שאל את הרב

יהדות סלקטיבית

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 12/03/24 20:20 ב באדר ב'

שאלה

היהודים הרי מעולם לא כל כך אהבו את התנ"ך. כלומר, המון דברים לא ממש הסתדרו עם המוסר או הפרקטיקה המודרנית אז הם הקימו עליו תילי תילים של פרשנויות. אלוהים מתהלך בגן עדן ולא מוצא את אדם? אהרון יוצר עבודה זרה? עונש שריפה לבת כהן שזינתה? לא מקובל - אז התמודדו עם זה בכל מיני דרכים,

1) "פעם דברים היו אחרת" - למשל חז"ל שהסבירו על יצר העבודה הזרה (כי אחרת איך הגיוני שבני ישראל המשיכו לעבוד לפולחנים אחרים אחרי שראו כל כך הרבה ניסים? כמובן שאי אפשר לומר את האמת, שהדת היהודאית הייתה רק פולחן אחד ממיליון), או על הנפילים, או הענבים 5 מטר שהיו בארץ ישראל, או חמשת אלפים הניסים לק"מ רבוע שהיו לכאורה (או כינים שנוצרו מזיעה שלא היו מצויות יותר בימיו של רש"י). זה הסבר שהיום נשמע קצת דבילי אז הוא פחות פופולארי.

2) "זה הכל מטאפורה" - זה טוב ויפה כשמדובר בשפה עתיקה ועמומה שקשה לנו לפרש - אבל אז מגיעות דוגמאות שהן בבירור *לא* מטאפורה, למשל כל הדינים ההזויים של המשנה לגבי הריגת גויים, מיתות של בית דין וכד. כשישעיהו כותב על "נחש בריח", רש"י התפתל להסביר, אבל היום כשאנחנו מכירים מיתולוגיה כנענית מהארכיאולוגיה, אנחנו מבינים בדיוק למה הוא התכוון.

3) "טוב נו אז התורה והחכמים כולם השאילו את כל הרעיונות שלהם מהגויים מסביב, מפרשנות מאוד גמישה לטקסטים שלפניהם וממוחם הקודח, זה היופי ביהדות, היא מתפתחת כל הזמן" - איזה יופי, התחלת לראות את האור. אבל אם הרמב"ם או המלבי"ם טעו כשדיברו על מדע, הזוהר והתלמוד קישקשו כשדיברו על שדים ומיסטיקה, והמוסר של רש"י או של המשנה היה "נכון לזמנו" - למה אתה ממשיך להקשיב להם בנוגע לתפילין? סתם כי זה לא מזיק? איזה מן תוקף יש להם אחרי שביטלת הכל? איזו יתרון יש להם על פני הפרשנות הגמישה שלך את המילים "טוטפות בין עיניך", ואיך ייתכן שמכל התורה שבע"פ שהועברה להם ממשה ומהזקנים ומאנשי הכנסת הגדולה, כל מה שאתה מותיר זה מה שבא לך בטוב - דהיינו, כל מה שלא קשור למוסר, מאגיה, או סתם נראה קצת מוגזם (ידעת למשל שהקיצור שולחן ערוך אוסר על קריאת ספרי חול?)?

אל תגיד בבקשה "זה חלק מהקונספט של היהדות היא מתפתחת כל הזמן" כי לפי הגישה הזאת אתה מחליט די בעצמך איך ליישב את מאות הטקסטים הסותרים. באותה מידה אני יכול להחליט לשמור מהיהדות את מצוות פטר חמור ולהגיד שכל השאר הוא לא רלוונטי, אני "לא מבין" אותו, או שהוא התאים לתקופתו.

תשובה

שלום וברכה

הסוגיה שאתה מעלה היא כבדת משקל.

אשמח אם תקרא את הדרך שבה העליתי אותה, אפילו בצורה יותר עוצמתית משלך, במאמר ״האם התנ״ך היה״ באתר ישיבת אורות שאול (https://www.ypt.co.il/4075).

מה טיבה של תופעה זו ?

ראשית, היא קדומה מאוד. כבר בתורה עצמה. כך ביאר ר״י אברבנאל את מהותו של ספר דברים. ספר דברים נאמר לכתחילה כדברי משה, כהשתקפות של דבר ה׳ בנפשו של מי שלא קם נביא כמוהו, ומשה מבאר את התורה בדרכו. בסופו של הספר, ציווה הקב״ה על משה להכניס את ספרו שלו עצמו לתורה עצמה. בכך נזרעו הזרעים הראשונים של תורה שבעל פה - לאמור: השתקפות דבר ה׳ בעולמו של אדם. רק אצל משה רבינו זה הוסמך כתורה שבכתב. מאז ימיו - זו מהותה של התורה שבעל פה.

בניסוח אחר, הירושלמי מתאר את מתן תורה, כאשר גודל הלוחות היה ששה טפחים, הקב״ה אחז למעלה בשני טפחים, משה רבינו בשני טפחים מלמטה, ושני טפחים באמצע. זה כמובן לא תיאור גרפי, כי אם מהותני: הדרמה הגדולה של תורה אכן מתחוללת בחלל שבין דבר ה׳ ובין בני אדם.

זו הסמכות שניתנה להם כבר מיסוד התורה. ובני אדם אינם פועלים כפי שאתה מתאר, אבל גם לא כפי שאחרים מתארים שלא בצדק. אתה טוען כי בשל העובדה שהתורה לא מצאה חן בעיני בני אדם - הם עיוותו אותה, ולא כך הוא. התיאור היותר מדויק הוא שחכמי התורה שבעל פה מבקשים ללכת בדרכו של הקב״ה, ומבררים את דרכו של הקב״ה. חכמי התורה שבעל פה עוסקים כל הזמן, כמעט בכל מצווה, מה היה יסוד האיסור של המצווה על ידי ריבונו של עולם, ועד כמה יש להפשיט אותה ולהעביר אותה לדור שבו היא תתבטא באופן מדויק יותר לרצון שמיים, ועד כמה צריך להיות דבקים בצורתה הקודמת. זו אינה גחמה אנושית, אלא בירור מתמיד של רצון ה׳. ואכן תראה, כי על אף כל השינויים במעמד הנשים - עדיין האיש מקדש, עדיין האיש הוא הנותן גט וכדו׳, בשל השתכנעות תלמידי החכמים שכך צריך לנהוג, ולא לומר ש״פעם דברים היו אחרת״. לעתים זה אכן כך ולעתים זה לא כך.

פעמים רבות חכמי התורה שבעל פה עושים זאת כי התורה עצמה מלאה דברים הנראים כסתירות, והם לימדו אותנו כי שהסתירות האלה מחייבות קריאה עמוקה יותר של התורה. הדוגמה הבולטת ביותר היא ״עין תחת עין״, שאכן לפי פשוטה נראה שצריך להוציא עין למי שפגע בעינו של חבירו, אולם התורה שבעל פה לימדה שאין לעשות זאת, לא בגלל שלא מצא חן בעיניה להוציא עיניים (כדבריך), אלא בשל העובדה שקריאה כזו סותרת מקומות אחרים בתורה, ועקרונות אחרים בתורה (כל זה נידון בשבע שיטות תנאיות בתחילת פרק החובל בבבא קמא).

ועוד על זה הדרך.

ויש גם דברים שכמובן משתנים מדור לדור. בוודאי שיש הבדל בין יהדות בגולה ובין יהדות בארץ ישראל, ומשנתו של הרב קוק עסקה רבות בהבדלים האלה.

כך אכן פועלת ההלכה, וזו אחת הבשורות הגדולות של היהדות.

יישר כוח

כל טוב

כתבות נוספות