרבה מאמונותיו ודרכו?


9.המדריך יקרא את הספדו של השר אפי איתם (נספח מס' 5).



10. סיכום:


כשקוראים על דרור הי"ד אי אפשר שלא להיות נפעמים מאישיותו המיוחדת. אישיות אשר נהגה ללא חת באומץ ובגבורה,במקצועיות,בידיעת הדרך מתוך שקט נפשי, ענווה והתמדה גדולה במטרות שלפניו. אנשים כאלה לא מצליחים סתם. אלו אנשים שעובדים קשה.רגע רגע שעה שעה, כפי שאמר אפי איתם. לא מוותרים,לא נסוגים, בנחישות, ללא ויתורים, בדרישה עצמית גבוהה במסירות.


בתחילת הפעולה מכרנו ערכים, ראינו שהנטייה שלנו לבחור בערכי קודש- בדרך אלוקית, ולא בכדי,יש לנו רצון אמיתי להיות קשורים לנצח ובאמת להעמיד אידיאלים גדולים ולממשם.אבל ידיעת האידיאלים בלבד הם חסרי משמעות לבד. הסולם יכול לעמוד בשמים אבל אם אין הוא מבוסס בקרקע שלב אחרי שלב ,מדרגה אחר מדרגה בהם אפשר לעלות אין סיכוי שנגיע לאן שהוא.


ללא דבקות והתמדה אין שום משמעות לנצח . האמונה בדרך,החיבור לנצח דורש מאתנו מסירות של יום יום שעה שעה ללא ויתורים.


כששיחקנו מרוץ שליחים הבנו שלולא כל אחד נתן את המקסימום בנקודה שלו, לולא והדבר היה מתמיד לאורך כל הדרך,לא הייתה הקבוצה מצליחה לבצע את המשימה.


המשימה הזאת הייתה של כל אחד מאתנו. אנחנו רוצים למלא את הדלי במים חיים, אבל זה בלתי אפשרי ללא המעשה הקטן של שתיית המים וההליכה על המסלול עד להעברתו לדלי. מעשה שמצטרף למעשה. ויהיה הקטן שיהיה.כל מאמץ אפילו היום יומי,אפילו פנימי, זה שנתמיד בו ונשקיע בו השתדלות אמיתית זה כבר לגעת בנצח.


האידיאלים מתממשים בירידה לפרטים, בנכונות לעשות. בהתמודדות עם סיבוכים אחת לאחת צריך סבלנות ורצון להשקיע. צריך כוח של דבקות עד הסוף ללא פשרות.


עלינו להגביר רצינות. להיות אנשים חזקים שמבינים שמה שבונה נצח זה הנקודות הקטנות שמתחברות ומתחזקות ע"י התמדה ונחישות-זה החיבור לנצח.


ועל כן- אל-עד.


ראשית צריך לדעת : הדרך אל העד- אל הנצח, אל האמת האלוקית,היא הדרך שלנו אנחנו נושאים בגאון את הקריאה בשם ה'.


שנית - דרך האל- דרך ה'. אינה דורשת רק הכרה בה, אלא הליכה בה עד- בדבקות ובנחישות. ההתמדה, ההליכה שלב אחרי שלב, בהשקעה ובידיעה.שאין זה נגמר היום או מחר.זה לכל החיים.זה לחיות חיים כאלו של התקדמות כל הזמן בלי הנחות .בלי להתייאש באמצע.



ועם יד על הדופק ,זה גם זמן חשבון נפש לכולנו. בני עקיבא חוגגת השנה ע"ד (74 שנה) האם אנחנו באמת עד? זאת אומרת "עד הסוף"? דבקים, מקפידים, משתדלים קצת יותר ממה שאנחנו מסוגלים ומרגישים מחויבות אמיתית לדברים שאנו עושים? או שדרך ה' היא "עוד משהו בדרך יומינו"? באמת אכפת לנו ממה שקורה היום בעם ישראל - אנחנו מוכנים להתחייב לעשות ולתקן?


בימים אלו- אתם במיוחד שבט אלעד, נקראים לדגל! זה לא חכמה רק ללכת עם הכיפה האדומה שעליה כתוב "אלעד" או עם החולצה המגניבה שהדפסתם, אלא גם להבין את המשמעות, וליישם אותה!


נדע חברים! כי דרך המעשה שלך , חיזקת דרך אל, בנית עוד אבן,הוספת נדבך עוד קומה ב- עד.


התמדת בזה? לא ויתרת ? גם כשהיה קשה? גם כשלא היה נוח?, והנה לפנינו קיר שלם של אבנים חזקות ויציבות. וזה כוחכם- אלעד!


דווקא אתם נקראתם לשאת את הקריאה בשם ה' בהתמדה בנחישות ברצינות.


ובעזרת ה' נזכה לגאולה שלמה ליום בו יהיה ה' אלוקינו עד!.



11. אז מה, הולכים הביתה עכשיו? לא!


אצלנו מקפידים על ו"עובר לעשייתן"....


a. המדריך יעביר מראה בחדר ויבקש מכל אחד להסתכל בה.


לאחר שהמראה תעבור ( והחניכים יצאו מההלם של "מה אתה רוצה מאתנו"?) יפעיל המדריך מוסיקה שקטה ויאמר שזה הזמן שכל אחד יסתכל פנימה אל תוך תוכו.


-המדריך יחלק דף ומעטפה (או פנקס- הכי טוב) וכמובן מכשיר כתיבה ויבקש מכל אחד לכתוב משהו אחד שהוא לוקח על עצמו,או בונה בקרבו, מסתכל פנימה, מתקדם במשהו.


-הפתקים יישארו אצל החניכים כמובן. אפשר להכניס למעטפה ולהסתכל על עצמך בהמשך. ראוי להמליץ לחניכים להקפיד לעשות עם עצמם איזה חשבון נפש כל הזמן.




12. אפשר לסיים בנספח מס' 6 או מס' 7.



הערה חשובה:


מצורפים כל מיני קטעים (= נספחים) שיכולים להוסיף לפעולה.


עליך להחליט מה רלוונטי לקבוצתך ע"פ היכרותך אתם וע"פ הזמן שעומד לרשותך.


שיבוצם מופיע במהלך הפעולה.


אפשר גם כצ'ופר.



בהצלחה.







נספח מס' 1



(אין צורך כמובן להשתמש בכולם מספיק הרעיון . כמובן שהכל תלוי בקבוצה)



1. הצלחה


2. תורה


3. כסף


4. אושר


5. עם ישראל


6. ארץ ישראל


7. משפחה


8. מעמד וכבוד


9. מימוש עצמי


10. החיים


11. אהבה


12. נאמנות


13. הנאה


14. סיפוק


15. חברות


ועוד.......


נספח מס' 6



" גבורת האמת תמצא רק במקום שאור אלוקים שמה" (הרב קוק זצ"ל).



"את הגבורה היוונית ניתן להגדיר כגבורת הכוח


שהיא יפה בעת שהשעה הייתה משחקת לממלכת יוון.


והם גברו כמנצחים בניצחון שעה.


אבל המבחן האמיתי של הגבורה והכוח


הוא בניצחון המתמיד ביכולת העמידה של שינוי העיתים והזמנים.


פה עמדה גבורתם של החשמונאים


במבחן הדורות והנצח


כי גבורתם- היתה בקשר עם ההוויה הניצחית


הנותנת את החיל והכוח בחיי השעה


ואת יכולת ההישרדות והקיום לדורות..."


(באר מגד ירחים, עמ' כ"ט)

נספח מס' 7



"בהאידאלים האלוקיים צריכים להתדבק ולהם אנו צריכים לשאוף תמיד למלאותם בחיים,ברעיון ובפועל בציור ,בפרט ובכלל בכל האיווי ובכל השקיקה היותר אדירה והיותר מתמידה שלנו."


(מוסר אביך,מידת הדבקות סעיף ד').